דירוג BDI למשרדי עוה"ד: המשרדים הקטנים שולטים

BDI דירגה את פירמות עוה"ד לפי 3 רמות איכות ב-24 תחומי התמחות ■ בכמחצית מהתחומים נרשמה בולטות והובלה דווקא למשרדים הקטנים מול פירמות הענק

"עונת הדירוגים" נמצאת עדיין בעיצומה. מדי שנה, ב-3 החודשים הראשונים שלה, מתפרסמים בישראל עשרות דירוגים ישראליים ובינלאומיים, המדרגים בין היתר את משרדי עורכי הדין לפי גודלם, תחומי ההתמחות שלהם, מספר העסקאות שהם עשו, הלקוחות שלהם ועוד. להלן ממצאיה של חברת BDI המדרגת את פירמות עורכי הדין בישראל על-פי מדדי איכות בתחומי ההתמחות שלהם.

המדרגים העלו השנה את השאלה - "האם גודלו של משרד מעיד בהכרח על איכותו?". התשובה, על-פי הדירוג, אינה חד-משמעית. מהדירוג עולה כי פירמות עורכי הדין הענקיות, המעסיקות יותר מ-100 עורכי דין, מובילות אמנם בחלק גדול מתחומי ההתמחות, אולם בכמחצית מתחומי ההתמחות יש בולטות דווקא למשרדים קטנים יותר.

לא נכנעו למיזוגים הענקיים

בדיקת מספר ההופעות של משרדים גדולים וקטנים (מעל ומתחת ל-50 עורכי דין) בדירוג, מעלה כי בכמחצית מהקטגוריות, מספר המשרדים הקטנים עולה או שווה למספר המשרדים הגדולים המדורגים כמובילים וכבולטים באותו תחום התמחות (רמה 1).

כך לדוגמה, בתחום הרשויות מובילים 8 משרדים קטנים, לעומת 3 גדולים בלבד; בתחום הפירוקים והכינוסים מדורגים 5 משרדים קטנים, לעומת שני משרדים גדולים; בתחום מיסוי הנדל"ן (תחום התמחות חדש בדירוג) מדורגים ברמה הראשונה שבעה משרדים קטנים; בתחום דיני העבודה מדורג רק משרד גדול אחד (הרצוג-פוקס נאמן) לעומת 7 קטנים.

גם בתחום הצווארון הלבן עדיין שולטים המשרדים הקטנים - 6 מול שניים; ובתחום התכנון והבנייה מדורגים 14 משרדים קטנים, לעומת 9 משרדים גדולים.

מנגד, ישנם תחומים שבהם המשרדים הגדולים שולטים זה שנים. בתחום הליטיגציה המסחרית מדורגים 9 גדולים, לעומת 6 קטנים; בתחום המשפט המסחרי הבינלאומי שליטת המשרדים הגדולים בולטת ביותר, עם 12 גדולים מדורגים, לעומת 4 קטנים; תחומים נוספים שבהם הגדולים שולטים הם: המיזוגים ורכישות - 10 לעומת 2; שוקי ההון - 9 לעומת 4; ובנקאות ופיננסים - 7 לעומת 3.

המגמה שהתעוררה בשנים האחרונות - השתלטות משרדי ה-one stop shop על שוק עריכת הדין - לא תיעלם, אך נראה כי בתחומים מסוימים, שהיו בשליטת המשרדים הקטנים ומשרדי הבוטיק לאורך שנים, הם לא מרימים ידיים. הקטנים לא נכנעו למיזוגים הענקיים של המשרדים הגדולים, ולא מתכוונים להיכנע להשתלטותם על תחומי התמחותם.

יחס אישי

לדברי המנכ"לית-המשותפת בחברת BDI, תהילה ינאי, "הלקוחות, בבואם להתלבט בין משרד גדול ואיכותי למשרד קטן ואיכותי, מביאים בחשבון את השאלה מי יטפל בהם בפועל. במשרדים הגדולים השותפים הבכירים אינם יכולים תמיד לתת שירות לכל הלקוחות, אך עוצמתו וגודלו של המשרד מהווים שיקול מהותי בעיקר בתחומים כמו שוקי ההון, מיזוגים ורכישות, מימון וכיוצא באלה.

"עם זאת, במשרדים הקטנים יותר, שבמקרים רבים השותפים הבכירים בהם מעורבים כמעט בכל התיקים, יש משמעות ליחס האישי וגם למומחיות ולניסיון רב-שנים שבאים לידי ביטוי בתיק. זה בולט בתחומים כמו דיני עבודה, צווארון לבן ותחומים נוספים".

דירוג עורכי-הדין של BDI-CODE על-פי תחומי התמחות מבוסס על איכות הפעילות העסקית שבה מעורבים המשרדים בייצוג גופים מובילים במשק הישראלי. הדירוג מבוצע באופן הבא: המשרדים מעבירים אל החברה מידע עם פירוט העסקאות והפרויקטים שבהם היו מעורבים, עם שמות הלקוחות, היקפי הפעילות, פסקי דין משמעותיים ותקדימים משפטיים.

