הו-הא, אולמרט ראש הממשלה הבא

1. הו-הא מי זה בא, ראש הממשלה הבא. אהוד אולמרט. לא קדימה לא ליכוד, ההימורים מהבוקר (ג'): במקום הראשון ב"יש עתיד" יעמוד אולמרט ובמקום השני יאיר לפיד.

המעגל המפלגתי-פוליטי סביב ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, שכבר תכנן את הקדנציה השלישית שלו כראש ממשלה, נכנס למגננה. אולמרט הזכאי, ראש ממשלה מכהן שהודח לשווא מכיסאו הרם, שעמד איתן וחשף את ערוות הפרקליטות - הוא היחיד שיכול לערער על מעמדו ומועמדותו של נתניהו, בכל הנוגע לבחירות הבאות.

זאת בהנחה שמשפט השוחד בפרשת הולילנד יסתיים עד אז, גם הוא בסוג של זיכוי - ולו רק מפני שהפרקליטות מוחלשת, חבוטה ומרוטה, ואילו אולמרט, עורכי דינו ויח"צניו הרבה יותר שחצנים, תוקפניים, מתריסים ו"מלכלכים". אפשר שהרצון ללכת לבחירות לפני שאולמרט יוכרז לגמרי כצח וכנקי, יוביל את נתניהו לזרז את הקדמת הבחירות.

2. לעומת זאת, בבניין הגדול בקצה הרחוב, במשרד החוץ, שורה מהבוקר תקווה גדולה. המעגל סביב שר החוץ אביגדור ליברמן מעריך כי אחרי מפלה צורבת ומרה כזו, לא תעז הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד ליברמן, כל עוד אין באמתחתה מסמכי "ברזל" המוכיחים את אשמתו ללא כל ספק. את זה, מניחים, אין לפרקליטות, שכן אם היו לה כאלה, כתב האישום היה מוגש כבר לפני שנים ותיק ליברמן לא היה נגרר.

3. אולמרט זוכה מרוב האישומים. הזיכוי רחב מדי, כולל מדי, ובפה אחד ואחיד מכדי שהפרקליטות תערער בלי שתביך את עצמה. "בניגוד לנאמר בכתב האישום הוכח בפנינו...", חזרו השופטים וכתבו. בתיקים המכריעים והעקרוניים במיוחד, "מעטפות הכסף" של מוריס טלנסקי וטענת ארגון נסיעות פרטיות על-חשבון עמותות בפרשת ראשונטורס, הוא זכאי, זכאי, זכאי.

פרשת מרכז ההשקעות, שבה נמצא אשם בהפרת אמונים, אחרי שקיים דיון בנוכחות ידידו ושותפו לשעבר עו"ד אורי מסר, היא, למרות הכול, פחות עקרונית. העניין נסב על סיוע למפעל אמיתי, סיליקאט, שנועד לספק 200 מקומות עבודה בדימונה, ושהסתבך בדריכה על אצבעות הרגליים של תאגיד דרומי גדול עשיר וחזק. מה גם שהשופטים קבעו כי אשמת אולמרט היא בחוסר תקינות פרוצדורלית.

4. אם אולמרט זכאי, זכאי במיוחד, אז מה עם פרקליט המדינה, האיש שליווה והוביל את התיק, משה לדור? אין מה לעשות, איש טוב. חבל, אבל לדור חייב לפרוש. אסור להדיח אותו, בוודאי לא שר המשפטים יעקב נאמן, שהיה במשך שנים פרקליטו ומחלצו של אולמרט מהסתבכויות, גם משפטיות. עם זאת, על לדור להפנים שהגיע לנקודה שבה כישלונו ברור וחד ומעמדו מעורער וחלש. לכן, לא יוכל עוד למלא תפקיד כל-כך כבד.

אכן, כפי שאמר היום התובע הראשי, עו"ד אלי אברבנל, הפרקליטות מגישה אלפי כתבי אישום, ותוצאה כזו של זיכוי היא אפשרית. אכן, אם לא היה מגיש כתב אישום על-סמך המידע והעדויות שהיו בידו באותה עת - הוא לא היה עושה את עבודתו נאמנה. כמו כן, לא ראוי לטעון שכל הסיפור הוא עניין אישי של לדור, אובססיה, הפגנת כוח של הפרקליטות להפיל ראש ממשלה מכהן. אבל בכל זאת לדור נכשל בגדול, ולכן הוא צריך להיפרד.

5. אולמרט הפוליטיקאי, זה שהעז להביא למשרד המשפטים את השר פרופ' דניאל פרידמן על אפה ועל חמתה של האליטה המשפטית, יוצא היום מחוזק פוליטית, בעוד הפרקליטות הולכת לתקופה של חשבון-נפש נוקב ואכזר.

זה הפך למין מוסכמה לאומית, שכאשר המועמד לתפקיד שר משפטים איננו חתלתולי במיוחד או משוכפל עם הפרופיל הגנטי של "המערכת המשפטית" - המועמד חוטף וראש הממשלה חוטף. ההיסטוריה מונה את יעקב נאמן בקדנציה הראשונה של נתניהו, ראובן ריבלין, מאיר שטרית, חיים רמון וגם רוני בר-און שהיה מועמד ליועץ המשפטי לממשלה ונהדף בעוצמה.

ב-2007 כפה אולמרט את מינויו של פרידמן. המאמינים הרבים בקונספירציה אומרים שאולמרט היה צריך לדעת שיסתבך. המאמינים הללו ילכו אחריו באש ובמים.