"אף אחד לא מכיר את חוק דיור בר-השגה, זה ביזיון"

חיים פייגלין, מנכ"ל חברת צמח המרמן, אמר הדברים בפאנל הזכות לקורת גג בהנחייתו של משה ליכטמן, עורך אתר הנדל"ן בגלובס ■ הפאנל התקיים במסגרת פסגת הנדל"ן של "גלובס"

המחאה החברתית של הקיץ האחרון הפכה את המושג דיור בר השגה לאופנתי במיוחד. לאחר שנים של דיבורים מנסים עתה גם השרים הרלוונטיים וגם הרשויות לעבור למעשים. הבעיה המרכזית היא הגדרת המושג עצמו של דיור בר השגה כמו גם קביעת הקריטריונים לזכאים. השינוי אותו הוביל שר הבינוי והשיכון בקריטריונים לזכאות העמיד אותו במרכז סערה ציבורית שהעלתה את השאלה האם כמו הקריטריונים הישנים, גם החדשים נתפרו בשביל אוכלוסייה ספציפית.

בפאנל הזכות לקורת גג בהנחייתו של משה ליכטמן, עורך אתר הנדל"ן בגלובס, דיברו חברי הפאנל, ראש מינהל מקרקעי לשעבר ישראל ירון ביבי, סגן ראש אגף תקציבים במשרד האוצר, ראובן קוגן, ראול סרוגו מנכ"ל סרוגו חברה לבנייה, עו"ד גיל גן מור ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח ועו"ד שירי חגואל סיידון יו"ר החברה לפיתוח ותיירות נתניה.

ירון ביבי פתח והסביר מה נעשה עד היום בתחם הדיור בר השגה: "דיור בר השגה, מושג חדש יחסית. נכנס לראשונה בתמ"א 35. הכי מצחיק שאומרים שניתן דיור בר השגה למשפחות עם הרבה ילדים אבל ניתן דירות קטנות. חוץ מפעילות של עיריית תל אביב בתחום אני חושב שלא נעשה שום דבר בנושא הזה בעבר".

עוד הוסיף ביבי כי "בחוק הוד"לים נכנס בלחץ הקואליציה לדיור בר השגה כל עניין דיור בר השגה והחליטו שייבנו דירות קטנות להשכרה וכל ועדה תקבע את הקריטריונים והגודל בכל מקום. הודלים עובדים כבר חצי שנה ולא ראיתי באף אחת מהתוכניות דיור בר השגה - המימוש בעייתי".

ראובן קוגן נשאל מה קורה עם חתימת שר האוצר על הקריטריונים: "גם ועדת טרכטנברג דנה בדיור בר השגה. כל העיסוק בזה התחיל ממקום נכון - הממשלה אמרה שהיא רוצה לפתור בעיה בשוק. מדובר במאות אלפי משקי בית שזקוקות להטבה. הויכוח על הקריטריונים נולד כשהבינו שמדובר בהטבה של מאות אלפי שקלים. הויכוח עוד לא נגמר".

"נכון לעכשיו אושרו הקריטריונים במועצת המינהל למרות שאני אישית התנגדתי. טרכטנברג עסק בנושא הזה ואני חושב שזה חשוב", דברי קוגן. "העמדה שלי תואמת את עמדת המסקנות של ועדת טרכטנברג. אני מאמין שהשר יחתום בימים הקרובים על הקריטריונים מה שישחרר את המכרזים".

חגואל סיידון נשאלה על הנושא של עמדת ראשי הערים על דיור בר השגה: "ראש עיריית נתניה מדברת הרבה על דיור בר השגה אבל השאלה היא בהגדרות. במהלך השנים נעשו בעיר פתרונות לדיור בר השגה לעולים חדשים. היום, רואים שזה לא הוכיח עצמו. שכונות לזוגות צעירים הפכו לשכונות עניות ומוחלשות. צריך להסתכל על הצרכים של העיר. כשאומרים דיור בר השגה, מדברים אוטומטית על דירות קטנות. אני חושבת שחייבים להסתכל קודם כל על הצורך של העיר. זוג צעיר היום, מחרתיים הוא זוג צעיר עם שני ילדים".

סרוגו נשאל כיצד ניתן ליישם פתרונות של דיור בר השגה: "חלק גדול ממי שמוביל את העניין בממשלה לא מבין ולא יודע מה זה דיור בר השגה. כששר השיכון בדיון בממשלה על קריטריונים עולה על הבמה ואומר אל תתבלבלו דיברנו על דיור למשתכן ולא על דיור בר השגה על זה נדון בזמן אחר. זה מראה שהוא לא מבין מה זה דיור בר השגה. דיור בר השגה צריך שהנדל"ן למעלה וגם למטה. דיור בר השגה בא לענות על צורך של אנשים שאין להם. אחריות הממשלה שלכל אחד במדינה תהיה קורת גג. המחאה בקיץ הראתה שמדברים לא רק על העשירונים התחתונים. גם על מעמד הבניים. איפה יגורו עובדי בית החולים של איכילוב? 200 ק"מ משם? זו יעילות כלכלית? למה אי אפשר לקבוע מיקום בקרבת מקום ובו יגור עובד הניקיון של איכילוב. בארה"ז זה ענף כלכלי מובהק וכלכלי מאוד. דיור בר השגה יכול להיות רווחי ביותר והממשלה צריכה ליצור את התנאים המתאימים. כמו בתמ"א 38 וכמו בפינוי בינוי. תנו לנו את הכלים ונעשה את זה ולא יעלה לממשלה כסף".

עו"ד גן מור אמר: "מקובל להגיד שדיור בר השגה מכוון למחיר שההוצאה על הדיור לא תעלה על 25%-30% מההכנסה הפנוייה. מיצוי כושר השתכרות אומר שאדם עושה את המאמצים לכלכל את עצמו. המשמעות של הקריטריון היא חברתית ולכן אני חושב שהוא נכון וצריך להיות קריטריון סף המכרזי המינהל. פסק הדין האחרון של השופטת בייניש, כשסיימה את תפקידה בבית המשפט העליון, מתרכז במבחן ההכנסה ויש דיון על מבחן התעסוקה, ויש שם אמירות המחזקות את הצורך בסעיפים המדברים על מיצוי כושר השתכרות".

מנחה הפאנל הזמין את יזם הנדל"ן חיים פייגלין, מנכ"ל חברת צמח המרמן שחיפש את הגדרות דיור בר השגה בחוק התכנון והבנייה שהיה כבר אמור לעלות להצבעה.

"הדפסתי את חוק התכנון והבנייה ישירות מאתר ועדת הפנים והכלכלה של הכנסת. אתמול בערב", אמר פייגלין. "חיפשתי את הגדרת דיור בר השגה בחוק. הגעתי לתוספות ושם מצאתי התייחסות לנושא. חיפשתי את ההגדרה - ולא מצאתי. אף אחד בישראל לא קרא את החוק הזה. יכול להיות כתוב שם שאנחנו מעבירים את המדינה לג'יהאד האיסלמי - וזה היה עובר. קופצים מסעיפים לסעיפים. זה פשוט סלט. והיו אמורים כבר להצביע על החוק. הממשלה הייתה אמורה לאשר כבר את החוק הזה. זה ביזיון, כשיבינו את זה כבר יהיו המאהלים בכל הארץ".