חיל הים דורש מיליארדי שקלים להגנה על אסדות הגז

ספינות סיור חדשות, שמסוגלות לנוע במהירות ולשהות ימים ארוכים בכוננות בלב ים, לשאת חימוש מגוון, מערכות גילוי והתרעה מתקדמות ובעלות יכולת להנחית מסוקים - אלה הם חלק מהאפיונים של כלי השיט החדשים, שחיל הים רוצה לרכוש כדי להגן על תגליות הגז בים התיכון, כפי שמספר ל"גלובס" גורם צבאי.

חיל הים ישלים בשבועות הקרובים עבודת מטה מקיפה לגיבוש תפיסת ההגנה על הנכסים האסטרטגיים במרחב המים הכלכליים של ישראל.

"כדי לספק הגנה הרמטית על הקידוחים הגענו לסכומי עתק, שיכולים לעורר תהייה אם בכלל כדאי כלכלית לקדוח", אומר הגורם הצבאי, "הואיל ומדובר באירוע כלכלי דרמטי ובמיצוי של מקורות אנרגיה שעליהם המשק הישראלי צפוי להתבסס, גיבשנו תפיסת הגנה טובה למדי בעלויות סבירות יחסית".

בצה"ל אומרים כי היקף ההשקעה נאמד ב"מיליארדים בודדים של שקלים", כהגדרת הגורם. "מדובר בסכום שיאפשר רכש של ספינות חדשות, אמצעי גילוי והתרעה, שימוש בלוויינים, הכשרה והקצאה של כוחות ועוד. זה לא כולל את התפעול השוטף".

חזית חדשה ופרוצה

בחיל הים מסתכלים על התמונה הימית של מרבצי הגז שבתחום המים הכלכליים - ורואים חזית חדשה בגודל של מדינת ישראל. החזית הזאת פרוצה לכל עבר, לא ניתן לתחום אותה בגדר, והיא חשופה לשורה מדאיגה של איומים.

בשונה מהיכולת של חיל הים למנוע גישה של כלי שיט לתחומי המים הטריטוריאליים של ישראל (כ-22 ק"מ מהחוף), בתחומי המים הכלכליים (עד כ-180-200 ק"מ מהחוף) מתיר החוק הבינלאומי פעילות כלכלית ישראלית, אך מצמצם למינימום את יכולתה לפעול להגבלת חופש התנועה של כלי שיט. למעשה, לחיל הים יש סמכות לפעול לבלימת כלי שיט חשוד רק אם הוא נמצא במרחק שקטן מ-500 מטר בלבד מהאתר המאובטח.

המערכות שמשמשות כיום את חיל הים מאפשרות לו להגן על הגבול הימי ועל רוב הטווח שהוכרז כ"מרחב התרעה" - רצועה של כמה עשרות ק"מ מהגבול הימי. כדי להסתכל מעבר למרחב הזה, לעבר מרחב המים הכלכליים, חיל הים צריך מערכות מכ"ם חדשות.

במערכת הביטחון יודעים שלרשות סוריה וחיזבאללה ארסנל של טילים, שבכוחם לפגוע באינטרסים של ישראל בים.

"הזמן דוחק"

בימים האחרונים חיל הים ומשרד הביטחון העבירו הצעת מחליטים למשרדי הממשלה לקראת הבאתה לאישור, ובמרכזה החלטה שמתירה לצבא לפעול מעבר לגבול הימי. כדי שלצה"ל תהיה סמכות לפעול כחוק במרחב האמור, הממשלה תצטרך להכריז על לווייתן, תמר ודומיהם כאתרים חיוניים לישראל.

אחרי שההצעה תאושר, יחלו דיונים עם משרד האוצר על העלות והמימון. בחיל הים מקווים שבתוך חודשיים יתקבלו ההחלטות. "מתמלוגים של עשרות מיליארדים שהמדינה תכניס לקופתה, עלות ההקמה של תשתיות ההגנה סבירה לגמרי", אומר הגורם הצבאי. " התשתיות בים חשופות והזמן דוחק. יש להאיץ מהלכים כדי להגן עליהן ולתת מענה לאיומים".