פרננדו פטולסקי - הבדיקה שתשנה את העולם

פטולסקי, פרופסור לכימיה ויזם המתמחה בתחומי ננו-טכנולוגיה וביו-טכנולוגיה, הוא אחד מ-40 הצעירים המבטיחים של עולם העסקים הישראלי של מגזין G

לפרופ' פרננדו פטולסקי יש זווית ראייה מרעננת בנוגע להישגים בעולם האקדמי. "כמה מאמרים אפרסם, זה פחות חשוב לי. אין משמעות לעוד ועוד פרסומים שיישארו על הנייר. החזון שלי הוא שלמדע שאני עושה תהיה נגיעה לעולם ושהוא יתרום משמעותית לאנשים".

מגזין G: הצעירים המבטיחים של עולם העסקים הישראלי

הרשימה המלאה - בגיליון G

הוא נולד בארגנטינה ועלה לישראל ב-1990. את התיכון סיים כבר בגיל 14. הוא עלה לארץ בעקבות אחיו הגדול ואחרי כמה שנים הצטרפו אליהם גם הוריו ויתר אחיו. הוא היה עתודאי ושירת בחיל הרפואה. אחרי שהשלים שלושה תארים בכימיה נסע לאוניברסיטת הרווארד, שם עשה פוסט דוקטורט. את כל זה הוא הספיק לעשות עד גיל 31, אז חזר כפרופסור חבר לבית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב. לאחרונה קיבל קביעות בפקולטה.

- איך מגיעים להיות פרופסור בגיל 31?

"בזכות הצלחה במאמרים שפרסמתי, כשמונים במספר; בזכות הגילויים המדעיים והיכולת ללמד, להרצות ולהרשים את האנשים שאיתם אני עובד. אבל אני חייב להגיד שזה בעיקר מזל".

מעבר להיותו איש אקדמיה, פטולסקי הוא יזם המשלב בין כימיה, פיזיקה, רפואה ועוד. הוא עומד בראש קבוצת מחקר הנחשבת לאחת המרכזיות בעולם בפיתוח גלאים ננו-מטריים. הקבוצה כוללת כארבעים איש, חציים תלמידי מחקר של פטולסקי וחציים עובדים בסטארט-אפ ננרג'י (Nanergy), שהוא יזם את הקמתו לפני יותר מארבע שנים.

"ננרג'י הוקם בהשקעה נדיבה של קבוצת משקיעים פרטיים, חלקם בעלי חברות", הוא מסביר. "גם אוניברסיטת תל אביב ואני שותפים בחברה". בשנה שעברה אף קיבל פרס מטעם האוניברסיטה על היותו "יזם מצטיין".

אחד הפטנטים שהמציא פטולסקי, יחד עם תלמידו ד"ר מיכאל יופה, היה חיישן המזהה נוכחות של סמי אונס בכוס שתייה. החיישן מבוסס על שינוי סיגנל אופטי, והוא מאותת באור אדום אם קיים סם במשקה. מדובר במערכת שתיראה כמו קליפס בתוך הכוס, או תהיה מוסתרת בקצה של קשית. המוצר עומד לקראת מסחור, ופטולסקי מעריך כי "הוא יהיה בשוק בשנה הקרובה" וכי "עלותו תהיה נמוכה מאוד". החיישן עשוי להתפתח לשימושים נוספים, כמו זיהוי רעלנים בשתייה ובמשקאות אלכוהוליים מזויפים.

המצאה נוספת שעליה עמלו בשלוש השנים האחרונות במעבדה של פטולסקי היא פיתוח גלאי חשמלי לזיהוי חומרי נפץ. הגלאי שפיתח מורכב משבב שבתוכו כמאתיים ננו-התקנים; כל התקן הוא גלאי בעצמו, והם מאפשרים לזהות סוגים שונים של חומרי נפץ בתוך שניות ספורות וברגישות גבוהה. כעת נמצא הגלאי, שגודלו כגודל קופסה קטנה, בתהליכי מסחור. פטולסקי סבור שבעתיד הוא יכול להיות מותקן, למשל, בתוך טלפונים ניידים של מאבטחים בשדות תעופה.

לצד ההמצאות, פטולסקי החל לפני שלוש שנים במפעל חיים. מדובר במחקר ייחודי בתחום הסרטן, אותו הוא עורך יחד עם תלמידתו חגית פרץ ועם ד"ר ראובן תירוש. היעד השאפתני: להצליח ללמוד מן המערכת החיסונית אם המטופל חולה בסרטן, ואם כן באיזה סוג ובאיזה שלב של המחלה הוא נמצא - והכול באמצעות בדיקת דם פשוטה.

