מבחן דרכים: סובארו XV - הנעה כפולה ויכולת שטח מפתיעה

עם עיצוב עדכני ומרכב שבולט בנוף ולא רק מנסה להשתלב בו, תנסה סובארו XV לתקוע יתד בפלח רכבי הפנאי הסופר-צפוף ■ ייתכן שהמכונית הזו לבדה לא תצליח להוציא את המותג מהבוץ הפיננסי, אבל היא לבטח תוציא את בעליה מכל בוץ אחר

חברת סובארו-ארה"ב סיימה את חודשי המכירות אפריל-מאי עם שיא מכירות של כל הזמנים. במאי מכרה החברה בארה"ב כמעט 30 אלף מכוניות, ובכל חמשת החודשים הראשונים של 2012 יותר מ-136 אלף כלי רכב - זינוק של 22% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. באותו זמן, בקצה השני של העולם, רשמה סובארו-ישראל שפל במכירות. אותה יצרנית, אותן מכוניות, התנהגות שוק שונה לגמרי.

ההסבר להבדל הקיצוני הוא הכסף. בארה"ב נהנית סובארו מתדמית של יצרנית מכוניות היי-טק קטנות, חסכוניות וחכמות. היא ידועה בהנעה הכפולה-קבועה המתוחכמת שלה, ולמרות שקהל היעד האמריקני שלה מהווה נישה קטנה ומוגבלת יחסית, בעיקר בעלי מקצועות חופשיים שמתגוררים באזורים עם חורף קשה, מדובר בנישה מבוססת היטב מבחינה כלכלית. לפיכך, יכולה סובארו לדרוש ולקבל מחירי פרימיום (במונחים אמריקנים) שמאפשרים לה להרוויח.

בישראל, לעומת זאת, סובארו היא עוד מותג יפני, שמתמודד עם תחרות אלימה על שוק בו שם המשחק הוא הנחות ומחירי רצפה, בעיקר לציי רכב. הערך המוסף של ההנעה הכפולה נשחק עד דק, ואם מוסיפים לתמונה את שער החליפין הגבוה של המטבע היפני בחודשים האחרונים - מקבלים רווחיות אפסית ויכולת שולית להעניק הנחות.

בתנאים כאלה מחויבת יצרנית רכב קטנה עם משאבים מוגבלים כמו סובארו, לקבוע סדר עדיפויות גיאוגרפי ברור: ארה"ב מקבלת קדימות באספקת דגמים אסטרטגיים כמו אימפרזה החדשה, שהפכה שם ללהיט מכירות; ואילו השוק האירופי - והשוק הישראלי בפרט - נותרים להתייבש בלי אף דגם אסטרטגי חדש בתקינה אירופית.

ולמרות כל זאת קיבלה החודש ישראל דגימה מתפריט הדגמים החדש שמתכננת סובארו להשיק באירופה בחודשים הקרובים. לא מדובר עדיין באימפרזה החדשה אלא רק בבן-דוד ישיר שלה: רכב הפנאי XV, שמבוסס על הפלטפורמה של אימפרזה.

מנמיך את הלהבה

חיצונית נראה שמעצבי סובארו סוף-סוף יצאו מהארון, או לפחות מהקופסה. ל-XV עיצוב פנאי עדכני וחינני, עם מרכב חסון וגבוה שבולט בנוף ולא רק מנסה להשתלב בו. זהו עיצוב שיוצר נוכחות כביש וערך מוסף תדמיתי - גם כשהמכונית לא בצבע דלעת-משוגעת (כמו רכב ההדגמה שלנו) וגם ללא הגלגלים יוצאי הדופן. מבחן הדרכים גילה שהעיצוב הייחודי מעניק ל-XV אחוזי רייטינג גבוהים בקרב צופי הכביש; וגם טביעות האצבעות הדביקות שכיסו את החלונות אחרי כל חניה בעיר (עונת הקרטיבים החלה), העידו שהעיצוב מצליח לפנות למכנה משותף רחב.

תא הנוסעים מנמיך את הלהבה היצירתית ומתכרבל בחיק הבטוח של הקונפורמיזם. עמדת הפיקוד מעוצבת בקווים אירופים בוגרים, סימטריים ושמרניים, עם לוח מחוונים מרכזי שכולל שני שעונים אנלוגיים וצג דיגיטלי ביניהם, ממש כמו ב-90% מהמכוניות החדשות. חומרי הדיפון איכותיים ורכים, ללא החספוס המסורתי של סובארו, אך שילוב הגוונים שלהם, שחור-אפור עם כמה ציפויי כרום מבהיקים לשבירת השגרה, מעורר פיהוק. פרט לכך זהו תא משפחתי יעיל ומתוכנן היטב. סף הכניסה/יציאה ממוקם בגובה נוח מעל הכביש וכך גם המושבים הקדמיים, אם כי הגג עצמו אינו מתנשא גבוה מעל ראשי הנוסעים כמו ברכבי כביש-שטח "אמיתיים". המרווח מלפנים מכובד וגם יושבי המושב האחורי נהנים ממרווח רגליים-כתפיים משפחתי סביר. תא המטען מציע גודל נדיב, ובסך הכול התא מרגיש מרווח יותר מזה של סובארו פורסטר, שממוצבת גבוה יותר בסולם הדגמים והמחיר של סובארו.

