כרוניקה של השפעה

לדירוג 100 המשפיעים של "פירמה"

// 12 באפריל //

רה"מ הגיש תביעת דיבה בסך 3 מיליון שקל נגד ערוץ 10

בעקבות שידור תחקיר, שלפיו נתניהו קיבל מימון כפול לאחת מטיסותיו

// 14 באפריל //

אסתי אפלבאום-פולני, לשעבר דוברת הליכוד, ויואב הורביץ, לשעבר מנהל מטה הפריימריז של נתניהו, מונו לחברים במליאת רשות השידור

ח"כ נחמן שי (קדימה): "ביבי הופך את רשות השידור למצודת זאב ואת השידור הציבורי לשידור הפרטי שלו"

// 24 באפריל //

נתניהו ממנה את רוני סופר, כתב ynet, לדוברו

רה"מ מיהר לאייש תקן שהתפנה במערך ההסברה

// 10 ביולי //

מיכאל מירו, הנחשב למקורב לרה"מ, ממונה למנהל קול ישראל

אגודת העיתונאים: הטיית מכרז בהתערבות לשכת רה"מ; בלשכה מכחישים

// 24 ביולי //

עו"ד תמי רווה מונתה ליו"רית חברת החדשות של ערוץ 2, יורם שכטר מונה לחדשות 10

רווה ובעלה הם חברים ותיקים של בני הזוג נתניהו; רווה: "לנתניהו אין כל קשר לבחירה בי"

// 26 ביולי //

נתניהו: הרפורמה ברשות השידור תמומן ממכירת נכסי הנדל"ן שלה

זאת, במקום מהעלאת האגרה; גורמים ברשות: ההחלטה קוברת את הרפורמה, כי לא יהיה מספיק כסף לביצועה

// 27 ביולי //

"נתניהו: מהפיכה בדיור; המוחים: נמשיך להפגין"

"ישראל היום" מסקר את המחאה מהצד של רה"מ

// 10 באוגוסט //

יועז הנדל מ"ידיעות אחרונות" מתמנה לראש מערך ההסברה של משרד רה"מ

הנדל הרבה להגן ב"ידיעות" על נתניהו ולתקוף את המחאה ואת ראשיה

// 23 באוגוסט //

ניר חפץ, לשעבר ראש מערך התקשורת של נתניהו, מתמנה לעורך "מעריב"

חפץ אמר כי "העיתון ישמור על אובייקטיביות ועל אתיקה עיתונאית"

// 28 באוגוסט //

סמנכ"ל בחדשות 2, לירן דן, מתמנה למנהל מערך התקשורת והדוברות במשרד ראש הממשלה

חלוקת הסמכויות בינו ובין הנדל מעוררת שאלות בקרב פרשנים פוליטיים ויועצי תקשורת

// 31 באוגוסט //

עובדים ברשות השידור: בלשכת רה"מ ביקשו שנפסיק לדווח על מספר המפגינים בהפגנות המחאה

הטענות הועלו בפני מועצת העיתונות. בהנהלת הרשות הכחישו את הדברים

// 8 בספטמבר //

חדשות 10 נאלצת להתנצל בפני שלדון אדלסון, בעלי "ישראל היום" ומקורבו של רה"מ

מנכ"ל חדשות 10, עורכת המהדורה והמגיש מתפטרים במחאה; מי שכפה על המערכת להתנצל היה רון לאודר, בעל מניות בערוץ

// 18 בספטמבר //

יוני בן מנחם, הנחשב מקורב לרה"מ, ממונה למנכ"ל רשות השידור

ישמש תחת ד"ר אמיר גילת, יועצו לשעבר של רה"מ

// 7 בנובמבר //

ורשבסקי: מקורבי נתניהו רמזו שאם רביב דרוקר יפוטר, הערוץ יינצל

בהזדמנות אחרת אמר מנכ"ל ערוץ 10: "הערוץ דרך על יבלת של איש חשוב בתחקיר"

// 8 בנובמבר //

קרן נויבך, ממבקרי הממשלה, הודחה מהגשת "מבט שני"

הנימוק: אינה עוברת מסך; ח"כים: ההחלטה פוליטית; עורכת תוכניתה של נויבך ברדיו הוזמנה לשימוע לפני פיטורים

// 21 בנובמבר //

הכנסת מאשרת בקריאה ראשונה את הגדלת הפיצוי בחוק לשון הרע ל-300 אלף שקל, ללא הוכחת נזק

נתניהו: החוק פוגע בדמוקרטיה? ההפך; האופוזיציה: ניסיון להלך אימים על התקשורת שתחשוש לפרסם תחקירים

