ביהמ"ש: "בנקים לא יהיו שופט-על בין החייב לבין נושיו"

בנקים חייבים לבצע כלשונם צווי עיקול המועברים אליהם, והנוגעים לחשבונות המתנהלים אצלם, ולהקפיא מיד עם קבלת צו העיקול את כל חשבונותיו של החייב, לקזז את הבטוחות מול החובות ולהעביר את היתרה להוצאה לפועל - אחרת חושף עצמו הבנק לכך שהוא עצמו יחויב בתשלום החוב הפסוק. כך קובע שופט בית משפט השלום בתל-אביב, עודד מאור, בפסק דין מהשבוע שעבר, הכולל שורת קביעות עקרוניות ביחס להתנהלות הראויה של בנקים ביחס לצווי עיקול של ההוצאה לפועל.

בפסק הדין קבע עוד השופט מאור כי בנקים "אינם יכולים לשים עצמם כשופטי-על ביחס למחלוקות שבין החייב לבין נושיו", כי על הבנקים לבצע את הקיזוז לטובתם בתום-לב, וכי אסור לבנק לאפשר לחייב לפעול בחשבונו כאילו לא הוטל עיקול, והתנהלות שכזו מהווה פגיעה בשלטון החוק.

לדברי השופט מאור, כאשר צד שלישי, כגון בנק, מקבל עיקול על נכסי חייב שברשותו, עליו להשיב בתוך 10 ימים תשובה מלאה ומפורטת; עליו לשתף פעולה ולתאר המצב העובדתי לאשורו; צו המימוש אינו אלא הוראה דיונית ביחס למועד ולמקום העברת הנכס; ואסור לצד השלישי להתערב בסכסוך בין המעקל לבין זו של החייב אחרת ייחשף לחיובו בחוב הפסוק.

מדובר בערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל, שהגיש בנק ערבי-ישראלי עראבה נגד הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, קרנית.

בהחלטה נקבע כי הבנק חייב לשלם לקרנית סכום של 80 אלף שקל, בעקבות טיפולו בצו עיקול על נכסי חייב במסגרת הליכי הוצאה לפועל, וביחס לזכות הקיזוז העומדת לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי.

"אל לו לצד השלישי להיות מעורב בפועל בסכסוך", כתב מאור, "וראוי שינקוט משנה זהירות ונייטרליות המתחייבת ממעמדו ככזה, על מנת שלא יחשוף עצמו לחיובו בחוב הפסוק, או לעילת תביעה של הזוכה מולו, ביחס להתנהלותו".

עוד נקבע בפסק הדין, שבו נדחה ערעורו של הבנק, כי "אין זה מתפקידו של הבנק לקבוע מהו המועד לביצוע הקיזוז, ומשניתן צו כאמור, עליו לבצעו מיידית, וככל שמתעוררות שאלות הקשורות לביצוע העיקול, יש לפנות לרשם ההוצאה לפועל בבקשה למתן הוראות.

"כל התנהלות אחרת משמעה התערבות במערכת היחסים שבין הזוכה לחייב, וחושפת את הצד השלישי לחיובו האישי בחוב הפסוק, ואך בשל כך ראוי לו לצד השלישי לקיים צווים ולפעול על-פיהם".

קרנית יוצגה בידי עו"ד רן גיסמר. (עש"א 8295/03/12).