להיות עשירים ומאושרים: איפה הכי כדאי לחיות?

רוב העולם עדיין מדרג את מקלטי המס בהתאם לשיעורי המס הנמוכים שהם מציעים, אך לעשירים, שצריכים להחליט היכן למקם את ההון שלהם, יש כעת דרך חדשה לבחור את האתר המיטבי בשבילם: מדד אושר.

מקלטי מס מסורתיים רבים שינו באחרונה את משטריהם התקציביים כדי להיענות לקריאות ליתר שקיפות של מוסדות כמו OECD, שהצהרת המשימה שלו היא 'לשפר את חייהם הכלכליים והחברתיים של אנשים ברחבי העולם'. התוצאה היא שרוב מקלטי המס מציעים עסקה פיננסית דומה לעשירי העולם: מס הכנסה וחברות נמוך מאוד או אפסי, עם הבדלים קלים בלבד בתקופת השהות בשנה לצורך קבלת ההקלות הללו, ובכמות ההון שעליהם להביא לאי (או לחצי האי) כדי להיות זכאים למעמד תושב.

במילים אחרות, העשירים יישארו עשירים בכל מקום. מה שפחות ברור הוא כמה מרוצים הם יהיו בכל מקום, וכאן נכנסים לתמונה שיקולים רבים נוספים.

OECD, הבנק העולמי, האיחוד האירופי והאו"ם הודיעו כל אחד על כוונה ליצור "מדד איכות חיים" - לא רק לגולי מס, אלא לכולנו. רוב מדדי האושר הללו מוגבלים למספר מצומצם של מדינות, אבל מגזין אמריקני בשם International Living ערך טבלה של 120 מדינות, בהתבסס על יוקר מחייה, תרבות ופנאי, כלכלה, סביבה, חופש, בריאות, ביטחון, אקלים ותשתיות.

לא כל מקלטי המס בעולם מופיעים בדירוג, אך מבין אלו שמופיעים בו, נסיכות מונקו היא מספר 1, ואחריה אנדורה, שווייץ, איי בהאמה ואיי קיימן. רוב מקלטי המס מקבלים ציון גבוה על אקלים, ציון נמוך על יוקר מחייה וציונים גבוהים יחסית על בריאות ותשתיות - כלומר בתי חולים, בתי ספר, שירותי תקשורת ומערכות תחבורה.

הגישה הזו לחיי רווחה נטולה אישור מדעי, אך היא מאפשרת, לכל הפחות, לעשירי העולם להחליט היכן להשקיע את כספם ולקנות את בתיהם. מקלטי המס מתחרים על כספם בעידן הצנע התקציבי.

גיברלטר מחפשת

ניקח את הדוגמה של גיברלטר, מדינת-המיקרו של 28,000 תושבים בדרום ספרד, שבה התושבים משלמים מס הכנסה של 10%-25% אך פטורים ממע"מ, ממס רווחי הון, ממיסי ירושה וממס מכירה. גיברלטר מעוניינת להשיל מעצמה את דימוי "מדינת לוח נחושת", מקום שבו חברות רוכשות נכס קטן רק כדי לתלות עליו את שמן ולהכריז שהוא המטה העולמי שלהן.

גיברלטר ויתרה על הדרישה שהעשירים יתגוררו בה לתקופת זמן מינימלית בשנה, או על הדרישה שהם יתרמו למיזמי תשתיות מקומיים. במקום זאת, היא מעוניינת להגדיל את מספרם של "התושבים בקטגוריה 2", הכינוי המקומי לעשירים כבדים. כעת יש בה רק 350 אנשים כאלו. ג'יימס טיפינג, מנהל משרד האוצר של העיר, אומר שהכוונה היא "להגדיל את האיכות והכמות של הדיור היוקרתי" בגיברלטר.

רק 50 נכסים במושבה הבריטית הזו, שהיא למעשה חצי אי, מוערכים ביותר ממיליון ליש"ט, ורק למעטים מהם יש הגימור והעיצוב הפנימי שעשירי העולם מצפים לו. לכן, יש כעת בנייה קדחתנית במגזר הזה. מדובר על כמה פרויקטים חדשים של דירות יוקרה, ובית בן ארבע קומות בשטח בנוי של 1,100 מ"ר - שיהיה הגדול ביותר בגיברלטר.

מחירי הנכסים המעטים באיכות בינלאומית שכבר הושלמו עלו באחרונה לרמה גבוהה כמו הצוק המפורסם של גיברלטר. בית פרטי בשטח 500 מ"ר של חמישה חדרי שינה, שנבנה על אדמה שיובשה מהים, עומד למכירה דרך סוכנות Savills הבריטית-בינלאומית ב-4.2 מיליון ליש"ט. סוכנות אחרת, Chesterton, משווקת בית היסטורי של ארבעה חדרי שינה, שבעבר התגורר בו הממונה על שירותי הבריאות במושבה, ב-1.995 מיליון ליש"ט.

אבל הגידול בהיצע הדיור היוקרתי לא מעלה את גיברלטר למקום גבוה מאוד בדירוג האושר. אין ספק ששיעור הפשיעה בה נמוך ושהכלכלה שלה חזקה יחסית, אך אין לגיברלטר את אתרי הפנאי השופעים ורחבי הידיים של רוב מקלטי המס האחרים. התרבות בה היא בריטית קפדנית, והסביבה הפיזית עוצבה על-ידי העבר של המושבה כבסיס צבאי וימי.

שכנוע של עשירים בינלאומיים הן לרכוש בית במושבה והן לעבוד, לנוח ולבלות בה, שלא להזכיר בתי ספר לילדים וקניות ברחוב הראשי המוגבל שלה, הוא דרישה גדולה. זה לא אומר שגיברלטר לעולם לא תתחרה במונקו, אבל איש לא טוען שהיא כבר הגיעה לדרגתה.

