מסודרים: 42% מהח"כים מתגוררים ביישובים "עשירים"

חברי הכנסת מאוד אוהבים לדבר על דיור בר-השגה - אלא שדיבורים לחוד, ומגורים לחוד ■ בדיקת "גלובס": מרבית הח"כים גרים ביישובים עשירים, הקרובים ל"מרכז העניינים" ■ זה אולי מסביר מדוע הדירה שלכם לא ממש מעניינת את המחוקקים

יש משמעות סמלית למקום המגורים של נבחר-עם. אהוד ברק, הוכיח זאת הלכה למעשה במהלכו מלפני שבוע, כשמכר את דירת הפאר שלו במגדלי אקירוב, אשר בגינה ספג קיתונות ביקורת חברתית חריפה.

"מקום מגורים זה גורם לתחושת ניכור וניתוק מחלקים רחבים בציבור", הסביר שר הביטחון בעמוד הפייסבוק שלו את העסקה. אם נחזור לאחור, לימי ראשית המדינה ומייסדיה - דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון, קבע את מעונו בצריף עץ בשדה-בוקר, כדי לשמש דוגמה אישית לחלוציות - ובכך התכוון לא רק לצניעות במבנה המגורים, אלא גם להתיישבות מחוץ למרכז הארץ וממרכז העניינים.

ברק לא הרחיק עד לשם, הוא אמנם מכר את הדירה במגדל היוקרתי, אך נשאר בתל-אביב. וברק לא לבד, כי כשזה מגיע לחיי היום-יום, המחוקקים שלנו באים ברובם מקרב יישובים "מרכזיים" ו"עשירים", ובמיוחד מירושלים (בעיקר החרדים) ומתל-אביב (כל היתר). כך עולה מבדיקה משותפת שערך "גלובס" עם פרופ' אברהם דיסקין, בעברו חוקר בכיר במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית, וכיום חוקר ומרצה בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.

הראשונה לציון

נתחיל בירושלים שבה גרים 10% מאוכלוסיית המדינה - 788 אלף נפש (בסוף 2010) - וגם 16 מהח"כים שהם 13% מחברי הבית. לכאורה ייצוג היתר בכנסת אינו דרמטי, עד שזוכרים שמאות אלפי ערבים שגרים במזרח העיר נספרים במניין התושבים אבל לא מצביעים לכנסת.

קיראו עוד ב"גלובס"


גם לתל-אביב יש ייצוג יתר בולט; הבירה העסקית של ישראל היא ביתם של קצת יותר מ-5% מהישראלים ושל לא פחות 13% מהח"כים (16 במספר, כמו בירושלים). פרופ' דיסקין מוסיף כי המרכזיות של שתי הערים גדולה אף יותר כי ביישובי הלוויין שלהן מתגוררים ח"כים רבים נוספים - שלושה במבשרת, אחד במוצא ורבים מאוד בערים שנושקות לתל-אביב.

חמישה ח"כים משוגרים לכנסת מראשון לציון, קצת יותר ממשקל תושביה מסך אוכלוסיית המדינה. ואחריה שתי ערים עם ארבעה ח"כים כל אחת: רמת-גן ואשקלון. מעניין לציין את פתח-תקווה שאוכלוסייה גדולה כמעט פי שניים מזו של אשקלון, אך מניין נציגיה בכנסת הוא שניים בלבד.

הדברים נכונים גם לגבי חיפה. אומנם עיר הכרמל היא בית לשני שרים, אך אלה גם שני הח"כים היחידים שגרים בעיר. ועדיין, יש ריכוזי אוכלוסייה גדולים שלא מיוצגים כלל. דוגמה בולטת לכך הוא אזור הקריות שבמפרץ חיפה, שבו גרים 165 אלף תושבים, ואין בו ולו חבר-כנסת אחד לרפואה.

שורה ארוכה של יישובים שגודלם היה מאפשר להם לשלוח בקלות לפחות נציג אחד לכנסת. כך למשל בבחירות 2009 השגת מושב הצריך 27,246 קולות (מודד), וכמובן חציית אחוז חסימה של 2% מסך הקולות.

