כל מי שיצא לפארקים ביום העצמאות - או סתם נהג בכביש בשבת - יודע שהשאיפה לקונפורמיזם טבועה עמוק בחברה ובתרבות הישראלית. ההיסטוריונים טוענים שמקורה עוד בתקופת החלוצים, שניסו לכפות על החברה את ערכי השיתוף והשוויון הקיבוציים. הסוציולוגים עשויים לטעון שהמקור הוא בקיבוץ הגלויות שממנו נוסדה ישראל, ושבגללו מנסים הפרטים לטשטש את השונה ואת הייחודי לטובת זהות קולקטיבית. ויש מי שיטען שהמקור לתופעה הוא בכלל השירות הצבאי, שבו חוברים מדים אחידים בצבע זית ופקודות מטכ"ל כדי לטשטש כל זכר לאינדיבידואליזם.
כך או כך, הקונפורמיזם הזה בולט היטב בשוק הרכב המקומי. הלקוח הממוצע רוצה "קנייה בטוחה" או במילים אחרות: "מכונית כמו של כולם". כל הניסיונות שנעשו עד היום לשנות את הטעמים המסורתיים של הקהל, נתקלו בחומה בצורה של שמרנות הן בשוק הפרטי, ועל אחת כמה וכמה בשוק המוסדי, שמאמין בפילוסופיה "מידה אחת מתאימה לכולם". אמנם פה ושם הופיעו במהלך השנים כמה נישות רכב שזכו להצלחה בלתי צפויה ומכרו כמה אלפי יחידות - לעתים עשרות אלפי יחידות - אבל לרוב ההצלחה הייתה קצרת מועד ומכוניות הנישה חזרו לנישה או פשוט נעלמו מהשוק הישראלי.
השנה נראה שאולי, סוף-סוף, השוק בשל לשינוי אסטרטגי. פלח משפחתיות הסדאן המסורתי הולך ומאבד מכוחו (אם כי עדיין תופס כ-40% מהשוק), מכוניות המיני העירוניות ממשיכות לבלוט, ומכוניות נישה יוצאות דופן ושוברות שגרה כמו ניסן ג'וק נמכרות באלפים רבים. האם 2012 תהיה שנה שתבשר על שינוי? ואילו מכוניות נישה עשויות להציב רגל איתנה "במיינסטרים"? להלן כמה אפשרויות.
מיקרוואנים: מופת לשימושיות
קשה לחשוב על מכוניות שימושיות יותר ליומיום מאשר המיקרוואן. הוא מציע ממדים חיצוניים קומפקטיים, שמעניקים לו בעיר יכולת תמרון וחניה של מכונית סופר מיני טיפוסית. ההתנהגות הדינמית שלו טובה לאין ערוך מזו של כל "מובילי הנוסעים" ורכבי הכביש-שטח, והוא מציע תחושת מרחב פנימי ושימושיות ששום מכונית בגודל הזה לא יכולה להציע.
למרות זאת, כמעט כל הניסיונות לשווק בישראל דגמים כאלה נכשלו. הלקוח הישראלי פשוט לא גילה נכונות לשלם מחיר של משפחתית "אמיתית" עבור השימושיות והרב תכליתיות של מכונית בגודל סופר מיני. התוצאה? הרבה מאוד היצע בחו"ל, אפס היצע ומכירות בישראל.
עשויים לשנות את המצב הדגמים החדשים בקטגוריה, שמנסים כיום לשדר את המסר השימושי באמצעות גישה רעננה ויוצאת דופן. אופל "Meriva", למשל, מציעה דלתות צד אחוריות שנפתחות לאחור כדי לאפשר כניסה נוחה מאוד ואפשרות לאחסון/לשינוע מודולרי. צעד אחד רחוק עוד יותר הולכת הפורד B-Max החדשה, שתצא בקרוב מאוד לשוק האירופי.
בתוך מרכב קצר יותר מזה של פורד פוקוס הצליחה החברה לדחוס שימושיות של ואן אמיתי עם דלת אחורית, שמחליקה לאחור על ציר ופותחת את כל תא הנוסעים לגישה חופשית מהצד. מי שרוצה יכול להסיר את כל המושבים ולקבל מיני מסחרית עירונית אידיאלית. לזה אפשר להוסיף גם מנועים סופר חסכוניים כמו ה-1 ליטר טורבו החדש של פורד, שאמור להשיג כעשרים קילומטרים לליטר בשימוש ריאלי. את היבואן, בינתיים, זה עדיין לא משכנע שיש לה פוטנציאל בישראל.
מכוניות קופה משפחתיות: שתי דלתות למתחילים
לפני יותר מעשר שנים ניסתה יבואנית הונדה לשווק בישראל גרסת קופה שתי דלתות של ההונדה סיביק. השיווק היה איטי ומפרך והופסק לאחר זמן לא רב. נסו היום לשים יד על אחת מהמכוניות ששרדו בשוק המשומשות, ותגלו שהן נחטפות, ולרוב גם בכמה אחוזים טובים מעל המחירון. יתר על כן, במדינות תרבותיות כמו ארצות הברית, נחשבות המכוניות הללו ל"מכוניות צעירים" שנמכרות במחירים זהים ואף נמוכים מאלה של גרסאות הסדאן וההאצ'בק, ומציעות מושבים אמיתיים מאחור ותא מטען בגודל מלא.
