מצנזרים ויורים

בצה"ל הקטן והחכם מעדיפים שלסביות, הומואים ודראג קווינז יהיו מחוץ ל"מחנה"

לא המלחמה באיראן ולא המתיחות בעזה העסיקו את הקצינים הבכירים במטכ"ל לפני כמה שבועות, אלא כתבה על דראג קווינס שהתפרסמה לקראת פורים בעיתון "במחנה" והקפיצה את מיטב בחורינו לעמדות הקדמיות.

לכבוד החג החליטה מערכת העיתון לסקר את תופעת גברים שמתחפשים לנשים בישראל, בהם חיילים המשרתים ביחידות עילית, כמו יחידת המודיעין 8200. שני חיילים בתלבושות דראג ובעילום-שם סיפרו על התופעה שמתפשטת גם בצה"ל - וגרמו לזעזוע עמוק במערכת.

באמות-מידה עיתונאיות מדובר בסיפור חביב, שראוי לסיקור ואפילו לפולו-אפ מבודח בכלי תקשורת אחרים. באמות-מידה צה"ליות מדובר כנראה בשערורייה נוראית.

עם פרסום הכתבה, הזדעקה דווקא האישה היחידה במטכ"ל, ראש אגף כוח-אדם, אלוף אורנה ברביבאי, שלמדה דבר או שניים על יחס למיעוט נשי מניסיונה האישי, בטענה שאין לכתבות כאלה מקום בעיתון צבאי.

כדי למנוע תקלות איומות כאלה בעתיד, גוייס קצין חינוך ראשי, תת-אלוף אלי שרמייסטר, למשרת צנזור ראשי, ומעתה יעבור על כל גיליון מתחילתו עד סופו לפני ההדפסה, כדי לבקר את תכניו.

הצנזורה הזאת מחזירה את "במחנה" לימי מירי רגב, שבימיה הועברו התכנים ליחידת דובר צה"ל, שהיתה לה הסמכות להסיר תכנים כאוות נפשה.

המינוח "עיתון צבאי" הוא בעייתי ממש כמו "תחנת רדיו צבאית" ו"שידורי חדשות צבאיים". עיתונות אמורה להיות חופשית ולא מטעם אף אחד, לא צה"ל ולא בנימין נתניהו. אבל זה עניין לדיון אחר.

החשיבות שנתנו בצה"ל לכתבה הזאת מעידה על תופעה חמורה אחרת, שמתכתבת עם מעשה שעשה הרב הצבאי הראשי, רפי פרץ, אשר מתח ביקורת על פרסום ראיון עם שתי קצינות לסביות שסיפרו לכבוד יום המשפחה על התא המשפחתי שהקימו.

אם מישהו חשב שצבא ההגנה לישראל הוא צבא קטן, חכם ומתקדם - הוא טעה. מסתבר שהוא בעיקר צבא קטן ומאוד לא מתקדם בכל מה שנוגע לקבלת האחר. עורך עיתון "במחנה" כבול בכל מה שנוגע לסיקור קהילת ההומואים והלסביות, כי בצה"ל לא רוצים לשמוע על זה.

שיתעסקו עם זה העיתונאים באזרחות. לחיילים במדים אסור לקרוא על נטיות מיניות שמאיימות על המצ'ואיסטים במטכ"ל. גם נשים לא אוהבים שם. אני מתכונת לכאלה שיש להן דעה משלהן ולא רק נראות טוב ומגישות קפה ותה למפקדים. וכן, אם זה לא היה מעצבן חלק מהחבר'ה, דווקא היינו רוצים שישירו לנו עם מדים צמודים. אבל לא נוטשים חבר בקרב.

גם על חרדים לא מתים בצה"ל. מדברים על ביטול חוק טל, על גיוס לכולם - אבל כשהם מתגייסים עושים להם את המוות. רק מי שיש לו פוזה של גולנצ'יק, מטכ"ליסט או לוחם בשלדג מקבל כבוד. היתר הם מתרוממים שמשרתים בבסיס גיי-לילות (גלילות), או בנות שמככבות בדאחקות של שר הביטחון עם הרמטכ"ל.

אם למישהו שם היה שכל בראש, ולא רק ברגליים, הוא היה מבין שעיתונות היא כלי מצוין להעברת מסרים מקרבים, לפלורליזם ופתיחות. אבל כמו שזה נראה כרגע, הרבה יותר נוח למטכ"ל לסתום פיות, מאשר להתמודד עם והפחדים הסמויים של כל אחד מחבריו.