הציוץ שיעלה לכם בעבודה

המעסיק הבא שלכם מחפש אתכם ברשת החברתית; ממה להימנע כדי לא להישלל?

כולם מתקוטטים סביב עניין "חוק ההשתקה" ו-300 אלף השקלים כקנס, אך שם רע ברשת החברתית יכול אדם לעשות גם לעצמו, ואף להיפסל בעקבות כך במקומות עבודה. מחקר חדש הראה שרובם המכריע של המגייסים משתמשים ברשתות החברתיות כפייסבוק, לינקדאין וטוויטר לבחינת מועמדים.

זו מסננת ראשונית בתהליך מיד לאחר קבלת פרטי המועמד וקורות חייו ונראה שהמשפיעה ביותר. רוב המגייסים מודים כי פסלו מועמדים רבים רק על סמך מה שנגלה להם בפרופיל הווירטואלי בשלב מוקדם זה.

חזות וירטואלית שלילית

לאחרונה נודע לעובדי פרטנר שמאות מהם ימצאו עצמם בחוץ בקרוב. מדובר בעובדים צעירים יחסית על גבי הסקאלה הגילאית של שוק העבודה, ויש להניח שרבים מהם מצויים ברשתות חברתיות. הגיוני לחשוב שיביעו בקול את כעסם, אכזבתם ופחדיהם הקיומיים בקרב מכריהם לרשת.

הבעיה היא שאנשים בעלי תדמית וירטואלית שלילית וביקורתית מסתכנים בהרחקת מעסיקים פוטנציאליים. קל מאוד ליפול לשליליות ברשת החברתית זו סביבה שמקנה תחושה שהכל יכול להיאמר, בתעוזה וללא סינון. בנוסף לכך, המימד הווירטואלי מדרבן משתמשים להשתייך לקהילות של אנשים שחוו חוויות דומות, וכך מספק נחמה לרבים בצרתם.

זה טוב שיש מקום להביע בו דעה חופשית וביקורת, אך מחפשי עבודה צריכים לקחת בחשבון שעשוי להיות לכך מחיר. יותר מכך, הפגנת שליליוּת ברשת לא מסכנת רק את המשתמשים המובטלים ומחפשי העבודה, אלא גם עובדים טובים, מקצועיים, המסופקים ממקום עבודתם שרבים הסיכויים שיחברו אליהם ברשת מכרים מתחום עיסוקם. מכרים אלה עשויים להיות מעסיקיהם בעתיד, ציידי הראשים שלהם או הממליצים שלהם. אולם האם אדם ששומע על משרה פנויה בחברה שבה הוא עובד ימהר להמליץ על מכר שהסטטוסים שלו כעוסים וממורמרים?

חוסר מקצועיות ברשת

רבים משתמשים בפרופיל הווירטואלי למטרות אישיות בלבד, ולכן לא מקדישים חשיבות לתדמית הנשקפת ממנו בעיני מגייסים פוטנציאליים. אף על פי שהגדירו את פרטיותם ברשת, על פי מיטב ההמלצות, הם שכחו כמה בקלות הם מאשרים בקשות חברות. כמה מהמשתמשים באמת מקושרים רק לאנשים המוכרים להם מהחיים האמתיים, ושקשורים אליהם ברמה האישית בלבד? לעתים מספיק שאדם יבחין בכמה מכרים משותפים שלו ושל מבקש החברות החדש שלו, כדי שייעתר להזמנת החברות שלו. לכן, קשה להבחין מי מהמקושרים הוא מגייס פוטנציאלי, ובמיוחד כשאלה יכולים גם לבלבל ולהציג זהות שקרית.

כך יוצא שמועמדים פוטנציאליים מתגלים מדי יום בקלקלתם, למשל, בתמונת פרופיל לא מכובדת או בחשיפת יתר בתמונות. פגשתי מנהל שריבוי תמונות של מועמד עם נשים שונות גרם לו לפסול אותו, בטענה שחוסר העקביות שלו עם נשים מעיד על התנהגות דומה גם בקריירה. מנהל אחר סיפר שהוא נרתע מפרופילים של נשים שמרבות להצטלם בקרב ילדיהן: "בפרופילים כאלה לפעמים אין כל אזכור של העיסוק המקצועי, והמסקנה היא שחיי המשפחה הם הדבר היחיד שבאמת מעניין אותן".

