אין פתרונות פלא

בעיות המערכת הבנקאית ידועות, והמחקר של מרכז המידע של הכנסת לא חידש דבר

הבוקר (ד') התעוררנו כולנו למחקר חדש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. מחקר ברמה אקדמית של שני חוקרים, שעל פני 32 עמודים סיפר לנו כל מה שאנחנו כבר יודעים. המערכת הבנקאית בישראל ריכוזית, המרווח הפיננסי גבוה, יש פערים גבוהים יחסית במרווחי הריבית נטו בין מגזרי הפעילות השונים, האוברדרפט יקר, ומי שמשלם הכי הרבה הם משקי הבית. בוקר טוב.

סדרת תחקירים שפורסמה ב"גלובס" באוקטובר אשתקד הגיעה, בלי מחקר אקדמי וביטויים מפוצצים, לאותם ממצאים. משקי הבית חסרי יכולת המיקוח מקבלים את הריביות הנמוכות ביותר בפיקדונות, אך משלמים את הריביות הגבוהות ביותר על האשראי. כמעט 4 מיליארד שקל, 18% מהכנסות הבנקים מהמגזר הקמעונאי, נולדו מגביית יתר במרווח הפיננסי.

לבנקים, מעצם טבעם, יש יכולת יוצאת מהכלל להפיק רווח עודף מבורות הלקוח, מאי הבנתו את המתרחש בחשבון הבנק שלו ומחוסר המודעות שלו למחיר שהוא משלם בתמורה לשירותים שהבנק מספק. זה לא חדש.

אבל המחקר חדש, ולכן עכשיו יקומו אחד אחרי השני חברי כנסת פופוליסטיים, וארגונים חברתיים יזעקו חמס כנגד הבנקים העושקים, ויציעו פתרונות פלא שביסודם ביטול עמלות והגברת הרגולציה.

נחכה ונראה

יש גם פתרונות קסם אחרים, שעולים באופן תקופתי: נפתח את בנק הדואר, נכניס בנקים זרים ונמכור את חברות האשראי שיצרו תחרות על אשראי קמעונאי. בואו נתייחס אליהם אחד לאחד.

בנק הדואר הוא בדיחה. חברת הדואר היא חברה, שיציבותה הפיננסית מוטלת בספק, ניהולה בעייתי והיא ספוגה מינוים פוליטיים. אין לה תשתית מיכונית, כוח אדם, הון עצמי וממשל תאגידי מתאים. להפוך את הדואר לבנק ייקח כמה שנים, וגם אז הוא יהיה רלוונטי לעשירונים התחתונים, בשעה שהניזוקים העיקריים מעלות השירותים הבנקאיים הם אנשי המעמד הבינוני.

בנקים זרים יכולים להיכנס לפעילות קמעונאית בישראל אם רק יחפצו בכך. אבל הם לא רוצים, מסיבה פשוטה מאוד - זה לא כלכלי. השירותים הבנקאיים בישראל נמצאים ברמה גבוהה בכל מדד עולמי, וקשה להתחרות בהם. ומה עם חברות האשראי - ובכן כבר כיום הן גובות ריבית ממוצעת של 12%, גבוה פי כמה מהריבית הבנקאית. האם אלו הגופים שיצרו תחרות מול אשראי בנקאי?

הבעיות של המערכת הבנקאית ידועות, והמחקר של מרכז המידע של הכנסת לא חידש דבר. אין לבעיות אלו פתרונות פשוטים, אין פתרונות מהירים ואת מה שכן אפשר לעשות, לא עושים, מסיבות פוליטיות ולחצים של בעלי עניין.

ועוד עניין. ב-15 אפריל אמור "צוות עבודה הבינמשרדי לבחינת הגברת התחרותיות בשוק הבנקאות", להגיש את מסקנותיו. הצוות, שבראשו עומד המפקח על הבנקים, דודו זקן, הוקם בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג. מטרתו, להמליץ על "אמצעים שונים לפישוט המוצר הבנקאי, להעצמת כוח המיקוח של הלקוחות ולשיפור ושכלול תחום שירות נתוני האשראי במגזר משקי הבית והעסקים הקטנים. לטובת המפקידים והמשק בכללותו". נותרו שלושה שבועות - נחכה ונראה, אולי משם תבוא בשורה.