האם יש באמת בשורה בהטבות החדשות של כרטיסי האשראי?

אחרי ישרכרט וכאל, גם ללאומי קארד יש תוכנית הטבות חדשה ■ האם היא באמת מציעה חידוש, מה נותנות המתחרות, ואילו אותיות קטנות יגבילו את המימוש בפועל?

01/02/2012, 07:45
כרטיסי אשראי / צלם: תמר מצפי
כרטיסי אשראי / צלם: תמר מצפי

בתום גסיסתה של שיטת הצבירה הישנה, במסגרתה העניקו חברות האשראי הטבות תמורת כוכבים או נקודות - נותרה לאומי קארד האחרונה להכריז רשמית על החלופה המוצעת ללקוחות. בקמפיין שהושק אמש (ג') הודיעה החברה על הרחבת עולם ההטבות ללקוחותיה, תחת הכותרת "פינוקים פלוס".

האם מדובר במהפכה בתחום ההטבות? לגמרי לא: גם בלאומי קארד לא מתיימרים להציג כך את הדברים. החברה מציעה שדרוג נוסף של מערך הטבות פתוחות לכלל הלקוחות, הנבנה על מערך הטבות שכבר נבנה הדרגתית לאורך תקופה - עם אתר הטבות, שיתוף-פעולה יומי עם גרופון והצעות אחרות - בניסיון לנתק את הזיקה הישירה בין הסכום ה"מגוהץ" בכרטיס ובין החיסכון בהטבה.

מה חדש בכל זאת? הטבת 1+1 רחבה עבור סרט ברשתות גלובוס גרופ וסינמה סיטי, בהצגות של תיאטרון "הבימה", באטרקציות שונות ובארוחות בוקר ברחבי הארץ - כולל מקומות קטנים בפריפריה.

ההטבה, יש להדגיש, אינה נטולת הגבלות: כל קנייה ב-1,500 שקל בחודש הקודם לחודש הניצול מקנה הטבה אחת מסוג זה, כשהיתרה נצברת מכלל כרטיסי האשראי שמחזיק אדם אחד. בנוסף, יש להזמין אותה מראש באתר ההטבות של לאומי קארד - ספונטניות יתר לא תקנה הנחה בקופת הקולנוע.

היתרונות הם במימוש בכל ימות השבוע (כולל סופי שבוע) וביכולת לדעת בכל רגע נתון לכמה הטבות כאלה אתה זכאי, מבלי להיות מחויב רטרואקטיבית בשל ניצול ללא יתרה.

בחברה מדגישים כי מדובר ב"עולם הטבות אטרקטיבי יותר, עם דגש על פשטות, שקיפות ועל נגיעות בחיי היום-יום של הלקוח".

סמנכ"לית השיווק ורדית גונדטר מסבירה כי "ההטבות גובשו בהתאם להרגלי השימוש והפופולריות שלהן בקרב הלקוחות לאורך השנים. שמנו דגש על היצע מגוון מאוד של הטבות שפוגשות את הלקוח ביומיום, ומדובר במאות הטבות המוצעות ללקוח בצורה פשוטה וברורה במגוון רחב של עולמות תוכן".

ללקוחות, כזכור, ניתנה ארכה לנצל את נקודות הצבירה שנותרו ברשותם עד סוף 2012, ב"מתחם הבילויים המפנק" ובמסגרת מבצעים תמורת נקודות שהחברה עורכת מעת לעת.

מה יקרה עם לקוחות שנהגו לנצל את הצבירה לטובת המרה למועדוני נוסע מתמיד? אלה יוכלו לבחור להמשיך ולצבור נקודות לטובת העניין, אולם לא יוכלו לנצל במקביל את תוכנית ההטבות המוצעת אלא אם ירכשו בסכום של 6,000 שקל בחודש בכרטיס האשראי. מצד אחד - מגבלה מצומצמת מזו של המתחרות (שגם הן מאלצות לבחור בין שני סוגי ההטבות); מצד שני, עדיין מגבלה מהותית.

בחברה טוענים כי ממילא לקוחות שטסים הרבה עונים לרוב על הקריטריון; מדוע, אם כך, ההתעקשות להגביל? כנראה בשל העלויות הגבוהות יחסית של מימון הטבות הנוסע המתמיד ללקוחות, על-פי חברות האשראי.

