בשבועות האחרונים עלתה למרכז הדיון הציבורי בישראל, הסוגיה של הדרת נשים בחברה. מקרים של הפרדה כפויה בין גברים לנשים באוטובוסים, של קציני צה"ל דתיים, שסירבו להקשיב לשירה של חיילות ונשלחו למאסר, של הפרדה בחדרי כושר במוסדות אקדמיים, איסור על הספד של בת את אביה בבית הקברות - זכו לסיקור אינטנסיבי ולכותרות ראשיות בכלי התקשורת.
חלק מהדוברים שעוסקים בהדרת נשים טוענים, כי מדובר בתופעה קשה, שמאיימת על יסודותיה הבריאים והדמוקרטיים של החברה. מנגד, יש מי שטוענים כי הסיקור התקשורתי של התופעה, הוא מוגזם ויוצר את הבעיה לא פחות מאשר מדווח עליה.
כך או כך, מדובר בתופעה שולית למדי בהיקפה, וככלל נשים יכולות לשבת לצד גברים במרחב הציבורי - בחדרי כושר, באוטובוסים, וגם לשיר כאוות נפשן.
הבעיות המרכזיות והמהותיות בנוגע למעמדן של נשים בחברה, מצויות עדיין במקומות ה"מסורתיים", ובעיקר בשוק העבודה שבו נשים ממשיכות להיות מופלות במעמדן ובשכרן, לעומת גברים בעלי אותם כישורים.
ככל שהוותק עולה - הפערים יורדים
מסקר שערכה חברת "קודקס", חברת ההשמה למשפטנים המובילה בישראל, בקרב כ-1,000 עורכי דין פעילים, עולה כי המצב דומה גם בעולם המשפט. לדברי מנכ"לית קודקס, אלינור מור-סיטבון, בשנים האחרונות כמות עורכות הדין והיועצות המשפטיות עלתה מאוד, אך רק מעטות מהן מתברגות לעמדות מפתח, ורובן עדיין מקבלות שכר נמוך יותר מזה שמקבלים עמיתיהן הגברים. "בעוד כמות הנשים שפונות ללימודי משפטים גבוהה ב-2% מכמות הגברים הפונים ללימודי משפטים, ובהתאם יש יותר עורכות דין מעורכי דין, רק 25% מהשותפים במשרדים הם נשים".
עוד עולה מהסקר, כי השכר שמקבלות עורכות דין נשים, נמוך ב-18% בממוצע משכר עורכי הדין הגברים, בתפקידים מקבילים. בעוד השכר הממוצע שמשתכרים עורכי דין שכירים במשרדים שונים הוא 12,691 שקל, שכרן הממוצע של עורכות הדין הוא 10,458 שקל. בקרב היועצים המשפטיים בחברות, הפער בשכר אפילו גדול יותר: שכרן הממוצע של היועצות המשפטיות הוא 12,404 שקל, נמוך בכ-24% מזה שמקבלים יועצים משפטיים גברים, ששכרם 16,259 שקל בממוצע לחודש.
נתון מפתיע שעולה מסקר קודקס הוא, שגם במגזר הציבורי הכללי ובפרקליטות, שחלים עליהם כללים ברורים של שוויון בשכר, קיים ב"שטח" פער ניכר בשכר בין גברים לנשים. במגזר הציבורי, הפער הוא 9%. כלומר, שכרו החודשי הממוצע של משפטן גבר הוא 10,600 שקל, ואילו שכרה של משפטנית אישה הוא 9,183 שקל בלבד. בפרקליטות הפער הוא 13% - פרקליט משתכר בממוצע 10,600 שקל בחודש, ופרקליטה 9,183 שקל בלבד.
את הפער בשכר בין נשים לגברים במגזר הציבורי ובפרקליטות, מסבירה מור-סיטבון בכך, שחלק מהשכר משולם עבור עבודה בשעות נוספות; ורוב הנשים עובדות פחות שעות מגברים, בשל מחויבותן לבית ולילדים.
סוגיה נוספת שנבחנה בסקר קודקס, היא מידת ההשפעה של הוותק במקצוע על הפער בשכר בין גברים לנשים. מתברר, כי הפער בשכר בין עורכות דין לעורכי דין בעלי ותק של שנה במקצוע הוא 6%; בשנה השנייה גדל הפער ל-14%, ובשנה הרביעית הוא קופץ ל-23%!. אבל בהמשך, ככל שהוותק במקצוע עולה, חלה ירידה מסוימת בפערים בין שכר הגברים לנשים.
הפליה בשכר קיימת בכל מקום
- מה הם הקשיים העיקרים, נוסף לשכר, שבהם נתקלות נשים שמעוניינות לפתח קריירה משמעותית בתחום המשפט?