שורשים באיי קיימן

איי קיימן הם כבר סיפור אחר. על שלושת האיים העיקריים - גרנד קיימן, קיימן בראק וליטל קיימן - כמה מעשירי העולם כבר נטעו שורשים.

היצע הבתים הוא גורם אחד, כמובן, אומר דון מקדוגל, דובר של הרשויות המקומיות. "אין לנו את המנטליות של 'מאניאנה' שמאפיינת אתרים אחרים. כל דבר עובד כאן, וזה כולל דיור". אחת הדוגמאות היא סאנסט פוינט, בית חדש של שישה חדרי שינה שנבנה במשך ארבע שנים, ועומד כעת למכירה ב-8.17 מיליון ליש"ט דרך סוכנות Knight Frank. הבית מצויד במערכות אבטחה, מוסכים רחבי ידיים ומגרש טניס - בדיוק מה שעשירי העולם מחפשים.

אבל יש גורמי משיכה נוספים. עם אוכלוסייה בינלאומית מיותר מ-50 מדינות, יש תחושה של קבלת פנים חמה לזרים שמגיעים מכל התרבויות, ותושבים רבים נהנים מהבילויים מחוץ לבית באקלים הנוח כל ימות השנה. שפע פעילות שיוט וצלילה, שיעורי פשע נמוכים ונמל תעופה מתרחב הופכים את החגיגה לעוד יותר שמחה. לכן, אין פלא שאיי קיימן עקפו את לוקסמבורג, בחריין וקטאר בדירוג של International Living.

מקדוגל מציין את איל הספנות הנורבגי אנדריאס אוגלנד, שלא רק מתגורר בגרנד קיימן במשך רוב השנה, אלא גם מנהל שם מוזיאון למכוניות ענתיקה, אוסף שהוא העביר מבריטניה וקנדה. אוגלנד גם מתחרה במרוצי סירות מנוע סביב האי, והוא משתתף קבוע באירועים ציבוריים.

לבעלי אמצעים

גם איי בהאמה מעוניינים שהעשירים שמגיעים אליהם יחקו את אוגלנד ויהפכו למעורבים בחיי הקהילה, כדי לרכך את הביקורת על כך שאיים אלו הם "מדינת לוחות נחושת". אם בעבר שווקו בקנה מידה בינלאומי רק דירות באיים, שהיו אידיאליות לרוכשים שהיו מעוניינים בעיקר בהטבות המס, כעת החלו עבודות ההקמה של קהילה שלמה חדשה, אולבני, על שטח של 2,200 דונם בסמוך לנמל התעופה של נסאו (בירת האיים).

המשווקת, סוכנות Savills, פונה לקהל רחב יחסית ומתארת את אולבני כ"מגוון של הצעות מגורים ומתקנים לכל המשפחה". המתקנים הללו נעים בין פארק מים ומועדון ילדים עד מרינה עם 71 מעגני יאכטות/סירות. כל זה ישכנע את העשירים להפוך לפעילים בחיי הקהילה בבהאמה? יכול להיות.

מתחרה בתעלה

לאי הקטנטן אלדרני (Alderney) בתעלה הבריטית (למאנש), במרחק כ-110 ק"מ מחוף דרום-מערב אנגליה, יש בעיות אחרות. מס ההכנסה בו הוא 20%, אך אין הרבה מסים אחרים. שלא כמו איי התעלה המפורסמים יותר ג'רזי וגרנזי, שגם הם מקלטי מס, הוא לא דורש נכסים פיננסיים רבים כפיקדון מתושב זר ואין בו מאגר של נכסים במחיר גבוה.

יש בו אוכלוסייה של רק 2,600 תושבים, בהחלט לא כולה עשירה. האי זקוק לעוד עשירים, והוא מנהל קמפיינים לגיוס שלהם באמצעות תצוגות בירידים. האי הזה גאה במוניטין האקסצנטרי שלו. אין בו שמש קאריבית ולא נכסים מפוארים בנוסח מונקו, אבל יש בו, לדוגמה, שירות רכבת שמתבסס על קרונות לשעבר של הרכבת התחתית בלונדון.

הוא לא מופיע במדד האושר של International Living. יכול להיות שהוא יהיה מתחרה חזק של מקלטי המס הידועים יותר.

מקלטי מס נוספים

שווייץ - מס הכנסה של 0% עד 13%, תלוי באיזה קנטון ואיזה סכומים מבוזבזים בשנה בתחומי המדינה. וילה של שישה חדרי שינה בצוג (ימת ציריך) עולה 21.5 מיליון ליש"ט. הציון של International Living (מתוך 100) הוא 70.

מונקו - מס ההכנסה הוא בדרך כלל 0%. דירת שישה חדרי שינה ששופצה באחרונה עולה 25 מיליון ליש"ט דרך Knight Frank. הציון של המגזין: 75.

אנדורה - מס ההכנסה אפסי בדרך כלל, אך ההפרשות לביטוח לאומי ובריאות הן עד 9%. בקתת סקי של שלושה חדרי שינה עולה 7.3 מיליון ליש"ט באמצעות סוכנות Lucas Fox. הציון: 73.

גרנזי - מס הכנסה של 20%, ללא הרבה מסים אחרים. בית של חמישה חדרי שינה על שטח של כ-14 דונם עולה 6.35 מיליון ליש"ט דרך סוכנות Fine & Country.

ג'רזי - מס הכנסה עד 20%, אין הרבה מסים אחרים. דירת שלושה חדרי שינה בשכונת סגורה על החוף מתחילה ב-2.55 מיליון ליש"ט בסוכנות Cameron Pearson.