// 22 בנובמבר //

נתניהו מעכב את מינויו של אלדד קובלנץ למנכ"ל הטלוויזיה החינוכית

בסביבת רה"מ בוחנים את הכפפת החינוכית לרשות השידור, שבה הוא שולט

// 12 בדצמבר //

נתניהו הורה על משמעת קואליציונית בסוגיית דחיית החובות של ערוץ 10

יו"ר ועדת הכלכלה קובע דיון נוסף, שבוטל בלחץ לשכת רה"מ

// 14 בדצמבר //

משרד המשפטים מקדם תיקון לחוק העונשין, שלפיו ייאסר פרסום עדויות נחקרים בחקירתם - ללא הגבלת זמן

העובר על החוק צפוי לשנת מאסר

// 15 בדצמבר //

כחלון: "צריך ברשות השידור אנשים עם אוריינטציה שלנו"

שר התקשורת אמר את הדברים בכנס של הליכוד בחודש אפריל: "אם אני רוצה לסייע ליהודה ושומרון, מה אתה רוצה לשלוח לי מנכ"ל שמאלני שכל היום יטרפד לי?"

// 19 בדצמבר //

לשכת נתניהו הכתיבה למנחה טקס הזיכרון של אסון הכרמל דברי שבח לרה"מ

המנחה, דן כנר: "אני מתכבד להזמין את מי שהיה הראשון שהבין את גודל האירוע, רתם את כל הגורמים בארץ ובעולם לסייע בכיבוי השריפה ומאז דואג בלא לאות למשפחות שאיבדו את היקר להן מכל"

// 29 בדצמבר //

חוק בזק בהוראת נתניהו: לאשר לרשות השידור להפחית ההשקעה בהפקות מקור כדי לאפשר לה להעביר תקציב חדש

החקיקה נועדה למנוע פנייה של איגודי היוצרים לבג"ץ נגד הרשות

// 9 בינואר 2012 //

הכנסת אישרה את התיקון לחוק בתי המשפט, שלפיו ביומיים הראשונים של החקירה לא יתפרסם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום

לחשוד תינתן אפשרות לאסור את פרסום שמו

כל אנשי הספין/יובל אביבי

ראש הממשלה בנימין נתניהו מואשם לא פעם, שיותר מעניין אותו להיראות מאשר לעשות. אבל במערך הדוברות שלו נראה שמשחקים לטווח ארוך: יש שם אמונה גדולה ביכולתה של חשיפה תמידית ורצופה לציבור להביא לתדמית חיובית, גם אם יש משברים מביכים בדרך. האחראים לתפיסה זו מונו לתפקידם במהלך שנת 2011 ושינו במידה רבה את מערך ההסברה של נתניהו.

ראש מערך ההסברה יועז הנדל ומנהל התקשורת והדוברות לירן דן, ביחד עם כמה עשרות עובדים, מנסים לשנות את תפקידה של הסברת ראש הממשלה. במקום רק להגיב ולענות לשאילתות, מנסים עתה לייצר יכולות חיזוי כחלק מהניסיון ליזום מהלכים תקשורתיים, ולא רק להגיב להם, ולהפוך את הדוברות לחלק אינטגרלי מתהליך קבלת ההחלטות בלשכת ראש הממשלה. כלומר, ההחלטה אם לרכוש מטוסי סופר טנקר, לפי שאיפת מערך הדוברות, תושפע גם מ"איך זה ייראה" ו"מה אפשר לעשות עם זה בתקשורת".

כחלק מהניסיון להפוך לגורם משמעותי יותר, הוחלט במערך הדוברות לפרוץ קדימה גם בגזרת הניו-מדיה. פרופיל הפייסבוק של נתניהו פעיל ביותר, חשבון הטוויטר שלו פועל באנגלית ובערבית, הוא משתמש בערוץ יוטיוב, ומקיים "מסיבות עיתונאים" עם גולשים מהארץ ומהעולם. במסגרת זו הוחלט גם על שימוש מוגבר בוויזואליה, שלפעמים עובד יפה, ולפעמים גורר לא מעט פדיחות אינטרנטיות, כמו ביבי-גאמפ אחרי שחרור גלעד שליט. לא בטוח שבמערך הדוברות מצטערים על ההחלטה: הנראות של ראש הממשלה, הקשר עם הציבור והצגתו כצעיר מעודכן טכנולוגית חשובים להם יותר מאנקדוטה ויראלית כזו או אחרת.

תראו מי שמדברר

ד"ר יועז הנדל משמש כראש מערך ההסברה. הוא מתעסק יותר בשילוב האספקט התקשורתי בקבלת ההחלטות המדיניות, וכן במאבק הכללי בדה-לגיטימציה.