מור-סיטבון: "הבעיה הראשונה, שאינה ייחודית לעולם המשפט, היא - הפליה כללית שקיימת בשוק העבודה. השוק אינו מקדם נשים, סובל מהפליה מובנית החלה על שכרן, אך גם על מעמדן ואפשרויות קידומן.
"בעיה נוספת, שהיא די ייחודית לעולם המשפט, היא הציפייה של המעסיקים כי עורכות הדין יעבדו שעות ארוכות מאוד, ויישארו עד שעות הערב המאוחרות במשרדים. דרישה בלתי אפשרית לאימהות לילדים קטנים, שמונעת בעדן לענות לציפיות המעסיק ולהתקדם בפירמה. בהתאם לכך, מהסקר עלה כי הקריטריון החשוב ביותר לנשים בבואן לבחור מקום עבודה, הוא האיזון המיטבי בין העבודה לבית".
- דומה שהמסקנה מהסקר היא, כי לצעירה שעומדת בפני בחירת תחום לימודים ומקצוע לחיים, לא כדאי ללמוד משפטים?
מור-סיטבון: "אני לא חושבת כך. ראשית, הפליה בשכר ובקידום בין נשים לגברים קיימת לצערנו בכל מקום, ולא רק במערכת המשפט, וצריך לשנות את זה. שנית, מי שבכל זאת בוחרת להתקדם ולפתח קריירה בעולם המשפט תגלה עד מהרה, כי יש מגוון אדיר של אפשרויות תעסוקה בתחום המשפט.
"בניגוד למחשבה הרווחת, מדי שנה נפתחות משרות רבות שמתאימות לעורכות דין שהן אימהות, שאף קיבלו את השם הפופולרי 'משרת אם'. המשרות הללו מאפשרות שילוב של עבודה משרדית בשעות תחומות, עם המשך עבודה מהבית בשעות הערב, והן מעלות את שביעות הרצון של עורכות הדין, כי הן יוצרות איזון בין הבית לעבודה.
"בשנים האחרונות פונים לקודקס יותר ויותר מעסיקים בבקשה לאייש תפקידים בענף המשפט ב'משרת אם'. למעשה, על-פי הנתונים שבידינו 52% מהמשרות שאוישו בשנה האחרונה דרך קודקס, הן של 'משרת אם'".
"הלשכה תסייע לכל עורכת-דין שתילחם נגד אפלייתה בשכר"
עו"ד נעמי לנדאו, מומחית לדיני עבודה ויו"ר הוועדה לקידום עורכת-הדין בלשכת עוה"ד, אומרת כי מרבית עורכות-הדין השכירות, במיוחד במגזר הפרטי, מופלות לרעה בשכרן ואף במעמדן, לעומת עמיתיהן הגברים באותו מקום ובאותו ותק מקצועי. לדבריה, הסיבות לכך לכאורה רבות. "טוענים שהן מגבילות עצמן בשעות עבודה, אינן מוכנות לוותר על הקריירה הנוספת (בית וילדים), וכי הלקוחות מעדיפים עו"ד בכירים בדמות גברים. טיעונים אלו יכלו אולי לתפוס במאה הקודמת, אך היום הם בקושי תירוצים", היא מפרטת.
עו"ד לנדאו מותחת ביקורת על התנהלות בעלי המשרדים ואומרת כי "כל בעלים של משרד עו"ד ימצאו שלל נימוקים משפטיים, מדוע אין להפלות בין שכר של גבר לאישה, כאשר הם מייצגים נשים אחרות בבתי המשפט, אבל כאשר מדובר בעורכות-דין, עובדות שלהם, הם מרשים לעצמם לנהוג אחרת, והטיעונים המשפטיים הללו נעלמים". לדבריה, "אני, כבעלת משרד, מקפידה על שוויון מוחלט בין עורכי-דין לעורכות-דין, ולראיה: בעלת השכר הגבוה אצלי היא עורכת דין".
לנדאו מציינת כי חוקי מדינת ישראל אינם מתירים אפליה לא עניינית שכזו, אך מעטות הן עורכות-הדין שמרימות את דגל המרד, מחשש לאובדן הפרנסה או הוצאת שמן לרעה. "רק נשים חזקות, שאינן חוששות לעמוד על זכויותיהן, תוכלנה להביא את השינוי הנדרש. אני מבטיחה לך שהן יקבלו את הגיבוי המוחלט והעזרה של הוועדה, בראשה אני עומדת. כל תלונה שתגיע לוועדה, תטופל בשני מישורים: חוקי העבודה ואיסור אפליה. הלשכה, חד וחלק, נגד אפליה שכזו".
שכר ממוצע לפי סוג המעסיק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
