צדק חברתי: המחאה זירזה הקמה של קואופרטיבים חדשים

"אנחנו בעצם חברה קואופרטיבית. חברה קואופרטיבית גדולה שבתוכה נמצאות חברות קואופרטיביות קטנות בעלות יעודים שונים, וקונגרס זה שלפנינו כאן אינו ביסודו אלא מעין אסיפה כללית של החברה הקואופרטיבית שנקראת בשם 'החברה החדשה'" - במילים אלה מתאר בנימין זאב הרצל את החזון שלו למדינת היהודים ברומן האוטופי "אלטנוילנד" משנת 1902.

הציונות של הרצל קשורה בקשר עבות עם מושג הקואופרציה, שלטעמו יביא הן לבנייה מהירה ומוצלחת של המדינה העתידית והן לקשרי אחווה וסולידריות בין אזרחיה.

בחזונו, הקואופרטיבים משמשים כמנוע לבניית חברת אדם חדשה, שתהווה אלטרנטיבה לזאת הגלותית. אין פלא, אם כך, שהמשק הארץ-ישראלי בהתהוותו והתנועה הקואופרטיבית התנהלו בסימביוזה במשך שנים רבות. ההתאגדות בקואופרטיבים איפשרה, קודם כל, התמודדות עם התנאים הקשים שליוו את הקמת המשק החדש, ואחר-כך בגיבוש מערכת אידיאולוגית, שהמוטיב המרכזי בה הוא שיתוף.

כך הוקמו המוני קואופרטיבים כגון "המשביר", בית הדפוס "אחדות", חברות "דן" ו"אגד", וכן מאות מאפיות, מסגריות, אגודות אשראי, מושבים, אגודות ביטוח, מעונות עובדים, מפעלים ועוד.

אין מתאים מיום העצמאות של מדינת היהודים כדי לברר, כמאמר השיר, איפה המדינה ואיפה החזון?

המשברים הפנימיים, חילופי השלטון ב-1977, קריסת ברית-המועצות וחדירת הקפיטליזם, הביאו לא רק לחיסולה הכמעט מלא של התנועה הקואופרטיבית בישראל אלא גם לסלידה ציבורית ממנה. ואולם, דווקא בשנים האחרונות חלה התעוררות בתחום זה, וקואופרטיבים הוקמו ומוקמים בימים אלה.

כלי אדיר למימוש הצדק החברתי

"עד קיץ 2011 היו מעט מאוד התפתחויות", אומר רייפי גולדמן, מנהל המרכז לפיתוח קואופרטיבי בישראל. "המחאה החברתית, שאני מעדיף לקרוא לה המאבק על צדק חברתי, חשפה מציאות שלא הכרתי של דור חדש בישראל. אנשים בני 30 פלוס, שמחפשים איך לממש את הדרישות לצדק חברתי. הם הבינו שהמודל העסקי-קואופרטיבי הוא כלי אדיר למימוש דרישות לצדק חברתי, לדיור בר-השגה ולכל דבר בעצם. הם לא לבד: מיליוני אנשים בעולם חיים בשיכון קואופרטיבי", אומר גולדמן.

לדבריו, הרבה ניסיונות קואופרטיביים צצו באחרונה. "יזמנו פורום לפיתוח קואופרטיבי שמתכנס פעם בחודש, שבו מיוצגות עשרות קבוצות ובהן הקואופרטיב הצרכני 'עגלה' ממצפה רמון, הקואופרטיב בתחום השירותים הפיננסיים והקמעונאיים 'שלנו' בתל-אביב ו'הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות' לאנרגיות סולאריות. יש גם את המעון לילדים הקואופרטיבי בבאר-שבע ואחרים".

לדבריו, קואופרטיב נועד לשרת הן את האינטרסים הכלכליים והן את האינטרסים החברתיים של החברים שבחרו להתאגד בו. הוא אף מדגיש כי בעולם יש כיום עסקים קואופרטיביים בכל ענפי המשק המודרני - תעשייה, חקלאות, אנרגיה וכך הלאה.

לדברי גולדמן, "דווקא ישראל היא עוף חריג בעולם בכל הקשור לקואופרטיבים. במשך השנים האחרונות היא נעה נגד כיוון הזרם העולמי של צמיחה ופיתוח של קואופרטיבים. באירופה ובצפון אמריקה, הקואופרטיבים נחשבים לעמוד התווך של העסקים החברתיים ושל הכלכלה החברתית, מפני שזה עסק ממקסם רווח - בהבדל אחד מהעסקים הגדולים שאנחנו מכירים בישראל: הוא ממקסם את הרווח למען החברים שלו, ולא למען יוסי מימן, יצחק תשובה, למשל".

הקונגרס האמריקני דן בימים אלה בהצעת חוק להקצות 150 מיליון דולר ב-5 השנים הבאות לפיתוח קואופרטיבים, מכיוון שהאמריקנים חושבים שקואופרטיבים הם כלים אדירים ליצירת תעסוקה. זאת ועוד: 20% מהחשמל בארה"ב הוא קואופרטיבי - כלומר, הלקוחות בעצמם הם בעלים של חברת החשמל. רבע מהתושבים בארה"ב חברים בקואופרטיב קרדיט יוניון, שמעניק שירותים פיננסיים של חיסכון והלוואה ועוד שירותים - ויש דוגמאות נוספות.