על המסלול

כעת, לאחר ש-3 המתחרות המרכזיות "יישרו קו" וסתמו את הגולל על תוכניות העבר, ההשוואה ביניהן יותר ממתבקשת: בחינה כללית של מה שמציעות החברות מגלה כי כולן עברו כבר מזמן לשיטה של שוק הטבות - מסה גדולה של הצעות ערך בתחומים שונים, תוך שמירה על תמהיל הנחות קבועות ומתחלפות.

השוני הוא בניסיון למתג את הדברים אחרת ולייצר בידול. זה מה שעשתה ישראכרט, שהציגה לאחרונה את תוכנית ההטבות החדשה ובה 7 מסלולי הטבות לפי תחומי עניין: ספורט, אופנה, מסעדות, טיולים, תרבות ואמנות, הורים וילדים ומסלול בליינים. למעשה, מבקשת החברה מכל לקוח לשרטט את תחומי ההטבות שיקבל ולהגדיר אותן ספציפית, על-פי מסלול אחד (אותו ניתן להחליף תמיד), לצד סל הטבות מתחלפות הפתוח לכל הלקוחות.

בעוד ישראכרט טוענת כי תוכנית המסלולים מאפשרת ללקוחות לקבל הטבות ממוקדות בהתאם לתחומי העניין וסגנונם האישי, וכי מסה גדולה של הטבות חופשיות מבלבלת את הלקוח ומפחיתה את שיעור הניצול - דוגלים בלאומי קארד בשיטת "הקוד הפתוח", ללא הגבלות על ניצול הטבות גם אם חלקן בכל זאת תלויות בהיקף ניצול בכרטיס. במובן הזה, אולי לא נורא אם אין חידוש מהותי בתוכנית - כל עוד אפשרויות הבחירה נשמרות פתוחות.

על הסקאלה הזו ניתן למקם את כאל קרוב יותר ללאומי קארד, עם תוכנית נאמנות המציעה הנחות קבועות בשלל רשתות - אולם גם כאן נדרשת בחירה בין רשתות מסוימות על-פי העדפה, כשהכמות נקבעת בהתאם להיקף הרכישות בכרטיס. בנוסף ניתנות הטבות 1+1 בשלל אתרי בילוי והטבות מתחלפות לניצול חופשי.

בשורה התחתונה, אולי לא דרושים מהפכות או גימיקים העלולים בסופו של דבר להגביל את הצרכן: מגוון ההטבות ומיעוט האותיות הקטנות הוא שיעניק את הערך המוסף.

לגמור את זה יפה

חברות האשראי עוררו את זעם הלקוחות, וגם את תשומת-לבם של כמה חברי כנסת, באופן שבו הודיעו על סיום מסלולי הצבירה. אם שביעות-הרצון מהשיטה הישנה מוטלת בספק ממילא, היכן טמונה הבעיה?

יחס ההמרה של הנקודות או הכוכבים להטבות היה לרוב מחפיר: כל נקודה נקנתה בשקלים רבים, והטבה פשוטה של הנחה מזערית תורגמה למאות ואלפי נקודות, כשמגוון האפשרויות דל.

ניצול אמיתי המקנה תחושה מתגמלת היה משימה לא פשוטה - והרבה לקוחות התקשו לממש באופן משביע רצון את הצבירה. עם מחיקת הנקודות, הם לא יוכלו לעשות זאת גם בעתיד.

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה בנושא והציעה לחייב את החברות להאריך את תקופת הניצול. לא לכל דבר צריך חוק, ולא זה היה פותר את הבעיה: החברות כבר הודיעו על הארכת התקופה לניצול, אך זה לא הפך אותו לפשוט יותר ללקוח.

מן הראוי היה שבתום אותה תקופה יתרגמו החברות לכסף את הנקודות שנצברו, לפחות על-פי יחס ההמרה שהנהיגו בניצול הטבות - אולם הן כלל לא מעלות על דעתן לנהוג כך. אחרי הכול, לנצל את הלקוח קל יותר מלנצל את אותן נקודות.

אילו הטבות מציעות חברות האשראי

גלובס לחודש היכרות – כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב >>