בעלי ההון הביאו זאת על עצמם

מהר מאוד נראה זליגה של הכללים ותביעה להכיל אותם על כל חברה הנסחרת בבורסה

"שופכים את התינוק עם המים", "זו הלאמה", "לא עושים דבר כזה בשום מקום בעולם", "פגיעה בזכות הקניין" - את מבול הקלישאות הללו אנו עתידים לשמוע מעכשיו ועד הקיץ הבא, התקופה בה יעברו המלצות הוועדה לעידוד התחרות במשק (הידועה יותר כ"ועדת הריכוזיות") את הליך החקיקה, בוורסיה כזו או אחרת, מצד כל מי שצפוי להיפגע מההמלצות.

חלק מהטענות נכונות. פרק הממשל התאגידי בהמלצות הוועדה הוא לא פחות מאשר פצצת זמן מתקתקת, שתמרר את חיי בעל השליטה בחברת פער, תהפוך את הניהול השוטף של חברת כזו לקשה הרבה יותר ותעביר הרבה מאוד כוח מבעל השליטה לידי בעלי מניות המיעוט. ונכון, יש בכך פגיעה בבעלי השליטה. נאמר בבירור - זו פגיעה לא מידתית ומאוד בעייתית.

הביאו את זה על עצמם

אבל בעלי השליטה הללו, לפחות בחלקם, הם גם אלו שהביאו על עצמם את הקמת הוועדה והמלצותיה. בהתנהגות שגבלה לא פעם בכוחניות ודורסניות, הם נהגו לאורך שנים בחברות כבשלהם, קיפחו את בעלי מניות המיעוט, העבירו עסקאות בעלי עניין מפוקפקות, מינו מקורבים לתפקידים בכירים והעתירו על מי שחפצו ביקרו שכר מופרז.

אותם בעלי שליטה שכחו שמדובר ב"חברות ציבוריות", להן כללי משחק שונים. שכחו שיש דבר כזה שנקרא ממשל תאגידי, שלא מדובר בחברה פרטית אלא בחברה בה הציבור שותף, ואי אפשר לעשות כל מה שרוצים. ואם נסכם במשפט אחד - לא ספרו אף אחד.

יתרה מזאת, בשנים האחרונות בעלי השליטה התנגדו בחריפות לכל ניסיון להגביל את כוחם. מאישור שכר בכירים באסיפה הכללית, דרך מינוי דח"צים על ידי בעלי מניות המיעוט ועד הגדלת המיעוט החוסם מהשליש הלא נגוע למחצית - כל הצעה להרחיב את יכולת הפיקוח על התנהגותם הבעייתית זכתה למתקפת נגד של לוביסטים ובעלי עניין, שבלא מעט מקרים הצליחה לטרפד אותה.

ועכשיו נעה מטוטלת לצד השני. במקום להתפשר ולהסכים למגבלות מינוריות שניתן לחיות עימן, יחטפו עתה בעלי השליטה מגבלות דרקוניות שיפגעו בהם וביכולתם לנהל את החברות.

בעלי השליטה שלא הסכימו להתפשר על דח"צ נציג מיעוט בדירקטוריון, יצטרכו כעת לרוץ לאסיפה כללית כדי לאשר כל עסקה מהותית. בשורה של המלצות קשות, מכאיבות, חלקן מופרזות, מנסה הוועדה להעביר מסר לבעלי השליטה: Enough Is Enough. תרגיעו, הגזמתם.

זליגה אל החברות הרגילות

ועוד עניין קטן, לתשומת הלב של בעלי השליטה באשר הם - אין ארביטראז' רגולטורי, אין כללי ממשל תאגידי שונים לחברות שונות. זה לא בר קיימא לאורך זמן.

אם יצליחו הכללים החדשים לרסן את בעלי השליטה בחברות הפער, ולמרות זאת ימשיכו בעלי השליטה בחברות הרגילות בהתנהגותם הדורסנית הרגילה, מהר מאוד נראה זליגה של הכללים או חלקם, ותביעה להחיל אותם על כל חברה הנסחרת בבורסה.