"זאת הסתכלות פורצת דרך; מעולם לא ניסו לקחת את המערכת החיסונית ולבדוק אם היא יכולה לאותת לנו אם יש סרטן או לא".

מאחורי הקונספט שהגה פטולסקי עומדת העובדה שהמערכת החיסונית היא הראשונה בגוף שמודעת לקיומה של מחלה. "פיתחנו שיטה לבדוק את פעילות פירוק החומרים של התאים במערכת החיסונית. לקחנו מכל נבדק דגימת דם, והפרדנו אותה לנפחים קטנים. על כל אחד שמנו חומר כימי או ביולוגי, ובדקנו כיצד התאים מגיבים לחומרים השונים. קיבלנו מערך רב-ממדי של תוצאות, ולפי זה פיתחנו שפה מורכבת".

אחרי שנה וחצי של מחקר החלו פטולסקי וקבוצתו בניסויים קליניים. לדבריו, "אנחנו כבר יודעים להגיד על מטופל אם הוא חולה בסרטן מכל סוג, או שהוא בריא". במהלך הניסויים, הוא מספר, "גילינו כמה מקרים של אנשים שהגיעו על תקן בריאים, והבדיקה הראתה שיש להם סרטן. זה היה שוק עבורנו. לא יכולנו לשתוק ולא לדווח להם על כך. הם הלכו להיבדק, ובבדיקות שעברו בשנה הראשונה בבתי החולים עדיין לא גילו את המחלה. הם היו מתבשרים על כך רק אחרי שנה-שנתיים במקרה הטוב".

הניסוי נמצא בשלבים קליניים מוקדמים, והשתתפו בו עד כה כ-250 איש. "התוכנית היא שבשנתיים הקרובות נבדוק אלפים, בארץ ובחו"ל, אם יהיה לנו המימון. העולם הזה לא קל. יש הרבה ניסויים והבטחות בתחום, וחברות היום זהירות יותר - הן משקיעות כשיש תוצאות. אנחנו מנהלים משא ומתן עם חברות ועם קרנות". בימים אלה נמצא פטולסקי בארצות הברית, שם הוא מגייס תרומות לפרויקט, שנרשם כפטנטים אחדים.

ומה החזון לעתיד הרחוק יותר? שכל אדם יעבור את בדיקת הדם פעם בשנה: "אם הכול יעבוד כמו שאנחנו מקווים, השיטה יכולה להיות בשימוש נרחב בתוך שנתיים". האתגר הגדול ביותר הוא הסרטן, אבל השפה החדשנית עשויה להוביל לאפיקים משמעותיים נוספים: "אם נבין את השפה של המערכת החיסונית נוכל ליצור מעין טביעות אצבעות למחלות קשות וכן להתפתח לתחומים של בדיקת ביציות לפני הפריה, וכל נושא פיתוח תרופות".

- איך זה שאני לא רואה תור ארוך של אנשים מחוץ לחדר שלך?

"עשיתי את זה מאוד בשקט. רק עכשיו שלחתי לפרסום מאמר מקצועי בנושא. אני מקפיד לשמור על זהירות ומתרחק מ-PR. צריך להימנע מלעשות כל-כך הרבה יחצנות כשאין רמת ביטחון מינימלית, וצריך גם להיזהר שלא לתת תקווה לחולים לפני הזמן. בשלב זה של הפרויקט, אני מרגיש יותר בנוח לספר עליו. זה גם הדבר שהכי מרגש אותי כיום. זה לא עוד סנסור; זה קונספט חדש מהבסיס שפותח עולמות חדשים. זה לא שאפסיק לעבוד אם זה ייצא לפועל, אבל ארגיש שעשיתי את שלי".

- איפה תהיה בעוד חמש שנים?

"אהיה כאן. אנשים חשבו שאין סיכוי שאחזור לארץ מהרווארד, אבל מבחינתי לא הייתה שאלה".

- וכל זה משאיר זמן למשפחה? לחברים?

"יש לי שלוש בנות קטנות, ואני לא חושב שאני צריך לוותר על חיים ועל משפחה בשביל להיות מוצלח. אני עושה איזונים, ובערבים אני תמיד בבית. תחביב מרכזי שלי הוא קריאה. אני קורא מהר מאוד ובכמויות גדולות. אני גם אוהב לעשות ספורט ובעבר עסקתי באומנויות לחימה".