אם שאלתם את עצמכם איפה הייתי בשבוע שעבר, אני יכול להרים את מסך הסודיות ולספר ששוב הייתי בניו יורק לצורכי עבודה. נחתתי ביום ראשון בבוקר ושעתיים אחר כך כבר מצאתי את עצמי יושב וזולל דים סאם בצ'יינה טאון. משם התגלגלתי לכיוון מצעד הגאווה שבמקרה נודע לי שמתקיים באותו יום. מצאתי את עצמי עומד בשדרה החמישית, כשמאחוריי מאות אופנועי הרלי דווידסון של ה-Dykes on Bike, מועדון מוטורי של אופנועניות לסביות, והתחלתי לצעוד יחד עם כולם, תשוש מהטיסה, אבל מלא אדרנלין כרימון.
אין ספק שזו הפגנת כוח: מיליון וחצי אנשים שצועדים יחד בשדרה החמישית, כולל כל משלחות אמריקה התאגידית - נציגי הבנקים השונים, חברות הביטוח וחברות התעופה - כולם הומואים מוצהרים שצעדו בסך, לפני או אחרי נציגות השוטרים הגאים. במהלך המצעד חברי המשלחות השונות חילקו לצופים לאורך השדה החמישית אין-ספור מחרוזות צבעוניות וככה יצא שעבדכם הנאמן הסתובב לו כשעשר מחרוזות ירוקות, אדומות ותכלכלות עטויות לצווארו. ושלא תחשבו שאחרי המצעד הלכתי לישון, חס וחלילה. הוזמנתי לאכול אויסטרים חביבים במסעדה ליד השדרה החמישית.
כשהגעתי סוף-סוף למלון גיליתי להפתעתי שבכניסה מתגודדים מאות בחורים צעירים שמחכים לעלות במעלית לגג המלון שבו, כך התברר לבסוף, התקיימה מסיבת יום הגאווה מופרעת לחלוטין. עליתי גם אני לגג, אבל מהר מאוד הבנתי שאיש שאוטוטו נושק ל-50 הוא ממש דינוזאור יחסית לילדים בני ה-20, שמפזזים לצלילי מוזיקה קטלנית כשהם לבושים בגופיות ובמכנסיים קצרים במקרה הצנוע. ירדתי לחדר מהר מאוד, שמח ומתוסכל בו זמנית.
חשבתי לי כמה מוזר לצאת בערב ממיטתי הנינוחה והשקטה ולנחות בבוקר שאחרי בעיר שמיקי לא בא איתי אלא היה באותו רגע ממש בסן פרנסיסקו במצעד הגאווה שם, בדרך לכנס אהתזזיתית הזאת. כמה מוזר לי להיזכר שאני גיי בעצם, ולא רק בזוגיות חד מינית. וכמה חבל קדמי ספרותי.
בדרך חזרה הייתה לי חוויה מסוג אחר לגמרי. כמו תמיד כשאני נוחת בבן גוריון, אני עובר במסלול הירוק וממהר כבר לחזור הביתה. לפתע עצרו אותי אנשי המכס וביקשו לבדוק את התיק שלי. זו הפעם הראשונה שבודקים אותי במכס, וזו חוויה לא נעימה בעליל. האחראי ניגש אליי ושאל אם הבאתי זרעים. הסתכלתי עליו בתדהמה. "אני קורא את הטור שלך בגלובס", אמר כשהוא מחייך בפסבדו נחמדות, וממה שאני כותב שם על הבוסתן שלי הוא יודע שאני מביא זרעים מכל מיני מקומות רחוקים. הפעם אין לי זרעים, אמרתי. אבל זה לא מנע מאנשיו להפוך לי את כל התיק, לפשפש בחפציי, לפתוח את תיק הרחצה שלי ולהציץ בכל צנצנת ויטמינים שהייתה שם. אחר כך נשלחתי אחר כבוד לאיזו מכונת שיקוף ביונית, מהסוג שמשמש לבדיקה של מבריחי סמים שבולעים שקיות הרואין, לראות אם אני מסתיר זרעים של מלפפונים על גופי או בתוך קיבתי.