צוות הדירוג של BDI עורך ראיונות-עומק עם המשרדים לקבלת מלוא המידע על פעילותם, לבחינת איכות הלקוחות של המשרד, וככל שהלקוחות מדורגים גבוה יותר בדירוגי BDI-CODE, המשרד מדורג יותר גבוה. כמו כן, נערך סקר בקרב עורכי הדין, המדרגים כל אחד את הקולגות שלו.

הדירוג מדרג את המשרדים ב-24 תחומי התמחות, כאשר בתוך תחומי ההתמחות יש חלוקה של המשרדים ל-3 רמות: מובילים-בולטים (רמה 1); מובילים (רמה 2) ומשרדים מוכרים (רמה 3). בתוך כל רמה מופיעים המשרדים על-פי סדר א'-ב' ללא דירוג פנימי.

בין התחומים המרכזיים שדורגו: ליטיגציה מסחרית, רשויות מקומיות, תובענות ייצוגיות, משפט מסחרי בינלאומי, מיזוגים ורכישות, ביטוח, בנקאות ופיננסים, הגבלים עסקיים, היי-טק וקרנות השקעה, פירוקים וכינוסים, מימון פרויקטים אנרגיה ותשתיות, מסים, מיסוי נדל"ן (תחום התמחות חדש), משפט מנהלי, נדל"ן, צווארון לבן, שוקי הון ועוד.

הרצוג וגולדפרב בראש

כפי שעולה מהדירוג ובדומה לשנים קודמות ולדירוגים מקבילים, אין הרבה שינויים בצמרת, אם כי הפערים בין המשרדים הולכים ומצטמצמים. המשרד הבולט ביותר בדירוגים על-פי תחומי ההתמחות הוא הרצוג-פוקס-נאמן, שמופיע ברמת הדירוג הראשונה, "המובילים-בולטים", ב-16 מתוך 24 תחומי ההתמחות. בין היתר צוין המשרד כמוביל בתחומי הליטיגציה המסחרית, משפט מסחרי בינלאומי, בנקאות, שוק הון, נדל"ן, מימון פרויקטים, משפט מינהלי ועוד.

אחריו, בהפרש זעום, מדורגים הכוכב החדש-ישן, המשרד הממוזג והגדול בישראל גולדפרב-זליגמן, שמופיע ב-15 תחומי התמחות כ"מוביל ובולט", לצד המשרד הוותיק והמכובד, יגאל ארנון.

אחריהם מדורג משרד פישר-בכר-חן-וול-אוריון כ"מוביל ובולט" ב-14 תחומי התמחות, לצד משרד גורניצקי.

משרדים גדולים נוספים שמככבים בדירוג, אם כי מופיעים בפחות ופחות תחומי התמחות: ש. הורביץ (מופיע ב-11 תחומי התמחות); מיתר-ליקוורניק-גבע & לשם-ברנדויין (9); מ. פירון (8); גרוס-קלינהנדלר-חודק-הלוי-גרינברג (6); ונשיץ-ברנדס (4).

קדחת המיזוגים

השנה החולפת הייתה שנת צמיחה והתרחבות עבור משרדי עורכי דין רבים. בין אם דובר במיזוגי ענק או במשרדים גדולים שמיזגו לתוכם משרדים קטנים ומשרדי נישה, המתמחים בתחום משפטי אחד, נראה היה כי משרדי עורכי הדין לקו במחלת "קדחת המיזוגים".

אחרי המגה-מיזוג בין משרדי גולדפרב וזליגמן ולאחר שמשרד מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם ברנדויין מיזג לתוכו את משרד עוה"ד לנדא-שדה, הודיע גם משרד עורכי-הדין אגמון, בראשות עו"ד צבי אגמון, כי הוא מתמזג עם משרד רוזנברג-הכהן-גודארד-אפרת; גם משרדי איתן-מהולל ושדות הודיעו על מיזוג מלא ביניהם. בהמשך הודיע גם מ. פירון כי הוא ממזג לתוכו את משרד הנישה שוגול-קצף-קרנר.

כעת מתברר כי מלבד צמיחה והפגנת נוכחות, למיזוגים הללו יש עוד השפעה חיובית על המשרדים. בחינת המשרדים שעברו השנה מיזוגים מעלה כי המיזוג מקנה להם בולטות רבה יותר בדירוג על-פי תחומים, והם זוכים ליותר הופעות בכל רמות הדירוג.

כך לדוגמה, משרד גולדפרב-זליגמן (לאחר המיזוג) מדורג השנה ב-18 תחומי התמחות ב-3 רמות הדירוג; משרד אגמון-רוזנברג-הכהן מדורג ב-8 תחומי התמחות; משרד עמית-פולק-מטלון (לאחר המיזוג עם משרד אריה נייגר) מדורג ב-13 תחומי התמחות; משרד ליפא מאיר מדורג ב-7 תחומי התמחות; ומשרד איתן מהולל & שדות מדורג ב-5 תחומי התמחות.

משרדים קטנים עורכי דין / צלם: איל יצהר, תמר מצפי, עינת לברון
 משרדים קטנים עורכי דין / צלם: איל יצהר, תמר מצפי, עינת לברון