שכיר יקר: בחן את עצמך - האם עומדים לפטר אותך?

חלק אינטגרלי ממחזור חייו של כמעט כל עובד שכיר הם פיטורים ■ אך לפני שהמעסיק מגיע להחלטתו הסופית, הוא מפזר באוויר אותות וסימני אזהרה - המעידים על העתיד לבוא ■ הנה כמה מהם

פיטורים הם חלק אינטגרלי ממחזור חייו של כל עובד שכיר. כמעט כל עובד שכיר חווה - לפחות פעם אחת - שיחת שימוע, שיחת הכנה לפיטורים, או שיחת פיטורים של ממש, מול מעסיק. החדשות הטובות הן, שעד לפיטורים בפועל, ישנו טווח זמן מסוים - שנמשך בין ימים אחדים לחודשים ספורים - שבו המעסיק מכריע ומקבל את החלטתו הסופית.

מומחים המלווים מפוטרים בתהליכי חיפוש עבודה מעידים, כי מרבית המפוטרים יודעים - בדיעבד - שהיו באוויר אותות אזהרה וסימנים, שיכלו להצביע על העתיד לבוא, וכי ברוב המקרים - הפיטורים לא הגיעו אליהם בהפתעה מוחלטת.

"גלובס" מסמן ארבע תופעות שכיחות, שמהוות אינדיקציה לכך שהמנהלים שלכם מהרהרים בפיטוריכם, וכיצד עליכם לפצח את מה שמתרחש סביבכם, גם כאשר לא נאמרת לכם אף מילה לגבי עתידכם בארגון.

סימן 1: שמירת מרחק רגשי מצד הממונה

יעל פרימק, מלווה מפוטרים באולג'ובס: "אחד הסימנים המקדימים שמאותתים לכם על פיטורים צפויים, הוא שינוי במערכת היחסים עם הממונה הישיר, שמתבטא בעיקר בשמירת מרחק רגשי. לפתע אתם מגלים שמערכת היחסים, שהייתה טובה לאורך שנים, משתנה. הבוס הישיר שלכם כבר לא מחייך אליכם כבעבר, נמנע מסמול-טוק, מגלה קוצר רוח, ומסתייג מפגישות שוטפות אחד-על-אחד. במצב כזה, הרבה עובדים מרגישים מבוכה, כיוון שהם לא יודעים האם מקורו של הריחוק הזה הוא באג'נדה אישית של הממונה (אימא שלו חולה), או שהוא נובע מכוונה לפיטורים, שמלווה כבר עכשיו בנטרול אמוציות ויחס חם מן המשוואה".

מה עושים?

"כשהקרירות הרגשית מצד הממונה שלכם נמשכת לאורך זמן, ההמלצה שלי תהיה לפתוח את הנושא. אמירה בסגנון: 'רציתי לברר מדוע פניך אינם כתמול שלשום', עשויה להסיר את הלוט. גם אם הממונה יתחמק מתשובות ישירות ויברח ממענה קונקרטי-ישיר, תמיד תוכלו להרגיש האם הקרירות הרגשית, נובעת מבעיות אישיות שלו, או האם יש דברים בגו שנוגעים לעתידכם המקצועי. בכל מקרה, חשוב לפתוח את הנושא כדי לדעת היכן אתם עומדים".

סימן 2: סירובים תמידיים לבקשותיכם

פרימק: "תחת קטגוריה זו ישנם מספר תרחישים, שעיקרם חוסר גמישות מצד המעסיק או הממונה לכל בקשה שאתם שוטחים בפניו, העמסת עבודה, וניסיון להמאיס עליכם את מקום העבודה. כך למשל, הוא מסרב לתת לכם יום חופשה שאתם מבקשים, מסרב באופן שרירותי לאפשר לכם להיעדר נקודתית כשאתם נדרשים לכך, מסרב לבקשות שלכם בנושאי עבודה, ומסרב נחרצות לבקשותיכם לקידום או להעלאת שכר, כדי שתרגישו כי אין לכם אופק ארגון. למעשה, המעסיק מקשה עליכם באופן קטנוני, בכל דבר קטן, וכך משדל אתכם לעזוב מיוזמתכם. למה הוא עושה את זה? לא רק כדי לחסוך לו את דמי הפיצויים, אלא גם כדי לחסוך מעצמו את אי-הנעימות שכרוכה בתהליך הפיטורים, שאותם הוא יוזם".

