מדינה פלשתינית טובה ליהודים

ההנהגה הפלשתינית סבורה שבעת הנוכחית, תוכל להשיג יותר בפנייה לערוצים רב-צדדיים

האינדיקציות מורות כי החלטת הרשות הפלסטינית לבקש מהקהילה הבינלאומית שתכיר במדינה פלשתינית שגבולותיה יתבססו על קווי 5 ביוני 1967 מיועדת להוביל לבינאום הסכסוך הישראלי-פלשתיני. נראה כי ההנהגה הפלשתינית סבורה שהמשא-ומתן הדו-צדדי עם ישראל מיצה עצמו, וכי בעת הנוכחית, הפלשתינים יוכלו להגיע להישגים פוליטיים משמעותיים יותר באמצעות פנייה לערוצים רב-צדדיים.

מבחינה זו, השאלה אם הפלשתינים יתקבלו לאו"ם או יקבלו מעמד של מדינה משקיפה אינה קריטית: גם אם ארה"ב תסכל בסופו של דבר את קבלת פלסטין לאו"ם, הרי שתמיכה מאסיבית בעצרת הכללית בפלסטין כמדינה מוכרת, תאפשר לפלסטינים להצטרף לשורה ארוכה של אמנות בינלאומיות וארגונים בינלאומיים.

הפלשתינים יוכלו לעשות שימוש במסגרות רב-צדדיות אלו כדי לנגח את ישראל ולהפעיל לחצים משפטיים ופוליטיים נגדה. כך למשל, הכרה בינלאומית נרחבת במדינה פלסטינית בגבולות 67' תאפשר להם לקבל את סמכות בית-הדין הפלילי ולהסמיך את התובע של בית-הדין לחקור טענות אודות ביצוע פשעים בינלאומיים מצד ישראל בשטחים.

באופן דומה, מדינה פלשתינית עשויה לנסות ולהזמין כוחות שמירת שלום בינלאומיים כדי להגן על תושביה. מכאן, שצפויה עליית מדרגה בכל הקשור למאבק שהפלסטינים מנהלים נגד ישראל בזירות בינלאומיות חשובות, משפטיות ופוליטיות.

למרות זאת, מנקודת ראותה של ישראל, יש גם כמה יתרונות בהתייחסות הבינלאומית אל פלשתין כאל מדינה. ראשית, במצב העניינים הנוכחי, קיימת תמיכה בינלאומית רחבה בזכויות העם הפלסטיני, אך מערכת החובות המשפטיות החלה על הרשות הפלסטינית ביחסיה עם ישראל אינה ברורה כלל.

כך למשל, בית-הדין בהאג התבטא בפרשת הגדר כי לישראל זכות להגנה עצמית מפני התקפות שמקורן במדינות אחרות, אך לא מהשטחים הפלסטיניים, שכן הרשות הפלסטינית אינה מחויבת בהוראות מגילת האו"ם בנושא איסור השימוש בכוח. הכרה במדינת פלסטין צפויה לעבות אפוא את החובות המשפטיות שלה כלפי ישראל, ולשים קץ לחוסר הסימטריה המשפטית בין שני הצדדים.

שנית, ההכרה במדינה פלשתינית כמייצגת של האינטרס הפלשתיני עשויה להפחית את משקלם בזירה הבינלאומית של הטיעונים בעד זכות השיבה של הפליטים הפלשתינים. ספק רב אם מדינה פלשתינית יכולה לייצג במישור הבינלאומי את הפליטים - מיליוני אנשים שאינם שוהים בשטחה, ולא מחזיקים באזרחותה.

את עניינם של הפליטים עשוי להמשיך ולייצג אש"ף, אך יש יסוד להניח כי התגבשות מדינה פלשתינית והפיכתה לשחקן בינלאומי בעל משקל, יובילו להמשך המגמה של החלשת מעמדו הבינלאומי של אש"ף (כפי שלאחר הקמתה של מדינת ישראל, פחת משקלם של המוסדות הציוניים - המייצגים את העם היהודי - כגורם פוליטי במישור הבינלאומי).

ועוד, הכרה במדינה פלשתינית עשויה להתפרש בעולם כמימוש זכותם של הפלשתינים להגדרה עצמית.

דבר זה עשוי "למסגר" את הסכסוך הישראלי-פלשתיני באופן שונה מאשר בעבר. אם עד היום, הנוכחות הישראלית בשטחים נתפסה בקרב קהלים בינלאומיים כאקט לא-לגיטימי של שלילת חופש מעם מדוכא, הרי שהכרה במדינה פלסטינית עשויה להוביל לניתוח המצב כביטוי לסכסוך גבולות: קרי, מעבר ממצב שבו מדינה ותיקה שולטת בעם הנלחם על עצמאותו, לסכסוך "נורמלי" יותר בין שתי מדינות עצמאיות הכפופות לאותה מערכת של דינים בינלאומיים.

התפתחויות בזירת האו"ם טומנות אמנם בחובן סיכונים לישראל (בעיקר בטווח הקצר), אבל גם סיכויים (בעיקר בטווח הארוך).

הכותב הוא עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה למשפט בינלאומי באוניברסיטה העברית