מיזמי התוכן המתהווים של חברות הסלולר מאיימים להפוך את שוק הטלוויזיה הישראלי. שוק הטלוויזיה הרב-ערוצית מצוי כעת בנקודה בה ברור שדברים עומדים להשתנות בכל הרבדים - החל מהפלטפורמות המשדרות (הוט ו-yes), דרך מפיקי ערוצי הטלוויזיה המקומיים ושוק היצירה, וכלה ברגולטור, שלא מן הנמנע שיתערב גם בשידורים אלה. הנה מספר שאלות שקשורות לחלקו הקדמי של המסך ואשר עשויות לשפוך אור על העתיד.
1. האם זו תחרות?
גורמים בשוק הטלוויזיה אומרים היום (ד'( ל"גלובס" כי "בפירוש לא". תחילה, יש להבין כיצד תראה חבילת התוכן החדשה שמציעות סלקום ופרטנר. בחבילה זו, שתתבסס על הערוצים שמוצעים חינם במסגרת עידן+, ישולבו גם תכנים שיפעלו בראש ובראשונה בצורה של VOD. כלומר, בתחילה ניתן יהיה לצפות בערוצים 1, 2, 10, 33, הכנסת והטלוויזיה החינוכית, לצד אפשרות לבחור גם בחבילות תוכן לפי דרישה - כמו סרטים, סדרות או ילדים, ככל הנראה על בסיס תשלום חודשי. צפייה בתוכן תהיה על בסיס הזמנה ספציפית ולא בערוץ "רגיל" לניארי. זה אולי יקרה בעתיד.
2. מי יפקח?
זו השאלה העיקרית שבעצם תביא לכך שהמיזמים המדוברים יהיו מושתתים בעיקר על שירות צפייה לפי דרישה, שכן עדיין לא ברור אם מדובר על "שידורים", כפי שמגדיר זאת החוק. אם כן - אזי יהיה על סלקום-נטוויז'ן ופרטנר לעמוד בחובות רגולטוריים, ובהם גם השקעה ביצירה המקומית, כפי שעושות הוט ו-yes. ככל שישדרו על גבי רשת האינטרנט ויספקו רק שירותי VOD, אזי הם מתרחקים מיד הרגולציה, למרות התחרות שהם מהווים לחברות שכן נמצאות תחת פיקוח.
אך ישנו פתח נוסף לרגולציה להפעיל את עצמה גם במקרה של חברות הסלולר. כאשר שונה החוק שקבע כי גם חברת הלוויין תוכל לספק שידורי VOD שמושתתים על אינטרנט, נכנס סעיף נוסף שאמר כי מועצת הכבלים והלוויין "רשאית להתנות מתן רישיון לשידורים לפי דרישה, בחיוב להשקיע סכום כספי שבשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 4% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי לשידורים לפי דרישה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות". כלומר, אם יוגדר התוכן של חברות הסלולר כ"שידורים", אז יהיה אפשר לחייב את החברות להשקיע ביצירה, גם בצורת צפייה לפי דרישה.
3. למי זה מיועד?
בחברות עצמן מדברים על "כלל האוכלוסייה". אך למעשה מדובר באוכלוסיות ספציפיות. השאיפה היא להגיע לשכבות הביניים ומטה, והיא באה לידי ביטוי בהחלטה על מחיר נמוך במיוחד. הכוונה למשוך את כל מי שאין לו חיבור לשירות טלוויזיה כלל, או לחילופין למי שמחזיק בבית מכשיר DTT ועושה שימוש באינטרנט להורדת תוכן או בסטרימר - כלומר אוכלוסייה צעירה.
גם הכוונה של פרטנר לשלב יכולות מתחום "הסושיאל" (טלוויזיה חברתית שמאפשרת לתקשר בשיחת וידיאו או צ'אט תוך כדי צפייה בתוכנית, ל.א) בטלוויזיות החכמות, מכוונת לצעירים מאוד. עוד נודע כי בסלקום מכוונים גם לקהל דובר הרוסית שנחשב אטרקטיבי וטכנולוגי.
4. מי ישתף עם זה פעולה בשוק?
חברות התוכן הישראליות מהססות לשתף פעולה. מדובר באותם מפיקים שמייבאים לישראל ערוצים מחו"ל ואורזים אותם מחדש בעברית בעבור צופי הכבלים והלוויין, או לחילופין במפיקי ערוצים מקומיים כמו "ערוץ החיים הטובים" (ענני תקשורת), ערוץ הספורט וערוץ הילדים (נגה תקשורת) וערוץ בית פלוס (טלית תקשורת).
המפיקים של ערוצים הללו מתקיימים בעיקר, אם לא רק, מהכבלים והלוויין, והדבר האחרון שהם רוצים לעשות זה להרגיז שם מישהו. מה גם שלפי שעה לא נראה כי חברות הסלולר יכולות לספק עושר גדול לחברות במודל הכלכלי שהן מציעות, ובעיקר לא כזה שיפצה על המהלומות שעשויות הפלטפורמות להנחית על מי שישתף פעולה עם האויב.
הדבר יביא לכך שעיקר הספקים של חבילות התוכן החדשות יהיו גורמים בינלאומיים וחסינים כלכלית. לכן, ככל הנראה, הרבה מהתוכן יהיה זר ולא בהכרח ארוז בארץ.
"ספקי התוכן הישראלים צריכים להיות אמיצים", אמר גורם בשוק ל"גלובס", "יהיה מאזן אימה שיישבר רק אם מישהו יקום ויגיד 'עד כאן'".
לא מן הנמנע כי בקרוב ההסכמים השונים שייחתמו בשוק הטלוויזיה יתגלגלו לפתחו של הממונה על ההגבלים העסקיים.
5. מה לגבי תכני הספורט?
פלטפורמה הגונה לא יכולה להתקיים בלי תכני ספורט שמהווים מוקד משיכה משמעותי לצופים. הקהל, כאמור, הוא כזה שלא רוצה לשלם על טלוויזיה 250 שקל ומעלה. כך שהמודל החדש לא מתאים לצרכנים כבדים. עם זאת, יש הרבה זכויות לשידורי תוכניות ספורט שעדיין לא סגורות ושאפשר יהיה לשלב שם.
6. איך החברות יתעשרו מהתוכן?
הרעיון הוא ב"באנדלינג" - שילוב עם שירותים אחרים שמספקות החברות, ובעיקר ביכולת של הקהל לצפות בתכנים גם במכשירי הסלולר ובטאבלטים - שירות שגם הוט ו-yes שוקדות עליו.
מאיפה באה הטלויזיה שלכם
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