מה עושים?

"גם כאן, עובד בסיטואציה כזו מוצא את עצמו נבוך. הוא תוהה האם לייחס את הסירובים התמידיים הללו לגורמים אובייקטיביים כמו מצב השוק, המיתון שבפתח, ירידה במכירות וכולי; או לניסיון מכוון להיפטר ממנו. ההמלצה שלי בתרחיש כזה היא חד-משמעית - לקום ולחפש מקום עבודה חלופי. גם אם אתם 'הוזים', גם אם אתם מדמיינים ואין כל כוונה לפטרכם, רצוי לברוח ממקום עבודה כזה, שמייצר אצלכם תחושות שליליות של שרירות לב וקטנוניות".

סימן 3: מידורכם באופן קבוע

רפי אלימלך, מנכ"ל חברת ההשמה ל.מ.: "עובד שהיה מוזמן דרך קבע לישיבות, לפורומים, להדרכות, לאירועים ולמפגשי סיעור מוחות, מגלה יום אחד שכבר לא מזמינים אותו אליהם, ובנוסף הוא מגלה שממדרים אותו מתהליכי קבלת החלטות. זה נובע מכך, שהממונים לא רוצים שהוא יהיה חשוף לסודות מסחריים או למהלכים אסטרטגיים חדשים, ומנסים למנוע נזק שעשוי להיגרם לארגון עם עזיבתו. איך הוא מגלה שמשאירים אותו מחוץ למחנה? למשל, כאשר מגיע אליו - במקרה ובדיעבד - אי-מייל שנשלח לכל העמיתים שלו, מלבדו".

מה עושים?

"ההמלצה שלי, במקרה כזה, היא לתאם פגישה עם הסמכות הבכירה ביותר בארגון, למשל עם המנכ"ל, ולשים את הדברים על השולחן. חשוב לעשות את המהלך הזה כמה שיותר מוקדם, כדי להפיג את חוסר הוודאות. כך תחסכו מעצמכם אי-נעימות במקום העבודה ותתחילו לחפש מקום חלופי מוקדם מספיק, ולפני שהשוק מוצף במפוטרים. פעמים רבות נתקלתי במקרים בהם עובד תיאם פגישה עם הסמכות הבכירה, ואותו מנכ"ל נחשף דרך השיחה הזאת לאיכויות העובד שהוא טרם הכיר. כך בעצם הפגישה הצליחה לשנות את רוע הגזירה".

סימן 4: קבלת שיחות משוב שליליות

אלימלך: "העובד מזומן למעין שיחת משוב שלילית, כאשר במסגרתה הוא חש שהוא חוטף ביקורת על דברים שוליים וזניחים בהתנהלותו, או שלחלופין מטיחים בו ביקורת שקרית או לא-נכונה. הרבה פעמים תהליך כזה מתרחש, כיוון שלממונה לא נעים לפטר עובד ועל-ידי שיחת המשוב השלילית הזו, המוקדמת, הוא מנסה 'להכשיר את השרץ' ולצייד את עצמו בהסברים לשיחת הפיטורין העתידית ('הרי כבר דיברנו איתך על הנושא בשיחת המשוב שערכנו לפני כחודשיים')".

מה עושים?

"כאן נדרשת מהעובד גדלות נפש. הוא צריך 'לעשות חושבים' עם עצמו, לנהל עם עצמו תהליך של התבוננות פנימית, ולבחון האם הביקורת שהוטחה בו היא על בסיס אמיתי, או על בסיס קנטרני. אם מדובר בביקורת שיש לה סימוכין במציאות, כדאי לו לראות בשיחת המשוב הזו הזדמנות להשתפר ולשנות את גורלו. אם הוא מזהה שהביקורת הייתה קנטרנית, כדאי לו להבין שהוא בדרך החוצה, ולמהר לחפש מקום עבודה חלופי".