עיוורון כללי בנוגע לקואופרטיבים

לדברי גולדמן, לא הייתה זו יד המקרה שגרמה לכך שאף בנק קואופרטיבי לא קרס במהלך המשבר הפיננסי שהחל ב-2008. "הבנקים הקואופרטיביים, בניגוד לשאר הבנקים, ניהלו מדיניות השקעה שמרנית, כי מטרתם הייתה לשמור על הנכסים של החברים ולא להמר עליהם בספקולציות שונות ומשונות.

"בגלל היפוך המושגים בישראל והעיוורון הכללי בנוגע לקואופרטיבים, מעטים בישראל יודעים שהעצרת הכללית של האו"ם הכריזה על 2012 כשנת הקואופרציה הבינלאומית".

מעניין לציין כי הכלכלנים של מזכירות האו"ם העריכו באחרונה כי אחד מתוך 3 אנשים בעולם כולו קשורים לקואופרטיב - בין אם על-ידי חברות בקואופרטיב, או שהם מועסקים על-ידי קואופרטיב, או שהם לקוחותיו.

"הקואופרטיבים בעולם הם סיפור הצלחה כלכלי אדיר שמעסיק יותר מ-120 מיליון איש", מציין גולדמן, שמוסיף כי ממחקר שנערך באחרונה על 300 התאגידים הקואופרטיביים הגדולים בעולם, שבו הסתמכו על הדוחות הכספיים שלהם, עלה כי המחזור השנתי המצרפי שלהם עומד על 1.6 טריליון דולר - שווה ערך למשק התשיעי בגודלו בעולם".

"גלובס" מציג 3 דוגמאות של קואופרטיבים, שטוענים כי אפשר ליישם את המודלים שלהם גם במקומות אחרים ברחבי הארץ.

1. "אנשים באים לפני רווחים"

אחד הקואופרטיבים המעניינים שצצו באחרונה הוקם על-ידי קיבוץ המחנכים של תנועת "דרור ישראל" במצפה רמון. הקיבוץ, שמונה 25 חברים, הקים יחד עם עוד כ-30 משפחות את "העגלה" - סופרמרקט קואופרטיבי.

לדברי עמר ברט, חבר הקיבוץ, "הגענו למצפה רמון לפני 6 שנים. במהלך השנים הבחנו בתופעה מוזרה: עלות המחייה כאן גבוהה מאד. דווקא בפריפריה יקר".

- זה בניגוד למה שאפשר היה לצפות מהאזור.

"זה ההיגיון האנושי, לא ההיגיון של ההון. היגיון ה'רווח לפני האדם' ינצל את כל מה שהוא יכול בדרך להגדלת ההון. לכן הוא ינצל אוכלוסייה מוחלשת ויקבע לה מחירים מופקעים. לפי בדיקה שעשינו, הפער בין המחירים במצפה רמון לבין המחירים בבאר-שבע הוא 20%-25%. התושבים של מצפה רמון הם לקוחות שבויים של המחירים הגבוהים ושל הרשתות שנמצאות פה. המיאוס מהמצב הבלתי נסבל הזה הוביל אותנו להחלטה לפתוח את הקואופרטיב כעסק".

לדברי ברט, כל אחד יכול להצטרף לקואופרטיב. "כל מה שצריך הוא לקנות מניה ב-250 שקל, וגם את זה אפשר לפרוס לתשלומים ולהתנדב במשך שעתיים בחודש".

- למה לא הקמתם צרכנייה בקיבוץ, כמקובל בקיבוצים אחרים?

"השאיפה שלנו היא להפוך את המקומות שאנחנו חיים בהם למקומות טובים יותר ולייצר בהם יותר 'ביחד'. המטרות של הקואופרטיב הן להוביל לשינוי לא רק לחברי הקיבוץ או הקואופרטיב אלא לכל תושבי מצפה רמון".

- זה יכול לעבוד גם במקומות יותר מבוססים?

"בפירוש כן. המודל שלנו אומר שאנשים באים לפני רווחים. המחירים בסופרמרקטים הם פונקציה של מה שהבעלים מאמינים שהם המחירים הכי יקרים שאתה תהיה מוכן לשלם בעבור המוצרים. לעומת זאת, כשאתה נכנס לקואופרטיב, אתה יודע שאתה משלם את מחיר הכי זול שאתה יכול לשלם כדי שהקואופרטיב יתקיים. זה עיקרון הפוך".

2. קבוצה של אוהדים

במחאה על חוסר הפעילות של הנהלת הפועל תל-אביב בכדורסל נגד עיריית תל-אביב, כשזו החליטה להרוס את אולם אוסישקין - אולם הבית של הקבוצה - החליט האוהדים להקים קבוצת כדורסל חדשה במתכונת של קואופרטיב.

