נקבע: לא יפורסם שמו של חשוד במשך 48 שעות אחרי מעצרו

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק בתי המשפט ■ החוק החדש איננו כולל סייג באשר לחקירות של אנשי ציבור

כלי התקשורת אינם רשאים לפרסם את שמו של חשוד במהלך 48 השעות הראשונות לאחר מעצרו או לאחר שהחלה נגדו חקירה גלויה, וזאת למעט אם אישר בית משפט לפרסם את שמו או אם פרסום שמו דרוש לצורך אזהרת הציבור. כך אישרה אמש (ב') מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, במסגרת תיקון לחוק בתי המשפט שאושר סופית ונכנס לספר החוקים. החוק החדש איננו כולל סייג באשר לחקירות של אנשי ציבור, דבר שעלול לגרום לאיפול וקושי לדווח על פרשות שבהן נחקרים פוליטיקאים, בשלב שבו הופכות החקירות נגדם לגלויות.

בהצעת החוק תמכו במליאת הכנסת 21 ח"כים והתנגדו לו 8 ח"כים. על-פי החוק החדש, יוכל כל חשוד לפנות לבית משפט במהלך 48 השעות הראשונות לאחר שנודע לו כי הוא חשוד ונתון בחקירה פלילית, ולבקש את הארכת צו איסור הפרסום על שמו למשך תקופה ארוכה, גם לאחר 48 השעות הראשונות. ככלל, לא יתפרסם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום במשך 48 שעות מהמועד שבו הוא אמור להתייצב לחקירה במשטרה.

החוק שהתקבל, קובע כי הרשות החוקרת תיידע חשוד שאיננו מיוצג על ידי עורך דין בדבר זכותו לבקש את איסור הפרסום וכן תאפשר לו להגיש בקשה לאיסור הפרסום באמצעותה על פי טופס המצורף כתוספת לחוק. עם זאת, איסור פרסום שמו של החשוד במהלך 48 השעות הראשונות לא יחול אם בית משפט התיר את הפרסום בשל העניין הציבורי בו; אם רשות חוקרת ביקשה לפרסמו לצורך תפיסת עבריין או איתור חשוד או עד ועיכוב הפרסום עלול לסכל זאת; או אם החשוד עצמו הסכים לפרסום שמו.

הצעת החוק מתבססת על מסקנות ועדת וינוגרד, לבחינת ההסדרים מחקירות משטרה וגופים סטטוטוריים אחרים, שהוגשו בשנת 2000. עם זאת, הוועדה קבעה כי לגבי אנשי ציבור צריכים לחול כללים אחרים, ויש מקום "ליידע את הציבור על חשדות שעולים נגדם, כבר בשלבים הראשונים של החקירה". אלא שבנוסח הסופי של החוק אינן התייחסות לעניין זה, ועל פי החוק החדש שיתקבל - ייתקלו המשטרה ומשרד המשפטים בקושי של ממש להביא לידיעת הציבור פרטים על קיומן של חקירות המתנהלות נגד אנשי ציבור, ונראה שלשם כך יהיה צורך בפנייה מוקדמת לבית משפט כדי שזה יאשר את הפרסום בשל העניין הציבורי שבו.