35% מהצעירים בגילאי 20-30 נעזרים כלכלית בהוריהם

שכר לימוד, שכ"ד, הוצאות שוטפות, חתונה - ההורים בישראל מקריבים טיולים, חסכונות ופנסיה למען הילדים ■ כך משלמים ההורים על אוזלת-היד של המדינה

"הילד בן 30, יש לו חום גבוה, הוא ישן על הספה בבית הוריו". כשאהוד בנאי חיבר את מילות השיר הזה, הוא היטיב לקלוע לתופעה הולכת ומתרחבת: גיל ההתבגרות פולש צפונה לעשור השלישי של החיים, ומשאיר את "הילדים המגודלים" תלויים כלכלית בהוריהם.

"זו מגמה שהולכת ומתחזקת באירופה ובארה"ב", מציינת ד"ר שירה עופר, סוציולוגית, שחוקרת סוגיות משפחה מאוניברסיטת בר-אילן, "והיא לא פוסחת על הצעירים הישראלים. אלא שלישראלים הרבה יותר קשה מבעבר להתבסס בקריירה ולהגיע לעצמאות כלכלית".

- מדוע?

"תואר ראשון כבר לא מספק מעסיקים, והרבה צעירים ממשיכים ללימודי תואר שני. אבל אם במדינות מערביות אחרות צעירים מגיעים לתואר שני בגיל 24, הרי שאצל הישראלי זה מתארך לגילאי 27-28. בנוסף, המשבר הכלכלי שנמשך כבר מ-2008 הפך את התחרות על כל משרה פתוחה לבלתי אפשרית. רמת הביטחון התעסוקתי צנחה, מוסד הקביעות נעלם, היד על הדק הפיטורים הרבה יותר קלה, והצעירים הללו מוצאים את עצמם נאלצים להחליף מקומות עבודה, כשהמשמעות היא יותר קיטועים בקריירה וקושי לצבור ניסיון".

על חשבון הפנסיה

קיראו עוד ב"גלובס"


סקר עדכני שערכה חברת "נכס", החברה הכלכלית באוניברסיטת תל-אביב, מציג תמונת מצב עגומה על הכנסותיו של סטודנט ישראלי ממוצע.

מהסקר עולה כי 38% מהסטודנטים עובדים עד 60 שעות בחודש, כאשר 70% מהם אפילו משתלבים בעבודה קבועה, ו-50% מתוכם עובדים בעבודה בעלת אוריינטציה לתחום הלימודים שלהם.

20% מרוויחים בין 2,500 ל-4,000 שקל בחודש, ו-33% מרוויחים עד 2,500 שקל בחודש.

"גם ה'עשירים' מביניהם שמשתכרים 4,000 שקל לא מצליחים לגמור את החודש", אומר גיל גולדנברג, מנכ"ל נכס. "מה הפלא שהם עדיין תלויים כלכלית בהורים, וחלקם מעדיפים להמשיך לגור עם אבא ואמא"?

- כמה מהם גרים עם ההורים?

"30% מהסטודנטים גרים עם ההורים, 10% גרים לבדם, 5% במעונות, ו-17% עם שותפים, אבל כ-40% מאלה ששוכרים דירה מקבלים סיוע מההורים. שכר הדירה הממוצע של נע בין 1,700 ל-1,900 שקל בחודש".

- ומי משלם את שכר הלימוד?

"באוניברסיטאות ובמכללות הציבוריות שכר לימוד לתואר ראשון עומד על 9,847 שקל, ועל 13,343 שקל לתארים מתקדמים. שכר זה לא כולל דמי אבטחה ודמי רווחה שמשתנים ממוסד למוסד, ועלותם ביחד היא כ-500-1,000 שקל לשנה. במכללות הפרטיות שכר הלימוד נע בין 25,000 ל-35,000 שקל. כ-65% מהצעירים מסתייעים בהורים בתשלום שכר הלימוד ו-21% מהסטודנטים לקחו הלוואה בגין הלימודים.

