בכיר בלמ"ס: הנתונים שלנו לא מתאימים לבחינת מחירי המזון

המשנה לסטטיסטיקן הממשלתי התייחס לעבודת ועדת קדמי להורדת מחירי המזון: "נתוני הלמ"ס לא מתאימים להשוואת מחירים בין ישראל ומדינות אחרות בעולם"

גוברת הדריכות בתעשיית המזון לקראת גיבוש ההמלצות הסופיות של הוועדה לבחינת מחירי המזון בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי. ברקע החשש מהסרת מכסי מגן על מוצרים מיובאים בניסיון להגביר את התחרות ולהוריד מחירים, זוכים התעשיינים לרוח גבית מצד המשנה לסטטיסטיקן הממשלתי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יואל פינקל.

קיראו עוד ב"גלובס"


בדיון סגור שהתקיים לאחרונה בהשתתפותו, גרס פינקל כי "נתוני הלמ"ס הקיימים לא מתאימים להשוואת מחירים בין מדינות ושווקים, והמחירים הנגזרים מסדרות המחירים בישראל לא מתאימים להשוואה מול סדרות מחירים בינלאומיות".

בקרב תעשיינים שמעורבים בתעשיית המזון, באמירות של פינקל יש די בכדי להעלות את הדרישה לדיון יסודי על מצע הנתונים שעליו מתבססת ועדת קדמי, שכן חלק מההמלצות המתהוות של הוועדה מתבסס על נתוני הלמ"ס והשוואתם למחירי המזון במקומות אחרים בעולם.

נורה אדומה לוועדה

דבריו של פינקל נאמרו במסגרת דיון שהתקיים בלשכת המרכזית לסטטיסטיקה לפני כחודש בהשתתפות בכירים בתעשיית המזון, בהם נשיא החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, רוני קוברובסקי; יו"ר איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, צביקה גולדשטיין; ובכירים של חברות מובילות בענף.

בדיון, שעסק בין השאר בחששות של המגזר היצרני מהמלצות מרחיקות לכת מצד ועדת קדמי, הזהיר פינקל משימוש בנתונים סטטיסטיים למען מטרות שלהן הם לא נועדו, ואמר כי לשם כך קיימת חשיבות רבה לדיאלוג בין המשתמשים בנתונים ליצרניהם. לדבריו, דיאלוג כזה אמור למנוע טעויות בשימוש בנתונים האמורים ובפרשנותם.

בהתייחס לנושא הדיון, מחיר מוצרי המזון, אמר פינקל כי "הדרך היחידה והמדויקת לבדיקת התנהגות היצרנים בכל הקשור למחירי המזון צריכה להתבסס על מודל שבודק את השתנות מחירי הייצור והשתנות מחיר התפוקה על פני זמן", אמר.

לדבריו, "המחיר הממוצע האבסולוטי, שמפורסם על-ידי הלמ"ס, אינו מחיר שמשמש לחישוב מדד המחירים לצרכן, ולא מתאים לשימוש בעבודה המנתחת את רמות המחירים בישראל. דגימה למחירים ממוצעים שונה מהמסגרת המתודולוגית של מדדי מחירים המשמשים למדידת שינויים בלבד".

המשנה לסטטיסטיקן הממשלתי הוסיף וציין כי "הדרך המהימנה לבדיקת מחירי מוצרים היא מדגם הסתברותי של רמות המחירים בנקודות המכירה השונות ובמשקולות הצריכה המתאימים. לשם השוואה בינלאומית, המתודולוגיה צריכה להיות זהה בכל המדינות המושוות".

תעשיינים בכירים אומרים כי דבריו של גורם ממשלתי בר-סמכא בעניין אמורים להדליק לוועדת קדמי נורה אדומה, שאמורה לחייב אותה לעצור ולבחון לעומק את מצע הנתונים, שעתיד להשפיע על המלצותיה.

"מהעמדה של הלמ"ס אפשר ללמוד כי הנחות היסוד של ועדת המזון הן, בלשון המעטה, שגויות", אמר היום (ה') ל"גלובס" מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק. "הוועדה חייבת לשאול את עצמה שאלות קשות בטרם היא מגיעה למסקנות, כי כנראה שהיא לא מצאה את הכשל שהוביל למחירים הגבוהים של מוצרי המזון. מבחינת הלמ"ס, לא הוכח עד כה שמקור הכשל הוא בקרב יצרני המזון".

"מחירי המזון כאן עדיין גבוהים"

ועדת קדמי, שפועלת מאז חודש ספטמבר לגיבוש מהלכים להורדת מחיר מוצרי המזון בעקבות המחאה החברתית, כבר הגישה ממצאי ביניים לשרי האוצר והתמ"ת לאחר שבחנה את ענפי המזון השונים, בין השאר באמצעות החברה החיצונית מוניטור. בשבוע הבא היא עתידה לזמן בעלי עניין שעלולים להיפגע מהמלצותיה, לשימוע בטרם תגיש את ההמלצות הסופיות שלה, כפי הנראה בסוף חודש יוני.

גורמים ממשלתיים שמקורבים לעבודת הוועדה דחו היום את טענות התעשיינים בהתבסס על דבריו של בכיר הלמ"ס, ואמרו כי הוועדה הסתייעה גם בחברה חיצונית ובסט רחב של כלים כדי לעמוד על אופיו והיקפו של כשל השוק: "ההשוואה שבין מחירי המזון בישראל לבין מחירי המזון בעולם לא רלוונטית למצב שבו המחיר כאן גבוה ויש לפעול כדי להוזיל אותו.

"מה שמעניין הוא כיצד לטפל בכשל השוק שגורם למחירם הגבוה של מוצרי המזון בארץ, ולא האופן שבו הוא נמדד והושווה למקומות אחרים. בין אם הם צודקים ובין אם לאו, מחיר המזון כאן עדיין גבוה, והמהלכים שהוועדה מקדמת אמורים להוזיל אותם".