"המטרה שלנו - לגרום לציבור להיות צרכן תקשורת ביקורתי"

לצד אמצעי התקשורת המוכרים, פועלים בישראל מיזמים תקשורתיים שמנסים לספק לציבור זווית אחרת על האקטואליה ■ "הטלוויזיה החברתית", אחד המיזמים האלטרנטיביים הבולטים, מנסה לגרום לציבור להפוך לצרכן תקשורת ביקורתי

כל סטודנט בשנה א' לתואר ראשון בתקשורת יודע לדקלם מתוך שינה שאמצעי התקשורת - טלוויזיה, עיתונות, רדיו ואינטרנט - קיימים בחסדם של אנשי הון, וש"בעל המאה הוא גם בעל הדעה". אי לכך, גופי התקשורת הממוסדים יספקו רק זווית אחת על המציאות, וברוב המקרים לא ישקפו את כל המכלול שלה.

הפרדוקס הוא שמדובר במעגל סגור, שכן התנאי המקדמי לבעלות על כלי תקשורת מרכזי הוא כסף. הרבה כסף. עובדה זו מונעת את כניסתם למעגל של שחקנים ממעמדות נמוכים יותר, ולפיכך ראיית העולם שלהם נשארת מחוץ לפריים ולעין הציבורית.

ובכל זאת, ברחבי העולם וגם בישראל קיימים גופים שמנסים לשבור את ההגמוניה הזאת באמצעות הקמת גופי תקשורת אלטרנטיביים, שמנסים להציג זווית שונה. כך לדוגמה, קמו אתרי חדשות עצמאיים, תחנות רדיו אינטרנטיות וכן תחנות טלוויזיה, שזירת הפעילות המרכזית שלהן היא האינטרנט.

גם בישראל קיימים גופי תקשורת כאלה, ובהם אתר NEWS1 של יואב יצחק; מגזין הרשת 972, שהוא בעל סדר יום שמאלני-ליברלי; "הירקון 70", המייצרת מהדורות חדשות עצמאיות בעזרת עשרות עיתונאים ואנשי תקשורת; והמיזם "הטלוויזיה החברתית".

"הייעוד שלנו הוא לקדם חברה דמוקרטית יותר ולעשות שינוי בסדר החברתי הקיים", אומר אהוד שם טוב, המקים והעורך הראשי של "הטלוויזיה החברתית". "זה ברור שתקשורת היא כלי מאוד מרכזי בדמוקרטיה, ולהערכתי התקשורת הקיימת, זאת המסחרית והממסדית, אינה ממלאת מספיק את התפקיד הייעודי שלה. אפילו הייתי אומר שהיא מחבלת בקידום הייעוד שלה בשמירה על הדמוקרטיה ובקידומה".

קיראו עוד ב"גלובס"


- מחבלת בקידום הדמוקרטיה?

"ברגע שכל ההיבט המסחרי נכנס לתקשורת, והתקשורת הפכה להיות מוצר מסחרי, היא הפסיקה למלא את ייעודה, ומה שאנחנו רואים היום הוא שהתקשורת, ובמיוחד הטלוויזיה, יותר 'מרדימה' את האנשים ומקדמת נושאים שטחיים. בהתאם לכך, התקשורת הפכה ליותר פסיבית על-ידי הצגת מציאות מאוד חלקית".

מימון של מתנדבים וקרנות

הפגישה עם שם טוב מתנהלת באולפן "הטלוויזיה החברתית", הממוקם בדירה בת 3.5 חדרים בקומה חמישית של בניין ישן בשכונת פלורנטין. מהמרפסת ניתן לראות חלקים נרחבים של דרום תל-אביב המוזנח עדיין - נוף שכאילו מתכוון להזכיר לפעילי "הטלוויזיה החברתית" את המצוקות והעוולות שבהן הם עוסקים.