"לעומת בני גילו באירופה ובארה"ב, אחרי 3 שנים בצבא ומספר שנים נוספות של משכורת רעב (שכר סטודנט), הישראלי מגיע במקרה הטוב לתחילת הקריירה שלו בגיל 28, כשבדרך הוא נדרש לעמוד בשכר דירה מטורף ובשכר לימוד גבוה. מי שמשלים את הפער הכלכלי בשנים הללו הם ההורים, על חשבון הפנסיה, הטיול או החסכונות שלהם".

- כמה מהצעירים בגילאים 30-20 נעזרים בהוריהם?

עופר: "30% מקרב בני ה-20-30 אמרו כי הם מקבלים כספים מההורים. 30% הוא נתון מאוד גבוה, שמסביר מדוע את מחאת הקיץ יזמו צעירים".

עו"ד רועי מקלר, מרצה במכינות קדם צבאיות לצעירים בני 20 עד 30, ומנהל תוכניות ממשל בג'וינט, סבור שההיאחזות הכלכלית בהורים היא רק הסימפטום - כאשר הבעיה עמוקה יותר: היעדר תחושת שייכות, ומכאן גם היעדר לקיחת אחריות אישית. "הצעירים הללו מרגישים דפוקים: הם החמיצו את השנים היקרות שלהם בצבא, כאשר אף אחד שם למעלה לא טורח לסייע להם כשהם חווים את חוסר הצדק החברתי-כלכלי ביציאה לאזרחות. הסטייט אוף מיינד שלהם הוא: 'עכשיו מגיע לי. גם אם המשמעות היא שההורים יממנו אותי לכמה שנים טובות'. כך נוצר מצב שבו ההורים ממנים את אזלת היד של המדינה".

- מה עושה התלות הכלכלית הזו של הצעירים להוריהם?

עופר: "היא מייצרת תחושה אמביוולנטית. מצד אחד, ההורים רוצים להעניק, מצד שני בגיל מסוים לקראת גילאי 30-28 התופעה הזו מתחילה להעיק גם עליהם. נוצרת גם תחושת מרמור בבחינת 'די מספיק. עד מתי אמשיך להאכיל, לנקות, לתמוך ולשלם את חשבונות הילד?!'.

"ויש כאן גם היבט אובייקטיבי: עם התנאים הכלכליים הנוכחיים גם היכולת של ההורים לעזור נשחקת. הם נעשים מבוגרים, יש להם הוצאות על תרופות ובריאות, הם שואלים את עצמם: 'מתי כבר אני אזכה לצאת לעצמאות'".

גולדנברג: "חרף הקושי הכלכלי של ההורים, האמא היהודיה לא תיתן לבן שלה לחיות במצוקה כלכלית גם כשהוא מגיע לסוף שנות ה-20 שלו. ההורים בישראל מממנים, בממוצע, 66% מעלויות החתונה, כ-120 אלף שקל.

"וגם אחרי החתונה יש לא מעט צעירים שממשיכים לקבל מהוריהם מעין קצבה חודשית של מאות ואף אלפי שקלים המסייעת בתשלום חשבונות, תשלום משכנתה ועוד.

"הסקר החברתי של הלמ"ס, שנעשה ב-2009, דיבר על כך ש-30% מהצעירים מסתייעים כלכלית בהוריהם. בשלוש השנים האחרונות שיעור זה נסק להערכתנו ל-35% בשל ההתייקרויות המטורפות במשק".

- משהו הולך להשתנות?

עופר: "אם המדיניות הכלכלית הנוכחית תימשך, אם הפערים החברתיים יחמירו - התופעה של צעירים התלויים כלכלית בהורים תחריף. לפי שעה המחאה החברתית של הקיץ הייתה קוסמטית בלבד. הכול תלוי במה תניב המחאה החברתית הבאה, אם תהיה כזו. אם גם זו תתמסמס - לא אתפלא אם תוך שנים ספורות נהיה עדים לכך שגם 'ילדים' בני 35 וצפונה יאלצו להיות נסמכים על שולחן הוריהם".