ועד עובדי תנובה שוקל להשבית את אספקת החלב

"בגלל ההתנהלות הלא נכונה של הבעלים ושל ההנהלה פרצה מחאת הקוטג', והעובדים בטח לא אשמים בכך", כך אומר היום (ד') בשיחה עם "גלובס" יו"ר הוועד הארצי של עובדי תנובה, אחיאב שמחי. "הכניסו לפני 3 שנים את חברת הייעוץ מקינזי, שכל מה שיש לה בראש זה רק להביא למנהלים תשואה, ועכשיו יש לנו בעיה עם הצרכנים".

שמחי, שמוביל מאז תחילת השבוע השבתה של אספקת הקוטג', שבינתיים התרחבה גם לאספקת מוצרי השוקו של החברה, טוען כי גם לאחר המחאה תנובה בהחלט יכולה לעמוד בדרישות הכלכליות שהציב ועד העובדים: "החברה סיימה את 2011 עם רווח נקי של 428 מיליון שקל, למרות שעכשיו אומרים בהנהלה שזה קצת פחות, ובכל התקופה הזאת הבעלים משכו מיליארדים בלי שהעובדים יראו מזה אגורה".

כעת שוקלים בוועד להחריף את העיצומים, ול"גלובס" נודע כי הם שוקלים לעצור את אספקת החלב לרשתות השיווק. לדברי שמחי, זהו אחד הצעדים הנידונים, אך "שום דבר עדיין לא סגור".

קטגוריית החלב הניגר היא הקטגוריה הגדולה ביותר בשוק החלב, המגלגלת קרוב ל-1.5 מיליארד שקל בשנה. תנובה מחזיקה בנתח של 70% מהקטגוריה, ולכן אם הוועד יחליט לנקוט צעד כזה - הדבר עלול להביא למחסור חמור בחלב בתוך ימים.

שמחי מספר כי בכוונת הוועד לחתום על אמנה בין העובדים לצרכנים של החברה, שתנוסח בין היתר על-ידי הפרופסורים המלווים את המחאה החברתית, אביה ספיבק ויוסי יונה.

לדבריו, "האמנה הזאת תכלול רווח הוגן לחברה, שכר הוגן לעובדים ומחיר נאות לצרכן. אני מקווה שתנובה תחתום גם היא על האמנה הזאת וכך גם חברות נוספות, כי אי-אפשר בלי המשולש הזה. אי-אפשר למשוך את כל הרווחים, לפגוע בעובדים ולגלגל על הצרכן עליית מחירים".

עובדי תנובה דורשים תוספת שכר של 5% בשנה בכל אחת מ-3 השנים של הסכם העבודה החדש, הרחבת הרכיבים בשכר הקובעים לפנסיה והשוואת תנאים בין העובדים הצעירים יחסית במעמד "דור ב'" לוותיקים בדור א', לאחר 7 שנות ותק.

מנכ"ל תנובה, אריק שור, שלח הבוקר לכלל עובדי החברה פירוט של ההצעה הנגדית שהגישה ההנהלה במשא-ומתן. כך למשל, ההנהלה מציעה תוספת שכר של 3% בשנה, צמצום הדרגתי רב-שנתי בפער שבין עובדי דור א' לדור ב' והגדלת ההפרשות לפנסיה גם כן במתווה מדורג ורב-שנתי.

שור טען במכתב ששלח כי העיצומים של העובדים פוגעים קודם כל בהם, בצרכנים ובחברה. הוא גם הזכיר כי ההנהלה הודיעה לחלק מהעובדים המועסקים בקו הייצור של השוקו שלא להגיע מחר (ה') לעבודה - הודעה שהתקבלה בזעם מצד הוועד.

מנכ"ל תנובה טוען עוד כי בוועד העובדים סירבו לדון בדרישות ההנהלה למספר שינויים ארגוניים, אף שאינם כוללים פיטורי עובדים. מדובר בהתייעלות של מהלך ההפצה, דרישה לפטר עובדים "שמעלו או שאינם מתפקדים לאורך זמן", ובהתקנת מערכות GPS, שליטה ובקרה במשאיות הקירור של מערך האספקה.

בוועד מסבירים כי לרוב השינויים הארגוניים אין קשר לדיונים על הסכם השכר, ועל כן יסכימו לדבר על כל אחד מהנושאים רק לאחר חתימת ההסכם.