טוב, אני מבין שמשרד החקלאות לא רוצה שאנחנו, חובבי הבוסתנים האורגניים, נבריח זרעי ירקות אקזוטיים לארצנו, שמא נחדיר מחלות איומות ונהרוס את כל השדות הפורחים והמשגשגים. אני גם מבין שזרעים יכולים להכיל בקרבם טפילים איומים, שיכולים ליצור מגפה קטלנית כלל ארצית, ובעשותי כך אני עובר על החוק ומפר אותו ביד בוטה. אבל אני לא יכול להתאפק, ומביא לכאורה זרעי עגבניות רציניים מפרובנס או זרעי שעועית תאילנדית מקופיפי. תהרגו אותי, תסקלו אותי באבנים, אבל הבוסתן שלי שמח מאוד בגלל אותם זרעים, שהייתי יכול להזמין גם באינטרנט, ושהיו יכולים להגיע אליי גם בדרך של סחר חליפין עם כל אותם אספני זרעים, שעורכים דרך קבע מפגשי החלפת זרעים אורגנים מכל מיני מקומות בראש חוצות.
אבל אין לי באמת על מה להלין. גם לארצות הברית אסור להכניס זרעים. ותנסו להביא זרעים לאוסטרליה - זה בכלל גיהינום אמיתי. הגעתי הביתה למתת, מרגיש פושע קטן שהתחמק מהשוטרים, וירדתי מיד לבוסתן לגלות מה קרה בערוגות. שמחה ענקית: עגבניות בובה, תירס, במיה וקישואים עשו לי קבלת פנים מתוקה ונהדרת.
אבל באחת הערוגות שבה שתלתי שתילים שהונבטו מזרעי מלפפונים, ושהדלתי (מלפפונים צריכים הדליה - כלומר להרים את השתיל כלפי מעלה) בקפידה ובסבלנות, חיכו עשרות מלוני בוסר קטנים וירקרקים. איך מלפפונים השילו עורם והפכו למלונים, זו שאלה טובה. ואיך בוסתנאי כמוני, עם ותק של שש שנים, הצליח ככה לטעות בשתילים זו גם שאלה מצוינת.
לא הייתה לי ברירה אלא לנסות לתמוך בהם על-ידי ענפים, כדי שלא ישברו את הגבעולים ויפלו למטה. אפיזודת המלונים שגדלו מזרעי מלפפונים העלתה חיוך על פניי והשכיחה ממני את ההשפלה של בדיקת המוכסים המצטיינים שקוראים גלובס. אם מלפפונים היו נשארים מלפפונים, הייתי יכול לעשות מהם צזיקי לתפארת. אבל נתקעתי עם כמות מטורפת של מלונים, ולא הייתה לי ברירה אלא להכין מהם משהו מרענן לחמסינים.
מתכונים
דרינק של מלון, רום וחלב שקדים
חומרים:1.5 כוסות מלון ירוק, בשל ומתוק, קלוף וחתוך לקוביות, חצי כוס חלב שקדים (רוזטה אמיתית), מיץ מלימון בשל אחד, 1.5-1 קוביות קרח כתושות, 4 שוטים של רום איכותי
הכנה :שמים את כל החומרים בבלנדר. כותשים במהירות ומגישים עם קלמרי מטוגן. או עם כל דבר אחר שבא לכם.
סלט מלון, מלפפון ועלי נענע
חומרים: 1 מלון קטן כתום לא בשל מדי, 2 כוסות עלי נענע צעירים מופרדים, 5 מלפפונים צעירים וקטנטנים, חצי עד שלושת-רבעי כוס שקדים קלויים שבורים, שליש כוס מים, לימון סחוט טרי, 1 פלפל אדום חריף מגורען וקצוץ דק, 2 שיני שום כתושות דק, שליש כוס שמן זית עדין, מלח ים גס לפי הטעם.
הכנה: קולפים ומגרענים את המלון וחותכים אותו לקוביות קטנות (חצי סנטימטר). חותכים את המלפפונים לקוביות קטנטנות כמו לסלט ערבי קצוץ דק.
מערבבים את קוביות המלפפון ואת קוביות המלון. מתבלים במיץ לימון, בשום כתוש, במלח ובפלפל חריף. מוסיפים את עלי הנענע ומערבבים. בוזקים מלמעלה את השקדים הקלויים ומטפטפים את שמן הזית. מגישים מיד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
