בנק ישראל: פערים מטרידים בשכר ותעסוקה בין יהודים וערבים

שעור התעסוקה של נשים ערביות (גילאי 25-64), בשוק העבודה בישראל עמד על כ-27% בשנת 2010, לעומת 66% בממוצע אצל כלל הנשים הישראליות - כך עולה ממצגת שהעבירה ד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגיד בנק ישראל, בנושא מגמות דמוגרפיות והשתלבות הערבים בשוק העבודה, במסגרת כנס החברה הערבית בישראל שהתקיים במכון ואן ליר.

לפי הנתונים, שיעורי התעסוקה של גברים ערבים (גילאי 25-64), שירדו בעקביות עד שנת 2003, החלו לעלות מאז ועמדו על 71% ב-2010, לעומת 77% בקרב כלל הגברים בישראל. הפערים בין גברים יהודים וערבים מוסברים בעיקר בפרישה מוקדמת משוק העבודה של בעלי השכלה נמוכה.

בקרב גברים יהודים וערבים בעלי השכלה גבוהה יותר, שיעורי התעסוקה דומים. לעומת זאת, שיעורי התעסוקה בקרב נשים ערביות נמוכים במידה ניכרת מאלה של נשים יהודיות בכל רמות ההשכלה, אך הפערים בולטים במיוחד בקרב נשים בעלות עד 12 שנות לימוד.

בנוסף לפערים בשיעורי התעסוקה, גם פערי השכר בין עובדים יהודים וערבים הם גבוהים - כמעט 50% בקרב גברים ולמעלה מ40% בקרב הנשים. חלק ניכר מהפער מוסבר בהבדלים במאפיינים האישיים בין העובדים היהודים והערבים (גיל, השכלה וכד'). כרבע מהפער בשכר לשעה בין עובדים יהודים וערבים, וכחמישית מהפער בין עובדות יהודיות וערביות אינו מוסבר, וניתן להעריך שלפחות חלק מפער זה נובע מאפליה בשוק העבודה.

הפערים גדולים גם בהכנסה המשפחתית ושיעורי העוני - 57% מהמשפחות באוכלוסייה הערבית, לעומת פחות מ-12% בקרב האוכלוסייה היהודית (ללא חרדים).

"הפערים מטרידים - וצפויים להימשך"

לדברי המשנה לנגיד בנק ישראל, בהסתכלות קדימה הפערים הקיימים היום בהישגים הלימודיים הם מטרידים וצפויים להמשיך ולהשתקף בפערי שכר ותעסוקה בין יהודים וערבים גם בשנים הבאות.

מגמות אלה לצד הגידול המהיר יותר של האוכלוסייה הערבית ביחס לאוכלוסייה היהודית (וכך גם האוכלוסייה החרדית שגם היא ממעטת להשתתף בשוק העבודה ושכרה נמוך), צפוי להשליך כמובן גם על שיעורי הגידול בפריון ועל שיעורי הצמיחה העתידיים של המשק. מגמות אלה ירחיקו את המשק הישראלי עוד יותר משיעורי התעסוקה הרצויים ולכן גם מרמת התוצר לנפש של המדינות המפותחות.

כדי להגביר את שילובה של האוכלוסייה הערבית בשוק העבודה ולשפר את כושר השתכרותה, חשוב למקד מאמץ בהסרת החסמים לשילוב מלא יותר של אוכלוסייה זו בשוק העבודה. בין החסמים הבולטים להשתלבות טובה יותר של ערבים בתעסוקה ניתן למנות את החוסר בהון אנושי תעסוקתי, העדר תחבורה ציבורית מספקת בין מקום המגורים ומרכזי התעסוקה, העדר פתרונות מספקים לטיפול בילדים בגיל הרך, אפליה בקבלה לעבודה, וקיומה של תפיסת עולם הנרתעת מיציאת נשים לעבודה מחוץ לישוב, וגם קיומם של תמריצים שליליים לתעסוקה הגלומים במערכת התמיכות.

לדברי פלוג, לסוגיות אלה הוקדש פרק נכבד בהמלצות של ועדת טרכטנברג ויישומן הכרחי לשם הטיפול בנושא. מדובר בהרחבה של פריסת מעונות לגיל הרך וסבסודם, יישום מלא בתוך חמש שנים של חוק חינוך חינם לגילאי 3-4, הפעלת מרכזי הכוון תעסוקתיים ייעודיים למגזר הערבי, הרחבת תוכניות לליווי העצמה והכוון לנשים ערביות שאינן בשוק העבודה, ותכניות להשלמת השכלת יסוד, להכשרות מקצועיות ולהכשרה להשכלה גבוהה. כמו כן הומלץ גם לשפר את מערך התחבורה הציבורית בין ישובים ערבים למרכזי תעסוקה.