עיזבו את ר' מלשכת ראש הממשלה

במכתבם של עורכי דינה של ר', המתלוננת נגד נתן אשל, ליועץ המשפטי לממשלה, נמסרה בקשתה לכבד את רצונה שלא להעיד בהליך משמעתי או פלילי.

עמדתה זכתה לביקורת מצד הסבורים כי ר' חייבת לספר את סיפורה, לטובת האינטרס של יצירת סביבת עבודה נקייה מהטרדה מינית.

הציבור סקרן לדעת אם ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה צילם עובדת מתחת לחצאיתה או התנהג כלפיה באובססיביות, וכיצד המערכת מגיבה לחשדות שכאלה.

אין ספק כי שיתוף-פעולה עם הרשויות החוקרות חשדות לעבירות פליליות או משמעתיות הוא בגדר אזרחות טובה. נפגעות עבירה המגוללות את סיפורן, למרות המחיר האישי שכרוך בהליכים אלה, ראויות להערכה. אולם אין לגנות נפגעות עבירה הבוחרות בדרך אחרת.

המחיר הכרוך בעדות יכול להיות גבוה - הצורך לשתף זרים בפרטים אינטימיים, הקושי של עובדת לצאת חוצץ מול בכיר במנגנון הממשלתי המקורב לראש הממשלה, והחשש שגורלה יהא כשל מתלוננות אחרות בפרשיות מתוקשרות, שמיניותן ומניעיהן נחשפו פומבית ופרטיותן הייתה למרמס.

שאלה אחת היא אם מבחינה מוסרית ראוי להתעלם מהאינטרס של ר' ולהפוך אותה לקורבן על מזבח בירור התלונה, שהוגשה שלא על דעתה. שאלה אחרת היא אם ניתן מבחינה חוקית לאלצה להופיע למתן עדות בחקירה.

למרות הסמכות, ר' אינה מחויבת

כיום אין חוק שמחייב אדם להתייצב לחקירה בתחנת המשטרה. להבדיל, אי-התייצבות לעדות בבית משפט, למרות זימון כדין, הינו עבירה. לפיכך, אם תוזמן ר' למסור עדות במשטרה אך תבחר שלא להתייצב - לא תהא זו עבירה.

יחד עם זאת, מרגע שאדם נמצא בחקירה משטרתית - החוק מחייבו להשיב אמת לכל השאלות, אלא אם יש בתשובה להפלילו. לאדם החשוד בעבירה יש זכות לשתוק לחלוטין.

ר' אינה חשודה, ותוכל ליהנות רק מהזכות שלא להשיב לשאלות שהתשובה עליהן עלולה להפלילה. זכות זו קיימת לכל אדם שנחקר במשטרה, בין אם הוא נחקר כחשוד ובין אם כעד.

אם יגיעו החוקרים לתשאל את ר' במקום עבודתה, כל עוד לא מדובר בהפללה עצמית אלא בקבלת מידע על ראש הסגל, היא תהיה חייבת להשיב תשובות אמת. קיימת שאלה אם ראוי שהחוקרים יעקבו אחר מי שלכאורה נפגעה ממעקב והטרדה למקום מגוריה או עבודתה.

היועץ המשפטי לממשלה החליט כי בשלב זה תיחקר הפרשה בנציבות שירות המדינה. על-פי תקנות שירות המדינה (התקשי"ר), חוקרי המשמעת רשאים לזמן, לצורך חקירה, בירור או מתן עדות, כל עובד מדינה. לחוקר משמעת אותן סמכויות חקירה המוענקות לחוקרים המשטרתיים.

העובדה שלחוקרים סמכות לזמן את ר' לחקירה, אין משמעה כי ר' חייבת להתייצב. נראה כי פרשנות לפיה אי-התייצבות מהווה עבירת משמעת לא תתקבל. אך בדומה לחקירה במשטרה, אם תתייצב ר' לחקירה המשמעתית - יהא עליה להשיב אמת.

לכבד את האוטונומיה של הנפגעת

כללי התקשי"ר המתייחסים להטרדה מינית מבהירים כי העובד רשאי לבחור אם לנקוט הליך אזרחי, להגיש תלונה למשטרה או להגיש תלונה במקום העבודה. הכללים מבהירים כי נפגע מהטרדה מינית או התנכלות יכול לבחור אם ליזום אחד או יותר מההליכים האמורים.

כללי התקשי"ר מכבדים את האוטונומיה של מי שרואה עצמו נפגע ומאפשרים לנפגע להתלונן בדרך הנוחה לו. במצב בו התלונה אינה מוגשת על-ידי הנפגע אלא על-ידי אחר מטעמו, התקשי"ר מבקש להביא ראיה על כך שהנפגע מסכים להגשת התלונה.

כאן, מכתב עורכי דינה של ר' מבהיר כי ההיפך הוא הנכון. כדי להזים חשש שהסירוב נובע מפחד, חשוב כי המדינה תגן על מתלוננות בעבירות של הטרדה מינית, כך שהעסקתן לא תיפגע. אך כל עוד ר' רואה בזימונה למסירת עדות פגיעה בכבודה ובפרטיותה, לא ראוי לכפות עליה את הדבר, גם אם יש בכך כדי לתרום לאינטרס הציבורי.

הכותבת היא מרצה למשפט פלילי במרכז האקדמי כרמל חיפה.