עמדה: רפורמת המרפסות תחליש עוד יותר את הפריפריה

אם החוק יעבור כמות שהוא, ועדות גדולות בעלות תקציב סביר אולי יתפקדו, אבל בד בבד יורע עוד יותר מצבם של יישובי הפריפריה ■ טור - משה ליכטמן

שתי סיבות עיקריות יביאו לנפילתה של רפורמת המרפסות של בנימין נתניהו, שקרב המאסף עליה נערך בימים אלה בכנסת.

ראשית, אין ספק שתהיה תקופה של כאוס, כי המערכת לא יכולה לעכל בזמן סביר את היקפו של החוק החדש. זה מעבר לכוחו של השוק. צפויות שנים ארוכות של עתירות מינהליות, פסיקות סותרות בבתי משפט ודיונים אינסופיים בביהמ"ש העליון - קהילת יזמי הנדל"ן תתנהל במבוכה ובאווירה שהיא שונאת יותר מכול: אי ודאות.

הרפורמה צפויה להיכשל גם בגלל הקונספט הבסיסי שלה. מערכת התכנון אמורה לכסות את המדינה ברשת של תוכניות מתאר כוללניות, ואז, כל מה שמצוי במסגרת תוכניות אלה יהיה ניתן לאשר בוועדה אחת, בוועדה המקומית, ובתנאי שהיא "ועדה מקומית מוסמכת". רק כך אפשר יהיה ליישם בה את הסיסמה "תוכנית אחת, ועדה אחת".

במדינה קיימות 120 ועדות תכנון מקומיות. הסמכת ועדות נעשתה אפשרית משנת 2006, לאור תיקון 76 לחוק. מהי ועדה מוסמכת? כזו שהוכיחה מקצועיות (מיחשוב, שקיפות, יועצים וכו'), ושמפעילה מערכת אכיפה יעילה (פיקוח ותביעות). כמה ועדות הוכרזו כ"מוסמכות" מאז החקיקה? מתוך ה-120 הוכרזו 12, מתוכן נותרו בסוף 2011 רק 3 (קצרין, חיפה, נתניה), ולפני חודש הוסמכו עוד 4 (ת"א, הרצליה, חולון ושוהם).

הסמכת הוועדות המקומיות בפריפריה בשום פנים ואופן לא תוכל להתבצע בלוח זמנים סביר, מפני שהעניין אינו יעיל מבחינה כלכלית ומפני שאין אפשרות ליצור 120 גופים מקצועיים כאלה. אין גם יכולת ממשית לבחון את הוועדות הקטנות על פי פרמטרים של מקצועיות. עיון ברשימת הדרישות ל"הסמכת" ועדה מקומית מוביל למסקנה חד משמעית: יישובי הפריפריה לא יעמדו בדרישות אלה בעוד 50 שנה. עדיין לא התחילו אפילו סקר ראשוני על הפרמטרים ל"הסמכה".

אם החוק יעבור כמות שהוא, ועדות גדולות בעלות תקציב סביר אולי יתפקדו, אבל בד בבד יורע עוד יותר מצבם של יישובי הפריפריה. מכיוון שלא יוכלו לעולם לקבל מעמד של "ועדה מוסמכת", יטופלו יישובי הפריפריה כווסלים כנועים על ידי יצור חדש: "הוועדה למילוי תפקידי הוועדות המקומיות" (סעיף 111 לחוק), שהיא סוג של ועדה מחוזית הנשלטת על ידי שר הפנים, כלומר על ידי המערכת הפוליטית. זאת בניגוד למצב היום, שבו הוועדה המחוזית בהרכבה הנוכחי, הרכב מאוזן מבחינת האינטרסים הציבוריים, יכולה לטפל באופן מתקבל על הדעת ביישובי הפריפריה.

הפתרון? במקום 480 מיליון שקל לרפורמה, 48 מיליון שקל לתוספת כוח אדם מקצועי לוועדות התכנון הקיימות, ודיון שקול ושפוי יותר ברפורמה הגדולה.