"העדר ייצוג בכנסת משפיע אולי ביישובי פריפריה, שם זה יוצר תחושה שאין 'אבא', אבל אני לא חושב שזה משפיע על ירושלים, תל-אביב או חיפה", אומר פרופ' דיסקין. ככלל הוא מתנגד לבחירות אזוריות ומגדיר אותן שריד אנכרוניסטי לתקופות ללא אמצעי תקשורת שאפשרו להכיר את המועמדים.

המרכז הישראלי

ביקשנו לבדוק את הקשר בין יישוב המגורים להשקפה הפוליטית של הח"כ וגם לדת, למגדר ולגיל שלו (ראו מסגרת). לשם השגת שמות יישובי הח"כים נעזרנו באתר הכנסת, שמתבסס על דיווח עצמי של המחוקקים. נציין כי היו מקרים בודדים שבהם לא הופיע מקום המגורים או שהוא לא היה מעודכן.

היישובים סווגו לפי שני מדדים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הראשון, מדד הפריפריאליות שמודד לגבי כל רשות מקומית כמה היא קרובה למחוז תל-אביב בפרט ולרשויות אחרות בכלל. קיבצנו את יישובי הח"כים לשלושה אשכולות: "פריפריה רחוקה" כמו עכו או אופקים, "פריפריה קרובה" שגבולה הדרומי אשקלון וכפר אדומים ו"מרכז" כמו הרצליה או ירושלים.

המדד השני מתבסס על האשכול הכלכלי-חברתי של היישוב. גם כאן קבצנו שלושה אשכולות: "עני" עבור אשכולות 3-1 (עליהם נמנית למשל בני-ברק), "בינוני" עבור אשכולות 6-4 (אשדוד) ו"עשיר" לאשכולות 9-7 (כוכב יאיר). ראוי לציין שבין שני המדדים יש מתאם חיובי חזק, כלומר בגדול הם "הולכים ביחד".

שתי המפלגות הגדולות בכנסת, קדימה והליכוד, מרכזיות מאוד: כ-70% מהח"כים שלהן גרים ב"מרכז". לליכוד שנתפס כחברתי יש רק ח"כ אחד מהפריפריה הרחוקה להתהדר בו, ולקדימה שניים. חברי קדימה מבוססים יחסית לליכוד וניתן לראות ש-64% מהם מגיעים מהאשכול העשיר, לעומת 52% מהליכודניקים.

צניעות הש"ס

מפלגת העבודה שייכת בבירור ל"מרכז" משם מגיעים 75% מהח"כים שלה, כאשר 62% מהם שייכים לאשכול העשיר והיתר לזה הבינוני. "ישראל ביתנו" מספקת תמונה מאוזנת יותר כאשר 60% מהח"כים שלה אינם "מרכזיים", ו-46% מהם גרים באשכול עני או בינוני.

"יהדות התורה" החרדית מייצגת תופעה מעניינת. ארבעה מחברי הכנסת של המפלגה הם ירושלמים והחמישי מבני-ברק. ולכן כולם נמצאים ב"מרכז", אגב ממש כמו מר"צ - היריבה הבולטת שלה.

אך מצד שני שתי הערים, ובמיוחד בני-ברק, חלשות מבחינה חברתית-כלכלית ולכן אף לא אחד מהח"כים בקבוצה זו אינו שייך לאשכול היישובים העשיר.

חוץ מ"יהדות התורה" יש עוד 4 מפלגות ללא שום ח"כ שמגיע מהאשכול העשיר: האיחוד הלאומי ששליחיה בכנסת מתגוררים מעבר לקו הירוק, בל"ד ו-רע"מ-תעל הערביות ו-ש"ס.

מעניין לציין כי המפלגה החרדית הספרדית מיוצגת בידי 11 ח"כים, אלא ש-10 מהם מגיעים מהאשכול הבינוני ורק אחד מהאשכול העני.

התפלגות
 התפלגות