ארז קומרובסקי מספר על קסמו המיוחד של האספרגוס

לפני שנים אחדות שתלתי באחת מערוגות הבוסתן כמה שתילי אספרגוס שהשגתי בדרך לא דרך, ובמאמצים גדולים שמרתי עליהם מכל משמר. שנה אחרי שנה נהניתי מניצניהם הטעימים שהלכו והתעבו אט-אט. ואפילו שיצאו לי בכל שנה באביב רק עשרה אספרגוסים, נהניתי ממתיקותם עד בלי די. האספרגוסים לא הגיעו למטבח; הייתי בולע אותם עוד בערוגה.

אבל רצה המקרה, והבחור שעזר לי בבוסתן בשנים האחרונות עזב למקומות ירוקים יותר. הנער החדש שעליו הוטלה המשימה לנכש את העשבים בערוגות לקח את משימתו ברצינות גדולה מדי. מכיוון שלא עדכנתי אותו ביום הראשון לעבודה היכן בדיוק שתולים האספרגוסים יקרי המציאות, הוא התלהב וניכש בדיוק שם, ובעצם עקר לי לגמרי את השתילים שאותם טיפחתי באהבה.

וככה יצא ששלשום, בדיוק לפני שהייתי אמור לטוס לניו יורק, ירדתי לערוגת האספרגוסים כדי לאכול אחד או שניים ולהתחזק לפני הטיסה. כשהגעתי אליה, חשכו עיניי. לא דובים ולא אספרגוסים. במקום שבו היו אמורים לגדול ממש ברגעים אלה ניצנים מפוארים ועסיסיים, הייתה אדמה הפוכה ומקולטרת. נעלמו ואינם. אבל אספרגוס זה בדיוק מה שבא לי באותו בוקר, ולכן ממש התעצבנתי על עצמי שלא טרחתי לשים שלט גדול על הערוגה: "כאן גדלים אספרגוסים כבר חמש שנים, אל תיגע!".

למרות הצער על טיפשותי, לא בזבזתי זמן יקר. בצר לי יצאתי ליער, למקום שבו גדלים בדרך כלל אספרגוסי בר בעונה זו של השנה. ולא סתם ליער, אלא לשביל המוליך לגבול עם לבנון, בינות מטעי התפוחים והדובדבנים בסביבה, שביל ההליכה שלי, שקצת נטשתי בזמן האחרון לטובת ההליכון המלאכותי והטלוויזיה המרצדת בחדר הכושר. זכרתי בדיוק היכן מצאתי בשנים הקודמות את האספרגוס, מתחת לעצי האלון בשולי השביל, והלכתי לשם בשיא המרץ עם הכלבלבים שלי.

תודו שזה מחזה סוריאליסטי משהו - טבח שכמעט רץ בשביל שבדרך כלל עוברים בו רק קומנדקרים של הצבא, ומאחוריו משתרכים שני כלבלבים פיצפונים, האחד פקינז ננסי והשנייה כלבת צ'ין יפני קטנטנה. כלבים מפונפנים ואורבניים, שקצת קשה להם לסחוב בעלייה והם מתנשפים ונוחרים ממאמץ גם אחרי חצי קילומטר של הליכה איטית ורגועה. וככה צעדתי לי בשביל, מוצא לצערי מעט מאוד אספרגוסי בר, ומבין שכנראה כבר קטפו את רובם.

לפתע עצר מולי קומנדקר שבו כמה חיילים מסוקסים, והבכיר שבהם שאל אותי בתדהמה מה אני עושה שם בכלל. "קוטף אספרגוס בר", עניתי לו בשלווה. הוא לא ויתר, וביקש תעודה מזהה. כשלא יכולתי לתת לו, מן הסתם (מי יוצא לקטוף ביער עם תעודת זהות בכיס?), עשה פרצוף מאיים וזועף, אבל נרגע אחרי שנתתי לו לטעום שלושה אספרגוסי בר שהיו לי ביד.