"הרעיון הזה רץ כמה שנים", מספר ליאור בן-שי, אחד הפעילים המרכזיים בהפועל אוסישקין. "הריסת האולם הייתה באמת רק ה'פוש' הסופי. מה שהיה קודם זה התדרדרות תלולה וארוכה של הקבוצה".

לדברי בן-שי, "הקש ששבר את גב הגמל היה כשהלכתי לראות משחק של הקבוצה המקורית, והקפטן של הקבוצה אז הסתובב בין האוהדים וביקש מאיתנו לעזור בכמה שקלים כדי לקנות בקבוקי מים לשחקנים. יצאתי מהמשחק הזה וחשבתי שהמצב הזה לא יכול להימשך ככה".

ב-25 ביוני 2007 נרשמה במחוז דן של ליגה ב' קבוצה חדשה - הפועל אוסישקין. ההחלטה להקים את הקבוצה, שהידרדרה במשך שנים, הוכיחה את עצמה כשהקבוצה רשמה הישגים מרשימים.

בן-שי מספר כי מבחינה משפטית הקבוצה נרשמה כעמותה, אך התקנון ואופן הפעילות הם כשל קואופרטיב. "פעם בשנתיים בוחרים בעלי המניות את הוועד המנהל, וחוץ מזה יש לנו גם 4 אסיפות כלליות בשנה, שבהן החברים יכולים לקבוע או לשנות חוקי יסוד של העמותה. בנוסף, אנחנו דורשים מהחברים לחדש את התשלום בסך 300 שקל לשנה".

- למה משמש הכסף, ומה מקנה החברות?

"זה מקנה לחברים קבוצת כדורסל, ואני אומר את זה בלי ציניות. אם לא היו קמים 700 הראשונים שקנו מניות לפני 5 שנים, לא הייתה קבוצה. היום אנחנו מונים כ-1,500 חברים".

לדברי בן-שי, אחת ההחלטות שהתקבלו על-ידי החברים הייתה להקצות 1% מהרווחים לפעילות חברתית חיצונית. "הצלחנו לפתוח ולהפעיל 5 קבוצות כדורסל לילדים. הילדים משלמים סכום סמלי, מעין דמי רצינות, ומקבלים את כל מה שילדים אחרים במרכז ובצפון תל-אביב מקבלים".

3. הוזלת יוקר המחיה בתל-אביב

השלכות המחאה החברתית של קיץ 2011 רחוקות מלהיות מובנות. הדרישה לצדק חברתי מצאה עד כה ביטויים גשמיים שונים כגון עמותות שקמו, התארגנויות פוליטיות שנוצרו וגם מספר מודלים קואופרטיביים. אחד מהמודלים האלה נרקם בשיחות הלילה שהתקיימו בשדרת האוהלים ברחוב נורדאו בתל-אביב.

"הקואופרטיב 'שלנו' הוקם על-ידי קבוצה שהכירה במאהל נורדאו", אומר דן חיימוביץ' מקבוצת המייסדים, "החלטנו להקים מספר עסקים אלטרנטיביים לאלה הקיימים, במבנה של קואופרטיב. כרגע אנחנו מתמקדים בשני תחומים שבהם זיהינו כשל, ואנחנו חושבים שצריך ליצור בהם אלטרנטיבה: האחד, בתחום הצרכני-קמעונאי. אנחנו רוצים להקים חנות בדומה ל'העגלה' במצפה רמון אבל גדולה יותר. איתרנו נכס בתל-אביב, ואנחנו מקווים שבתוך 3-4 חודשים היא אכן תקום".

"התחום השני", מוסיף חיימוביץ', "הוא הפיננסי, עם מיקוד בתחום הפנסיוני. גם שם יש צוות רציני של אנשים בכירים מהתעשייה. אנשים שיש להם הרבה ניסיון בניהול פנסיוני בעבר, שעובדים על הנושא הזה החל מהצד הרגולטורי, וכלה בתכנון העסקי".

חיימוביץ' מדגיש כי "שלנו" הוקם על-ידי אנשים מכל שדרות האוכלוסייה שמבקשים ליצור מציאות טובה יותר בישראל, וכי עד כה כל העבודה נעשית בהתנדבות מלאה.

"עד היום הצטרפו אלינו יותר מ-100 איש, כשכל אחד מהמצטרפים רכש מניית השתתפות ב-1,000 שקל", הוא אומר ומוסיף, כי עקרון חוסר התלות בבעלי הון מבטיח שהקואופרטיב יוכל לקדם את הרעיונות המקוריים.

"המטרה שלנו היא לא למקסם רווח למעטים אלא להוות מיזם חברתי-כלכלי שפועל להוזלת יוקר המחיה בכל ממשקי החיים המרכזיים", הוא אומר.

מה הוא קואופרטיב?

התאגדות חופשית של אנשים שנועדה לשרת את האינטרסים הכלכליים והחברתיים שלהם, באמצעות מיזם עסקי בבעלות משותפת ובניהולם הדמוקרטי.

 תחומי העיסוק