גם מועמדים שמפגינים יכולות ורבליות דלות, חושפים פרטים אישיים (כהיריון בשלביו המוקדמים או מחלה כרונית), מלכלכים על המנהל, חושפים מידע סודי על מקום העבודה וכיו"ב, מסכנים את מועמדותם לעבודה. לא מזמן נתקלתי גם בציוצים כאלה: "כמה כיף להודיע שאתה חולה בעבודה וללכת ליום פינוק בספא", "זה האיחור השלישי שלי השבוע, אז כבר התפנקתי בקפה ומאפה מתחת למשרד", וכן בקולגה שהשיב כך על סקר: "עולם אוטופי הוא עולם שבו לא אצטרך לעבוד לעולם". אם אי פעם חשבתי לגייס את אלה, כנראה אחשוב שוב.

כך תגנו על מועמדותכם ברשת

1. להלך על ביצים: קשה לשמור על פרטיות ברשת, ולכן יש לחזור ולעדכן את הגדרות הפרטיות. לא יזיק למועמדים גם לגגל את שמם לפעמים ולבדוק אילו תכנים עולים תחתיהם, כאינדיקציה נוספת למה שגלוי ולמה שנותר חסוי. בנוסף, כדאי להימנע מפרסום שלילי, משפיל וגס, ומחשיפת מידע על המעסיק הקודם או על קולגות מהתחום. אנחנו חיים במדינה קטנה. מועמדים לא יכולים לצפות מי יהיה המעסיק הבא שלהם מה שבטוח, זה לא יהיה מי שלכלכו עליו ברשת.

2. להימנע מחשיפת יתר של חיפוש העבודה: מועמד יכול להרוויח מהשתתפות בקהילות ובדיונים בנושאי קריירה וחיפוש עבודה, ומפרסום מודעה בקרב חבריו על היותו מחפש עבודה. אולם לא כדאי להגיע לפירוט מלא ויומיומי של קורותיו בתהליך, כולל כישלונות או מאורעות מביכים. זו אמנם דרך לזכות באמפתיה או לסייע לאחרים, אך היא הופכת את המועמד לספר פתוח לעיני מראיינים פוטנציאליים שנחשפים למידע, שידעו בדיוק מהו העקב אכילס שלו. גם אם יעבור אצלם ריאיון בהצלחה, הם עלולים להסיק שזה רק בזכות ניסיונו העשיר כמרואיין.

3. להתרחק מקהילות קיצוניות: השתייכות לקבוצות בעלות אג'נדה קיצונית (כקבוצת ה"נגד פמיניסטיות" בפייסבוק) עלולה להרחיק מתעניינים בשל אי הסכמה, כעס, או חשש מקיצוניות גם בתחומים אחרים. גם קבוצות אנטי-מסגרתיות עלולות להבהיל מעסיק פוטנציאלי, למשל קבוצות הפייסבוק "בעד הקמת ועד לעובדי פרטנר", "אני שונא את הבוס שלי" ועוד.

- אילו פרטי מידע נוספים והתנהגויות כדאי למועמדים להצניע ברשת לטובת סיכויי הקבלה שלהם?

- באיזה מידע נחשפתם, כמגייסים או כלקוחות פוטנציאליים, שהשפיע על קבלת ההחלטה שלכם?

* יעל מהודר היא יועצת ארגונית. תוכן מאמריה מבוסס על הניסיון והידע שרכשה באינספור תהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני היי-טק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להסתמך עליהם ככאלה. יודגש כי פרטי הסיפורים האישיים במאמרים טושטשו לצורך שמירת פרטיות מושאיהם.

** פניות ליעל מהודר לקבלת ייעוץ אישי יש לשלוח לדוא"ל: Yaelmehoudar@gmail.com, ואפשר ליצור עמה קשר גם בפייסבוק.