החיילים המסוקסים נרגעו, ואפילו שראו עליהם שהם מתים מעייפות, ירדו מהקומנדקר המאובק ויצאו לעזור לי ברוב טובם לקטוף ביער. עכשיו דמיינו את התמונה הבאה: שני כלבלבים אורבניים מתנשפים ונוחרים, אני עבדכם הנאמן וחמישה חיילים מזוינים בכלי נשקם שוטטנו לנו ביער ממש ליד גדר הגבול וחיפשנו אספרגוס בר. אי-אפשר להגיד שהיינו ממש בני מזל, אבל כל אחד מאיתנו מצא כמה, ובסוף כולנו נכנסנו לתוך הקומנדקר ונסענו אליי הביתה. הכנתי לכולנו חביתה ענקית מתריסר ביצים ומאגודת האספרגוסים שאספנו.

זו הייתה הפעם הראשונה בחייהם שבה החיילים הצעירים האלה אכלו אספרגוסים, והם אפילו לא היו מודעים לעובדה שעכשיו זו העונה. אני חייב להגיד שבניגוד למקובל, הם לא עיוו את פרצופיהם ולא אמרו איחס. הם טרפו את החביתה במרץ ונסעו להם לבסיסם. אני נותרתי עם הכלים ועם הידיעה המצערת שהאספרגוסים שלי נעקרו ושאני חייב לארגן שתילים חדשים צ'יק-צ'ק, ולטמון אותם מהר באדמה. אביב בלי אספרגוסים בגינה - בשבילי זו זוועה.

בכל מקרה, מעט מאוד אספרגוס נכנס לי לגוף באותו יום, והתאווה שלי לא באה על סיפוקה, בלשון המעטה. את רוב האספרגוסים אכלו החיילים העייפים, אבל שלא תחשבו שנטרתי להם על כך. 0אפילו פרגנתי לכלבלבים שלי לאכול קצת מהצלחת שלי, והם דווקא אהבו את האספרגוס והשאירו את הביצה. מפונקים שכמותם.

מתכונים

חביתת אספרגוסים

חומרים: 8 ביצי חופש גדולות, 1 אגודת אספרגוסים צעירים (לא עבים), חצי כוס חלב 3%, 50-75 גרם חמאה איכותית, 3 כפות שמן זית עדין, חצי כוס גבינת פרמג'יאנו (פרמזן) אמיתית מגוררת דק, מלח ים גס ופלפל לבן גרוס דק, לפי הטעם.

הכנה: קוטמים את בסיסי האספרגוס ומשאירים את החצי העליון בלבד. שוברים את הביצים וטורפים בעדינות עם החלב, עם המלח ועם הפלפל. מוסיפים את הפרמזן המגוררת וממשיכים לטרוף עוד כמה שניות.

ממיסים את החמאה עם שמן הזית במחבת טפלון. מוסיפים את האספרגוס למחבת. מקפיצים כ-30 שניות ומוסיפים את הביצים הטרופות.

מטגנים על להבה בינונית תוך כדי ניעור המחבת והרמת הדפנות באמצעות מרית קטנה, כך שהנוזלים שטרם נקרשו ייכנסו לתחתית החביתה ויבואו במגע עם המחבת החמה. אפשר לפזר עוד קצת חמאה מעל החביתה ממש לפני שאוכלים עם בגט טוב וחם.

אספרגוס מאודה במיסו לבן

חומרים: 2 אגודות אספרגוס עבים; לרוטב - 3 כפות מיסו לבן, 2 חלמונים טריים, 1 כפית חרדל, 3 כפות מיץ לימון סחוט טרי, 1 כוס שמן אורז לא מזוקק (ניתן להשיג בכל חנות טבע), מלח ים גס ופלפל לבן גרוס טרי לפי הטעם.

הכנה: מאדים את האספרגוס במים רותחים מומלחים קלות במשך 2-3 דקות. מוציאים מיד.

הרוטב - מערבבים את המיסו הלבן, מיץ הלימון, החלמונים ואת החרדל בעזרת מטרפה ידנית.

מזליפים את שמן האורז לאט-לאט לתוך הבלילה, ויוצרים אמולסיה (תחליב) עם השמן. מתבלים בפלפל לבן ובמלח לפי הטעם.

מניחים 4-5 אספרגוסים בצלחות אישיות ומזליפים כף נדיבה מהרוטב שהכנתם מעל כל צלחת. מגישים מיד.

טעמו של האספרגוס משתדך נהדר למיסו ולחרדל. מנה ראשונה כיפית!