ידידותי ונעים

בחרטום ה-XV נמצא מנוע הבוקסר החדש בנפח שני ליטר ובהספק 150 כ"ס, שהשיקה סובארו לפני כשנתיים. זהו מנוע נעים ומלא חיוניות, שמתנהג בנימוס כשמתנהגים אליו בנימוס, ומפיק תגובת דוושה זריזה, צבירת מהירות חלקה ושיוט נינוח. אבל אם נועצים בו דרבנות ורומסים את דוושת התאוצה, הוא מאבד את נימוסיו ומזנק לסל"ד גבוה וצורמני שמנסר את חלל תא הנוסעים. לחלק מההתנהגות הזו אחראית תיבת ההילוכים הרציפה (CVT), שמגיבה על כל ניסיון האצה אגרסיבית בהקפצת סיבובי המנוע לכיוון הקו האדום. בנהיגה מתונה יותר מתנהגת התיבה כמו תיבה יפנית אוטומטית מודרנית.

סובארו, כמו כל מתחרותיה, נוקבת בנתוני צריכת דלק פנטסטיים, אבל בנהיגה יום-יומית בכבישים המיוזעים של ישראל, שמכתיבה תמרוני התחמקות תכופים מבריוני-כביש, עקיפות נוירוטיות, ונסיעה בסגנון האץ-בלום בין מצלמת מהירות למצלמת רמזור, אי-אפשר לצפות ליותר מ-10 ק"מ לליטר.

על האספלט XV הוא כלי ידידותי ונעים. המתלים ארוכי המהלך עושים עבודה מצוינת בנטרול מהמורות מכל הסוגים, והמכונית ממוקמת בצמרת פלח הקומפקט SUV בסעיף נוחות הנסיעה. גם התנהגות הכביש סימפטית ונוסכת ביטחון, לא מעט בזכות מרכז הכובד הנמוך בהשוואה לרכבי SUV פול-סייז. סובארו עדיין לא הצליחו לפצח את ה-DNA של האירופיות בכל הנוגע לתחושת ההיגוי, אך בהתחשב בייעודו המשפחתי הרגוע של הכלי, אפשר בהחלט לחיות עם זה.

לרוב בכלים כאלה אנחנו מוותרים על נהיגה מחוץ לאספלט, אבל אנשי סובארו כל-כך התאמצו לשכנע אותנו בנפלאות השטח של הכלי, כך שהיינו חייבים לנסות. האמת היא שהופתענו לטובה. הכלי מציג מרווח גחון מכובד בהחלט והניסיון הרב של סובארו בפיתוח הנעה כפולה אפשר לו לצלוח במהירות ובנוחות שבילי עפר משובשים וזרועי מהמורות, מקפצות ורמפות חדות באחד ממסלולי העפר היותר תובעניים בעמק יזרעאל. כמובן שכשהגענו ליעדנו בתום המסלול המפרך, באמצע שום מקום, חנו שם שלוש מכוניות יונדאי i20 ליסינג של חברת היי-טק מהמרכז, אבל זה כבר סיפור אחר.

סובארו XV עולה 160 אלף שקל והגרסה המאובזרת והמהודרת מציבה את רף המחיר על 173 אלף שקל. המחירים הללו מציבים אותה במרכז התחרות בפלח רכבי פנאי סופר-צפוף ועתיר מתחרות שמחירן דומה מאוד. הקלפים החזקים של XV בפלח הזה הם העיצוב הייחודי, המוניטין של המותג וההנעה הכפולה - מצרך די נדיר בפלח מחיר זה - שמעניקה לה יכולת שטח מפתיעה. ייתכן שהמכונית הזו לבדה לא תצליח להוציא את המותג מהבוץ הפיננסי, אבל היא לבטח תוציא את בעליה מכל בוץ אחר.

חלק מהמתחרות

סקודה ייטי

ב-178 אלף מוצעת גרסת ההנעה הכפולה האוטומטית, עם מנוע טורבו-דיזל בהספק 140 כ"ס ומומנט שופע. במחיר זה מקבלים עיצוב פנאי אופנתי, יכולת שבילים סבירה וחיסכון מכובד בדלק. מי שיוותר על תיבה אוטומטית יוכל לרכוש אותה כבר ב-167 אלף שקל.

סקודה ייטי
 סקודה ייטי

סוזוקי גראנד ויטארה

רכב פנאי וותיק וקומפקטי עם יכולת שטח, שמצויד במנוע 2.4 ליטר בהספק 169 כ"ס. לכלי מרכב אופנתי שמסתיר בתוכו יכולות שטח מקצועיות והילוך כוח. בסיס הגלגלים שלו קצר מזה של XV ומשקלו גבוה יותר והוא עולה רשמית 184 אלף שקל.

סוזוקי גראנד ויטארה
 סוזוקי גראנד ויטארה

קיה ספורטאז'

גרסת ההנעה הכפולה עולה 184 אלף שקל ומצוידת במנוע 2 ליטר בנזין בהספק 163 כ"ס ובתיבה אוטומטית בת 6 מהירויות. הרכב לא מתוכנן לנסיעות שטח, אך יצלח דרכי עפר ויש לו מקדם נוכחות כביש גבוהה. האחות התאומה, יונדאי ix35 עולה 170 אלף שקל בגרסה מקבילה.

קיה ספורטאג'
 קיה ספורטאג'