"קריטריונים שמיטריונים" - צריך פרויקט לאומי לדיור ציבורי

רק דיור ציבורי אמיתי יפתור את הבעיה של עשרות אלפי משפחות מוחלשות עם בעיות דיור, מעמד בינוני נמוך ששכר הדירה חונק אותו‏

רבות דובר על הקריטריונים של הדיור בר השגה. שנים שמדברים על הקריטריונים אך כלום לא קורה. בימים אלו נפל דבר, ולאחר ועדת טרכטנברג, ועדה שנולדה בחטא, החליט שר השיכון אטיאס לעדכן את הקריטריונים לדיור בר השגה. ובכן, על מה מדובר? מדובר במכירה או השכרת האדמות שלנו כמעט בחינם ליזמים פרטיים, שיבנו על האדמות שלנו דירות שתהיינה בבעלותם, והם - ישכירו או ימכרו (הכל בהתאם לפרויקט) 30% מהדירות לאוכלוסיות שונות תחת הכותרת "דיור בר-השגה". ‏

הקריטריונים שהוגדרו על ידי השר אטיאס ואושרו על ידי מועצת מקרקעי ישראל נותנת עדיפות לשוכרים נשואים שנים ארוכות עם לפחות 3 ילדים, ובעדיפות נמוכה יותר לישראלים יוצאי צבא. בנוסף, אין השוכרים חייבים בכושר השתכרות. בפשטות - קריטריונים המותאמים לאוכלוסייה החרדית.

בישראל היום ישנם יותר מ-5000 אנשים הגרים ברחוב, בחצר האחורית של הבית שלכם. עוד כ-8000 ילדים חסרי בית, עשרות אלפים שגרים באופן זמני אצל ידידים וחברים, ועוד עשרות אלפי משפחות מוחלשות עם בעיות דיור, כמו טעוני עזרה סוציאליות, מעוטי יכולת, חד-הוריים, מעמד בינוני נמוך ששכר הדירה חונק אותו וסטודנטים, חלקם בודדים, ואחרים במשפחות קטנות וגדולות. כך שבמציאות אנו זקוקים לבנות מאות אלפי יחידות דיור, מקטנות לגדולות, בתוך ומסביב לערים והמועצות. בכל בית מגורים ישוכנו הדיירים על פי תמהיל של דיירים, על מנת שהחזקים יותר יעזרו למוחלשים.

‏ הוויכוח על הקריטריונים הינו שוב הסחת דעת ציבורית. לכולם ברור שהקריטריונים של אטיאס עלובים חברתית ושקופים ציבורית, ובכוונה כך, להסיח את דעתנו מהמאבק האמיתי על פתרון בעיית הדיור לכולם.

כול הפוליטיקאים היום מאמצים את מונחי המחאה. גם המונח דיור בר השגה לא אומר כלום, הוא מכובס, וכולם יודעים זאת. 20% הנחה ממחיר שוק יכול להיות גם על אדמות יוקרה, כך שרוב האזרחים הנזקקים לא יגורו בדיור הולם ומכובד.

המאבק הוא לא רק על קריטריונים, אלא ובעיקר על פתרון בעיית הדיור האמיתית. לא להסיט את המאבק לקריטריונים בלבד, אלא לעובדה שהממשלה תמשיך למכור את האדמות שלנו ליזמיים פרטיים ואנו האזרחים נהיה תמיד תקועים בין אין-רווחה לנו ורווח ענק להם.

היום עיקר הרעש נעשה בשאלת הקריטריונים ושאלת ההשתכרות, בנושא זה הוגש בג"צ נגד המדינה על ידי התנועה לאיכות השלטון.

כאמור "דיור בר השגה" הוא מושג מכובס, שעושה רק רושם טוב אולם לא יפתור שום בעיה. דיור ציבורי בר השגה יפתור את בעיית הדיור . חברות וחברים, אנחנו כבר יודעים שזה אפשרי, כי יש לנו אדמות ויש לנו את הכסף. יש לנו את הידע והיכולת לפרויקטים לאומיים ביטחוניים, היי-טק, ואנו רואים עצמנו מובילים בעולם כך שפרויקט לאומי לדיור ציבורי בר השגה קטן עלינו.

אנו קוראים לפרויקט לאומי לדיור ציבורי, ולא במחירי השוק, אלא במחיר המאפשר לכל נזקקי הדיור הציבורי ולכל אזרח ותושב חסר דיור לקבל דיור הולם ומכובד על פי קריטריונים מקובלים, שוויוניים ואפקטיביים.

דובר רבות בנושא הדיור, שתפס את קדמת הבמה במחאת קיץ 2011. בואו לא ניפול שוב על הסחת הדעת, קרב על קריטריונים, הרי אטיאס יכול לשפר. יש לו הרבה מקום לשפר לשר אביגדור ליברמן. הוא יבטיח לו או קצת יותר ליוצאי צבא או דיור למגזר הרוסי המתבגר - ושוב "אכלנו אותה". שוב "קומבינה פוליטית".

אזרחי ישראל המוחלשים זקוקים לדיור הוגן מכובד והולם לכולם - עכשיו. דיור שיהיה שלנו, בבעלות המדינה העיר או מועצה, אך ציבורי ושלנו. רווחה ורווח לא הולכים תמיד יד ביד, ובית הוא מקום משכן שכל אדם וחברה מעוניינים שיהיה לכולם.

ד"ר זובידה הוא מהחוג למדע המדינה, האקדמית עמק יזרעאל, וד"ר עתי הוא מו"ל עולם התנ"ך.