עוד ניפוח לבועת יאיר לפיד

האווירה הייתה מעט מבלבלת במהלך הריאיון שניהלה יונית לוי עם יאיר לפיד. לרגע היה נדמה כי מדובר כאן בקטע מבויים לחלוטין, שבו שני שחקנים מגלמים תפקידים של מראיינת ומרואיין. הוא, פוליטיקאי לפני ראשית דרכו, הלובש דמות של מנהיג בעל שיעור קומה; והיא מתחפשת למי שמראיינת איש חשוב באמת על נושאים הרי גורל, ולא חוקרת קולגה לשעבר על אמיתות הסטטוסים שלו בפייסבוק.

כל סצנת הריאיון הונדסה על-ידי לפיד בכדי להעצים אותו. משבצת השידור היוקרתית (המהדורה המרכזית של ערוץ 2), התפאורה, התאורה, בחירת המראיינת בעלת שיעור הקומה, אלה אורגנו כולם בכדי להאדיר את חשיבותו של המרואיין. והוא, שעדיין לא עשה צעד אחד שהוכיח כי הוא ראוי לכל זה, זכה לכבוד ששמור ליחידי סגולה.

יונית לוי ניצבת בראש הפירמידה העיתונאית של חדשות 2, ועל כן היא נשלפת לעתים נדירות בלבד מהאולפן לטובת ראיונות חוץ. זה קרה לא אחת בראיונות בעלי הדר ממלכתי עם ראש הממשלה, ואף עם נשיא ארה"ב בראיון חשוב ומוצלח לפני כשנתיים. נתניהו, אובאמה, אבל יאיר לפיד? לא די בכתב או בפרשן פוליטי?

מסתכנת בשנמוך

לפיד הוא מרואיין נחשק וסיפור עיתונאי בפני עצמו. אין בכך ספק. לא אחת מערכות עיתונאיות ילכו מרחק רב על מנת להשיג אדם שעונה על קריטריונים אלו. במקרים כאלה מתנהל משחק של מי שווה יותר - האיש או הפלטפורמה. ככל שאותו מרואיין מעניין ואטרקטיבי, כך דרישותיו יכולות להיות מגוונות ומשונות יותר.

הוא יכול לבחור איפה, מתי ואיך; והגוף שחפץ להיבחר כבמה לראיון, אמור לדעת מתי למתוח את הגבול. הקו האדום נקבע על-פי שני פרמטרים - במקרה שיש ויתור על אמות מידה עיתונאיות, וכשהמרואיין מנפח את עצמו אל מעבר לפרופורציות. כי ככל שחברת החדשות 2 משדרגת את לפיד, היא מסתכנת בשנמוך שלה עצמה.

לא הייתה כאן עבירה אתית, או מהלך אנטי-עיתונאי, חלילה. העובדה שלפיד היה בשר מבשרה עד לפני שתי דקות, לא פוסל את חברת החדשות של ערוץ 2 מלהתחרות על הריאיון הראשון עמו מאז פנה לחיים הפוליטיים. זו גם לא הסיבה, כנראה, בגללה הוא זכה ליחס כה מיוחד, אלא כי שם הרגישו באמת כי הוא ראוי לכך. גם בעבר, כשיצא ספרו האחרון, הסכים להתראיין לאילנה דיין בלבד, לא פחות. אם כבר, אז דווקא בגלל הקשר ההוא, חברת החדשות הייתה צריכה להנמיך את התנאים ולא לקחת חלק בהצגה. הרי לאיש לא היה ספק - כותרת לא תצא מהריאיון הזה.

לא היה רגע אותנטי אחד בראיון. לפיד, כמו לפיד, היה מוקפד ומעונב, רכון ומעוצב שיער, כשכל מסריו משויפים. הוא ידע מה יישאל, והיה מוכן. הוא גם לא התבייש והזכיר ללוי את ההיכרות החמה והמוקדמת ("תוכך כברך", החמיא לה ברגע בלתי נשכח).

המראיינת, מבחינתה, עשתה את מה שהוטל עליה לעשות במלוא המקצועיות. זה כלל גם מתן חשיבות מיוחדת לשאלותיה. "לבני ברשימה או לא?", הקשתה במלוא הרצינות, כאילו מה היא כבר שואלת, ואת מי. ועדיין, גם היא התקשתה להסתיר מתחת לאיפור את הלחיים הסמוקות, כששאלה אילו כישורים יש לעיתונאי בהנהגת מדינה.

בשורה התחתונה, חדשות 2 עשתה ללפיד חסד גדול מהחסד שהוא עשה לה. ההישג העיתונאי נרשם והוא מוערך, אך בעיקר הייתה זו תרומה אדירה לבועה אותה מנפח יאיר לפיד ביעילות מאז עזב את אולפן שישי. בועה שבנויה מהתעלמות מהתקשורת, מסיסמאות ברשתות החברתיות, ועכשיו גם מראיון יוקרתי. אך מבלי ששמנו לב, הבועה הזו עדיין ריקה.