את היבואנים, שבונים על הקונצנזוס, זה לא משכנע. איש שיווק בענף, שגלגל בעבר את הרעיון לייבא גרסה כזו, הסכים לחלוק עמנו את דעתו הנחרצת בנושא: "עבור רוב הלקוחות בארץ הפירוש של קופה משפחתית הוא 'אני משלם את אותו כסף ומקבל שתי דלתות פחות'. הערך המוסף של העיצוב והספורטיביות פשוט לא נקלט. התוצאה? למעט במחוזות העליונים של פלחי היוקרה, ההיצע של מכוניות הקופה המשפחתיות בישראל הוא אפסי.
אבל גם כאן מתחילים להיראות סימנים של שינוי. יונדאי, למשל, הורידה את המחיר של ההאצ'בק הספורטיבית Veloster למחוזות מחיר "משפחתיים", וזכתה למכירות נאות של מאות יחידות בחודש. בעקבות ההצלחה, ואולי גם בעקבות שדרוג היבוא מארצות הברית, אנו עשויים לראות כאן בעתיד גם משפחתיות קופה אמיתיות במחיר אטרקטיבי, דוגמת ה-I35 קופה, שנחשפה החודש בארצות הברית. העיצוב מדבר בעד עצמו והמחיר בארצות הברית יתחיל בכ-16 אלף דולרים לדגם 1.6 ידני. אצלנו אפשר לתרגם זאת לפחות מ-120 אלף שקלים אחרי (הרבה) מסים.
יוקרה באריזה קומפקטית: מיני-קופה
המותג מיני לא הצליח עד היום להבקיע את חומות הקונצנזוס הישראלי. הוא היה, ועודנו, מותג נחשק (או "מגניב" בטרמינולוגיה הרלבנטית) על-ידי צעירים, אבל בקרב הקהל הבוגר, שיכול לשלם את מחירי הפרימיום שנדרשים בארץ, המיני נתפסת כשונה מדי, פחות מדי שימושית ויותר מדי מושכת תשומת לב. בקיצור, קשה לנו לראות בני 40 פלוס מחנים את המכונית הזו בחניה השמורה של העבודה.
אבל ליבואן החדש, שקיבל לידיו לאחרונה את שיווק ב.מ.וו ומיני, יש תוכניות גדולות לגבי המותג כאשר המטרה היא להגיע למכירות של לפחות כ-500 מכוניות בשנה, בין השאר באמצעות הנגשה של מחירי הדגמים. ומה יעשו בעלי המיני הקיימים כאשר המכונית שלהם תהפוך למיני-קונצנזוס? עבורם תציע החברה, החל מהשנה, את גרסאות הקופה והרודסטר.
אלה הן מכוניות ליבידו טהורות: עם שני מושבים בלבד וגג בגובה 1.38 מטרים אין להן הרבה להציע בתחום השימושיות, אבל יש להן עיצוב בועט, שמזכיר מכונית-שלט מוגדלת, שלדה חדה כתער וביצועים בועטים לא פחות: הגרסה הבכירה, עם 211 כוחות סוס מאיצה מאפס למאה קמ"ש ב-6.4 שניות, וגם גרסת הקופר הצנועה יותר, שמסתפקת ב-184 כוחות סוס, מאיצה למאה בפחות משבע שניות וסוגרת 230 קמ"ש. ואם הבוס/העובדים יעירו הערות, תמיד אפשר לטעון - ובצדק - שזו מכונית ספורט ידידותית לסביבה.
מכוניות הסטיישן: יותר פח לכסף
מכוניות הסטיישן זכו פה ושם, באופן לא סדיר ולא עקבי, להצלחה מסחרית סבירה בישראל. אבל אף שהמכוניות הללו נחשבות לסופר מבוקשות בשוק המשומשות (התודות לאחינו מהמגזר החרדי), הן נשארו בשולי הקונצנזוס.
האמת היא שקשה להבין למה. המכוניות הללו ארוכות יותר מאחיותיהן בגרסת הסדאן, דבר שמגדיל את יחס "הפח לכסף" שהן מציעות - יחס הנחשב לחיוני בשוק הרכב הישראלי. רובן מציעות עיצוב יותר אלגנטי וזורם מאחיותיהן המקובלות, והשימושיות שלהן טובה לאין ערוך. מכונית כזו יכולה לבלוע לתוכה את הארגזים הארוכים ביותר של איקאה, גלשני רוח ומה לא. את כל זה מקבלים, לרוב, במחיר זהה כמעט לזה של הסדאן המקבילה.
כיום נראה סוף-סוף שהמצב משתנה. גרסת הסטיישן של הפורד פוקוס החדשה, למשל, זוכה לביקוש גואה, ועד כה כ-55%(!) ממכירותיה בישראל היו בגרסת סטיישן - יחס חסר תקדים כמעט כאשר מדובר במשפחתית מיינסטרים. גם חברות הליסינג כבר אינן מפנות למכוניות הללו כתף קרה. כתוצאה מכך נראה כאן בעתיד הקרוב עוד דגמי סטיישן אסטרטגיים, למשל שברולט קרוז סטיישן, שמוצגת בתערוכת ז'נבה עם תוספת של 14 סנטימטרים לאורך, תא מטען בנפח 500 ליטרים עד 1,500 ליטרים, ושלל חידושים טכנולוגיים כמו מערכת בידור, שמטמיעה את יכולות הטלפון החכם לתוך המכונית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