לירן דן, לשעבר סמנכ"ל האינטראקטיב של חדשות 2, משמש כמנהל מערך התקשורת והדוברות. הוא עוסק בטיפול קצר המועד (מענה לשאילתות וכיבוי שריפות) וכן בטיפול ארוך מועד (חיזוי מצבים תיאורטיים, ויצירת מציאות תקשורתית רצויה). במסגרת זו, הוא אחראי על תחום הניו-מדיה ועל הנוכחות הרשתית של ראש הממשלה.

תחת דן פועלים מספר דוברים: רוני סופר, לשעבר כתב מדיני וכתב הכנסת ב-ynet, אחראי על דוברות וטיפול שוטף מול אמצעי התקשורת בעברית. מארק רגב, עובד ותיק של משרד החוץ, אחראי על דוברות וטיפול שוטף מול אמצעי התקשורת באנגלית.

אופיר גנדלמן, לשעבר דובר משרד החוץ לתקשור בערבית, עבר לתפקיד דומה במערך ההסברה, והוא הראשון למלא תפקיד זה אצל ראש הממשלה. מיה אבישי, דוברת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אחראית על תחום ספציפי - הגזרה הכלכלית. תחום זה הוא היחיד שקיבל תעדוף, אולי בשל המציאות הכלכלית ואולי בשל התשוקה הידועה של נתניהו לכלכלה.

שלדון אדלסון, מו"ל ובעלי "ישראל היום" / ליאת רון

שנת 2011 הייתה השנה שבה ביסס איל ההון שלדון אדלסון את מעמדו כאחד האנשים המשפיעים ביותר על התקשורת הישראלית. "ישראל היום", שנראה בתחילת דרכו כמין שעשוע של איש עשיר שרוצה לעשות פרובוקציות, והחליט להוציא עיתון שיתמוך בידידו בנימין נתניהו, הפך לעיתון הנפוץ ביותר במדינה והכה, בפעם הראשונה, את ההגמוניה רבת השנים של "ידיעות אחרונות", כשהגיע לשיעור חשיפה של 39.9% בקרב הקוראים בישראל בימי חול. מאוקטובר שונה מודל ההפצה של העיתון, לחלוקה למנויים הכרוכה בתשלום, לצד הפצה חינמית בנקודות המכירה, מה שלא פגע בפופולריות שלו בקרב קוראיו.

המהפך ביחסי הכוחות בין העיתונים, גרם ל"ידיעות אחרונות" לצאת בפעם הראשונה בקמפיין פרסומי, בפעילות קד"מ נמרצת ובמיני טקטיקות נגד מי שמשתף פעולה עם אדלסון ועיתונו. התנהלות יוצאת דופן שמעולם לא אפיינה את נוני מוזס, שהיה עד השנה סוג של מונופול בלתי מנוצח, אפילו שאנן. מונופול שפתאום התחיל להזיע.

ההתנצלות שכפה אדלסון על ערוץ 10, בעקבות כתבה של אבנר הופשטיין, ששודרה בתוכנית "השבוע" עם גיא זוהר ועסקה בו ובאישיותו, הוכיחה עד כמה השפעתו על התנהלות התקשורת גדולה. אדלסון הצליח לכופף את אחד מערוצי הברודקאסט הישראליים, כמו שאף אדם אחר, איש עסקים או פוליטיקאי לפניו, לא העז אפילו לנסות. בעקבות ההתנצלות, התפטרו מנכ"ל חדשות 10, ראודור בנזימן, עורכת "השבוע", רותי יובל, וגיא זוהר עזב את ההגשה. העובדה שאדלסון עומד מאחורי עיתון, שדרכו הוא יכול להעביר את מסריו כאוות נפשו, והתמיכה שלה הוא זוכה מממשלת נתניהו, הוציאה אותו מהפרשה הזו ללא פגע.

הנפגע העיקרי מהפגנת הכוח של איש העסקים היהודי-אמריקני, שלפי "פורבס" תופס את המקום ה-16 בעושרו בעולם ואת המקום החמישי בארה"ב, הוא ערוץ 10. כדור השלג שהתגלגל קודם בעצלתיים לעבר הערוץ המקרטע, שצבר חובות של כ-40 מיליון שקל, הפך לתוהו ובוהו. בקשתו של בעל השליטה, יוסי מימן, שגם הוא הפסיק להזרים כסף מצדו, לפרוס את חובות הערוץ, נדחתה עד כה על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת, והביאה להכרזה הדרמתית של המנכ"ל, יוסי ורשבסקי, על סגירתו הצפויה בסוף ינואר.

בינתיים נאבקים עובדי הערוץ נגד הסגירה, לאודר שומר על שתיקה, ואדלסון? אדלסון יודע, שיעשה אשר יעשה, ערוץ 10 ושאר אמצעי התקשורת בישראל יטפלו בו מעכשיו בכפפות של משי. מי יעז להסתבך איתו עכשיו?