שם טוב, בשנות ה-40 לחייו, איש מחשבים בעברו ופעיל חברתי, מספר כי הוא מעולם לא חשב שיתגלגל לתחום הזה. "בתור פעיל חברתי שמתי לב שהתקשורת לא נותנת ביטוי לאירועים חשובים ולהפגנות של אנשים שמוחים ורוצים שינוי. עולמות שלמים מהפריפריה או דעות שהן לא בקונצנזוס בכלל לא הוצגו", הוא מספר.

"במשך כשנתיים וחצי הפעלתי את האתר מהבית שלי, בצורה וולונטרית לגמרי. לא היה פה שום היבט פיננסי. עד שב-2008 קיבלתי החלטה שצריך לקום פה גוף תקשורת אלטרנטיבי עצמאי, שיפעל ככלי לקידום המאבקים החברתיים", הוא מספר.

כיום, 4 שנים אחרי, העמותה שהקים נמצאת במקום אחר לגמרי, עם מאות מתנדבים שהפיקו, צילמו, ערכו וקריינו את 700 הכתבות ומהדורות החדשות המצולמות שנמצאות באתר האינטרנט של הטלוויזיה החברתית.

- מהיכן מגיע הכסף שמממן את הוצאות התפעול של המקום והמשכורות?

"המשאב העיקרי שלנו הוא רוח ההתנדבות. אם הייתי צריך לאמוד את זה בכסף, אז היינו מדברים על סכומי-עתק. הצלחנו לעשות פה מאות כתבות, תוכניות אולפן, נסיעות על פני רחבי הארץ, לרכוש ציוד שכולל מצלמות, מחשבים, תאורה ועוד, בעזרת ההתנדבות וכן בעזרת כסף שמגיע בעיקר מקרנות מחו"ל".

שם טוב מספר כי ב-2011 עמד היקף ההוצאות על כ-400-450 אלף שקל. כ-250 אלף שקל מתוכם הגיעו מקרנות בחו"ל, והשאר הגיע מ"הקרן החדשה לישראל" וכן מפעילות מניבות הכנסה. "אנחנו מצלמים אירועים של ארגונים שונים כמו כנסים והפגנות, עורכים את ההקלטות, מתרגמים לאנגלית, כותבים תקצירים וכו'", הוא מסביר.

- במה בדיוק אתם שונים בסיקור ובאופן בו אתם מסקרים המציאות ומייצרים חדשות?

"נכון להיום אנחנו עושים שני דברים עיקריים: האחד זה יצירה של תוכן נקודתי. זאת יכולה להיות הפגנה או מאבק עובדים, שביתה או הריסה של בית. הדגש שלנו בסיקורים הוא לא על פרשנויות אולפן אלא על נקודת המבט של הציבור הנפגע - אנחנו נותנים לאנשים שנפגעים לדבר, לספר. הדבר השני זה כתבות תחקיר סביב סוגיות עקרוניות שאנחנו בוחנים אותן ועושים עליהן כתבות".

לפני חצי שנה הטלוויזיה החברתית החלה להעלות מדי שבוע מהדורה חדשות. בדרך-כלל המהדורה כוללת גם פינת ביקורת על התקשורת, כתבות אקטואליות וכן סדרות של כתבות בנושאים שונים כגון זכויות נכים, המשפט ההומניטרי הבינלאומי והקמתה של מדינה פלסטינית.

- מה המטרה העיקרית שלכם?

"המטרה שלנו היא לגרום לציבור להיות צרכן תקשורת ביקורתי, שיידע כשהוא קורא עיתון או רואה חדשות בערוץ 2 או 10, שיש מציאות אחרת.

"דבר שני זה לגרום לאנשים לצאת מהאדישות שלהם ולהיות יותר אקטיביים. הרבה פעמים התקשורת הרגילה מדכאת את זה. גם כשהיא מראה איזושהי הפגנה, היא לא מציגה את זה מנקודת מבט שמראה שאפשר לשנות את המציאות.

"מטרה שלישית היא כל המאבק היהודי-ערבי המשותף, שיש לו אפס ביטוי בתקשורת. לסולידריות של יהודים וערבים אין שום ביטוי בתקשורת הישראלית".