בעניין הדרישה לפטר חלק מהעובדים, אומר יו"ר הוועד: "אני מודיע לך חד-משמעית - ועד העובדים לא ייתן גיבוי לאף עובד שמעל או עשה נזק לעבודה. יש חוקת עבודה, ואנחנו מחויבים לעבוד לפיה. ההנהלה רוצה לפטר עובדים בלי לשאול את הוועד, וזה כל הסיפור. אם יש עובד שה-100 אחוז שלו הוא 70 אחוז של עובד אחר, אז צריך לזרוק אותו לכלבים?"

משהו במכתב של מנכ"ל תנובה לעובדים גרם היום ללא מעט הרמות גבה. "אירועי שנת 2011 פגעו בתנובה בצורה משמעותית", נכתב, "כך למשל, הרווח הנקי של תנובה לשנת 2011 נמוך במאות מיליוני שקלים בהשוואה לרווח נקי של כ-495 מיליוני שקלים בשנת 2010".

ואולם, אם אכן הרווח הנקי של תנובה נחתך במאות מיליוני שקלים, הדבר אינו נובע מהמחאה החברתית אלא מהמחיקה שתנובה נאלצה לבצע בדוחות בעקבות ההחלטה לסגור את הפעילות ברומניה.

עוד יצוין כי לפי הערכת השווי שביצע משרד גיזה-זינגר-אבן לתנובה, הרווח הנקי של החברה צפוי להסתכם ב-2011 ב-428 מיליון שקל - ירידה של 17%.

"הם עשו מה שבא להם"

בתגובה למכתבו של שור, אמר יו"ר הוועד ל"גלובס": "זה כאילו אין רווח. מסכנים. הוא טוען שהרווח מאוד נחתך. זו באמת בעיה קשה, כי כך הבעלים יצטרכו להחזיר כסף לתנובה. הם עשו את כל הטעויות האפשריות, ומי שצריך לשלם את המחיר זה העובד. אם הם היו מרוויחים ברומניה, אז העובד היה מקבל משהו? לא היה מקבל כלום. הם עשו מה שבא להם. עשו השקעות והעבירו כספים מפה לשם".

לדבריו, "תנובה הרוויחה את מה שהרוויחה, ושלא יבלבלו את המוח. גם לנו יש אנשים שיודעים חשבונאות. הרווחים ירדו, והקניות ירדו, ועוד הרווחנו 480 מיליון שקל אז בשקט. ללא המחאה, היינו מרווחים עוד 200 מיליון שקל".

הערכות: הנזק לתנובה - מיליון שקל ליום

עצירת אספקת הקוטג' של תנובה על-ידי העובדים יצרה מחסור במוצר בחנויות, והובילה לדברי קמעונאים לירידה של 20%-30% בכלל מכירות הקוטג' בארץ.

תנובה היא יצרנית הקוטג' הגדולה בישראל, המחזיקה בנתח כספי של 71% מכלל המכירות שהסתכמו אשתקד ב-608 מיליון שקל. המתחרות, שטראוס וטרה, מחזיקות בנתח של 15% ו-13.8% בהתאמה.

לדברי קמעונאי בכיר, ביומיים האחרונים הכפילו שטראוס וטרה את המכירות שלהן בקטגוריית הקוטג', אולם לא הצליחו להתגבר על המחסור שיצרה תנובה.

"לטרה ושטראוס אין את היכולת. חברה שמחזיקה 15% נתח שוק, גם אם היא מכפילה את הייצור, לא מסוגלת לכסות על הפערים של תנובה", אומר אותו גורם ל"גלובס".

לפי שעה, עדיין לא ניכר מחסור בשוקו "שוק" של תנובה. אספקת השוקו הופסקה רק היום, ומדובר במוצר שיש לו חיי מדף ארוכים יותר, לעומת הקוטג'.

קטגוריית השוקו נשלטת על-ידי קבוצת שטראוס באמצעות המותג יטבתה, והיא החזיקה בשנה שעברה בנתח כספי של 64.4% מכלל מכירות השוקו, שהסתכמו ב-410 מיליון שקל. תנובה היא השחקנית השנייה בגודלה בשוק עם נתח כספי של 32.6%, ואילו טרה מחזיקה בנתח כספי של 3% בלבד.

בשל עצירת קו הייצור של השוקו והצמצום הדרמטי בקו ייצור הקוטג', עיקר הנזק לתנובה הוא אובדן מכירות בטווח הקצר.

ועד עובדי תנובה מעריך כי לחברה נגרם אובדן מכירות של מיליון שקל ליום, כתוצאה מהקוטג' בלבד. עם זאת, עדיין אין אומדן לגבי הפסד המכירות מהשוקו.