אירופה גועשת: נשיא חדש בצרפת; יוון מאבדת יציבות

(עדכון) - נשיא צרפת החדש הוא פרנסואה הולנד, שהתנגד באופן מוצהר למדיניות הפיסקאלית המשותפת עם גרמניה לטיפול במשבר ■ ביוון: מפלגות השלטון מאבדות כוח והתמיכה במדיניות הצנע בספק - האם תצא מגוש האירו?

ניקולא סרקוזי הפך היום למנהיג נוסף ששילם את המחיר של המשבר הכלכלי האירופי. הסקרים המקדימים של הסיבוב השני לבחירות לנשיאות בצרפת מראים כי הנשיא הבא של צרפת הוא המועמד הסוציאליסט פרנסואה הולנד, שלפי תוצאות הסקרים זכה ל-51.9% מקולות הבוחרים, לעומת 48.1% שקיבל סרקוזי.

המועמד הסוציאליסט של מפלגת השמאל הצהיר בעבר כי הוא מתנגד לאיחוד הפיסקאלי שהונהג בידי אנגלה מארקל וניקולא סרקוזי. במקום זאת, הולנד הצהיר כי עדיף ליזום תוכניות לעידוד הצמיחה והתחרותיות ולא להיות מקובעים במסגרת של תוכניות צנע. בנוסף, הולנד הצהיר בעבר כי הוא תומך בצעדים אגרסיבים יותר של הבנק המרכזי, מעבר לתוכניות להגברת הנזילות הבנקאית (LTRO).

עם זאת, לפי הערכות הולנד צפוי להתקשר לקאנצלרית גרמניה אנגלה מארקל ולהרגיע אותה בכך שהוא ישתף איתה פעולה בכל הנוגע לשימור אחדותו של גוש האירו וחילוץ היבשת ממשבר החוב.

להולנד שירש את ההנהגה של הכלכלה השלישית בגודלה באירופה, מחכה עבודה הקשה. עם שיעורי צמיחה אפסיים ושיעורי אבטלה הגבוהים ביותר ב-12 השנים האחרונות, הולנד יהיה חייב לפעול לשיקום הכלכלה.

בפעם האחרונה שצרפת יצאה לבחור את הנשיא שלה, פרנסואה הולנד היה איש שמנמן וחביב שקיבל את הכינוי "מרשמלו", וניגן כינור שני לסגולן רויאל - חברתו למפלגה הסוציאליסטית ואם ארבעת ילדיו. היום, הוא המועמד החזק של המפלגה והאיש שעל פי כל הסימנים, עומד להיות נשיאה של צרפת, אבל לפני זה הוא צריך עוד לנצח את המועמד השמרן, הנשיא המכהן של צרפת ניקולא סרקוזי.

בעצרת חגיגית בסוף השבוע, אמר הולנד על רקע השקיעה בטולוז חודש אחרי אירועי הטרור כי, "הוא מוכן להנהיג את המדינה" - מלים נחושות לאיש העדין. הוא כמזכיר המפלגה בין 1997 ל-2008, היה מין שופר למנהיגיה הוותיקים והצבעוניים יותר של המפלגה, כמו בת זוגו סגולן רויאל, שעזבה אותו במהלך המירוץ הכושל שלה לנשיאות.

לפני שנה, הסוציאליסטים הצרפתים ספרו את הימים לאחור לשובו של דומיניק שטרוס קאהן, מי שהיה ראש קרן המטבע הבינלאומית והאיש שאמור היה להיות זה שיפיל את סרקוזי מהכיסא. אבל מזגו הפרוע והמתירני של שטרוס קאהן הביא אותו בסופו של דבר לפרשה מביכה, פרוצה או חדרנית טענה שאנס אותה. הוא נעצר, נאסר, נשפט, זוכה ושוחרר, חזר לצרפת אבל לא למירוץ לנשיאות. הולנד, שהיה כינור שני, פתאום מצא את עצמו בחזית.

הוא החליף את המשקפיים העגולים במשקפיים חסרי מסגרת אופנתיות, נכנס למשטר דיאטה קפדני, תדמית ה"בחור הנורמלי", הרגוע והאחראי שיחקה לידיו. בימים של חוסר שקט וחששות פוליטיים וכלכליים - הולנד השגרתי פוגע בשאיפות של בוחרים רבים.

המשימה הושלמה בערב יום רביעי, אז גם הקלף החזק של סרקוזי - העימות הטלוויזיוני, לא הצליח לשנות את התמונה. אחרי העימות ביום רביעי הביוגרף שמלווה את הולנד כתב "אף אחד לא ידע בדיוק מי זה הולנד, אף אחד לא הכיר את כוחו, עכשיו כולם גילו אותו". הפרשנים בפריז אמרו "פרנסואה הולנד ידע איך לענות לו, הוא היה אגרסיבי, יש לו אנרגיה של נשיא".

פרנסואה הולנד הבטיח עוד לפני ההיסוס הראשון "להחזיר את השמאל לשלטון". הוא גם הבטיח להפוך את צרפת לדומיננטית יותר באיחוד האירופאי, לזרז את הצמיחה, לקצר את שבוע העבודה, להוריד את גיל הפרישה ועוד הבטחות שנוח לשגר ערב בחירות. אבל עכשיו, כשהסקרים מראים על יתרון של 6%-10% מהקולות לטובתו, הולנד צריך להתחיל לחשוב איך באמת מנווטים את צרפת בימים סוערים.