חיסון טרויאני

שני חיסונים למחלות של בעלי חיים, הפכו במעבדה לווירוס חדס

השימוש בחיסונים, כך לפי מחקר חדש שפורסם בכתב העת Science, מצריך מידה בלתי מבוטלת של זהירות, יותר מכפי שחשבנו עד כה. חוקרים מאוניברסיטת מלבורן מצאו כי שני חיסונים מבוססי וירוסים מוחלשים, שניתנים בדרך כלל יחדיו לתרנגולות כדי למנוע מחלת נשימה של עופות שנקראת ILT, השתלבו ויצרו יחד וירוס חדש שגורם למחלה. את המחקר ערכו ד"ר גו'אן דולין, פרופ' גלן בראונינג וד"ר סאנג וונג לי.

זו הפעם הראשונה שבה שני חיסונים שמורכבים מווירוסים חיים אך מוחלשים, משתלבים ליצירת מחלה חדשה. סכנה כזו כבר הוגדרה כאפשרית בעבר, אך סיכויי התרחשותה נחשבו נמוכים מאוד. כעת, הסיכוי הנמוך התממש.

מחלת infectious laryngotracheitis (מכונה בראשי תיבות ILT) יכולה להפוך למגיפה שתמית כ-20% מאוכלוסיית העופות ולגרום לבעיות בריאותיות רבות בלולים. השילוב בין שני החיסונים, שמורכבים כאמור מווירוסים מוחלשים אך חיים, התרחש כאשר נוצר באוסטרליה מחסור בחיסון הנפוץ. המחסור גרם למגדלי העופות לרכוש חיסון חדש מאירופה, שהותר לשימוש רק ב-2006. הדמיון בין החיסונים הוא שהוביל להשתלבותם.

החשד בקרב המגדלים התעורר כאשר פרצה מגפת ILT שנגרמה מזן של וירוס שלא היה מוכר לווטרינרים המקומיים. כשהווירוס הזה רוצף, הסתבר שהוא דומה מאוד לשני החיסונים. במחקר נוסף הסתבר שהווירוסים המוחלשים אכן השתלבו לחומר גנטי אחד במעבדה. בשלב הזה, החוקרים האמינו שלווירוס החדש יש סיכוי קלוש להדביק חיות, אולם המחקר הנוכחי מראה שיש הדבקה ושהווירוס החדש עלול לחולל מגפה.

החוקרים מאמינים כעת כי רוב מגפות ה-ILT שהתפשטו בשנים האחרונות בלולים באוסטרליה, נגרמו דווקא בגלל החיסונים. הווירוס החדש גורם למגיפה עוצמתית יותר ונדמה שהוא אלים יותר או מתרבה במהירות רבה יותר ביחס לווירוסים הקלאסיים שגורמים למחלה.

אם נבהלתם, מוטב שתדעו שבני אדם אינם יכולים להידבק לא במחלת ה-ILT עצמה ולא בווירוס המשולב.

משרד הווטרינריה וההדברה האוסטרלי שוקד כעת על ניסוח כללים חדשים באשר לשימוש בחיסונים. בבדיקה של משרד הבריאות בוחנים לא רק החיסונים הללו למחלת ה-ILT, אלא את כל זני החיסונים הנמצאים בשימוש בחיות ובני אדם והשילובים ביניהם. בזמן הקרוב תתפרסם באוסטרליה, ואולי גם במדינות אחרות, רשימת חיסונים שאסור לשלב ביניהם.

כל המחסן הרי זה משובח?

מדוע לא לוותר לחלוטין על חיסונים משולבים שמסייעים היום למניעת מחלות בחיות ובבני אדם? קודם כל, משום שכאשר החיסונים המיועדים לשתי מחלות שונות (ולא לאותה המחלה כמו במקרה הנוכחי), הסיכוי הנמוך שהם ישתלבו בתא, יורד עוד יותר. שנית, יש לזכור כי אצל בני אדם משתמשים פחות ופחות בווירוס חי מוחלש ויותר בווירוס מת או אפילו בחומר גנטי שאיננו וירוס, אלא רצף גנטי שמספיק כדי לעורר את המערכת החיסונית להכיר את הווירוס, אך לא יכול לתפקד כווירוס חי בעצמו.

שלישית, גם כאשר התנאים הללו לא מתקיימים, חיסונים משולבים יכולים להביא תועלת רבה מאוד, שיש לשקול מול הסיכונים שהתגלו זה עתה. כך למשל, שילוב בין שני חיסונים, לאבולה ולמחלת מרבורג הדומה לה, הובילו אצל קופים לחיסון מוחלט של כל החיות שטופלו. הקומבינציה הייתה של מקטעי DNA, כך שלא היה חשש להדבקה על ידי וירוס חי מוחלש. התוצאה הייתה מעל למצופה - החיסון הגן מפני מספר זנים של מחלת מרבורג, אף שעד אז העריכו החוקרים כי ככל שמקטע הווירוס בו משתמשים בחיסון הוא קטן יותר, כך ההגנה שהוא מעניק תהיה פחות נרחבת.

אסטרטגיה נוספת שנבחנת לחיסון חיות מפני וירוסים - מבלי להסתכן ביצירת זנים חדשים של וירוסים - היא יצירת חיות מהונדסות גנטית באופן שאינן יכולות להידבק. מחקר משולב של חוקרים מהאוניברסיטאות קיימברידג' ואדינבורו בבריטניה הצליחו ליצור ב-2011 זן של תרנגולות שאינו נדבק בשפעת העופות ואינו יכול גם להעביר את המחלה הלאה.