זו רק חשיפה
נפתח בשורה התחתונה: לא באמת טוב בעיתונות המודפסת בישראל. בניגוד לנתונים היציבים והוורדרדים שמספק סקר TGI החצי-שנתי שמפרסמת היום (ד') חברת קנטאר, מדובר עדיין בתעשייה מדממת השרויה באחת התקופות הקשות ביותר שלה.
כך לדוגמה, העיתון "מעריב" מצוי בסכנת סגירה מוחשית. גל פיטורים חריף, שינויים מבניים וקיצוצים מקיר לקיר עדיין לא משפרים באמת את מצבו.
ועדיין, מי שמביט בסקר עשוי לחשוב כי מצבו של העיתון טוב משהיה אי-פעם. בחצי השנה האחרונה עלה "מעריב", לראשונה זה שנים. שיעור החשיפה שלו עומד על 11.9%, לעומת 10.7% בחצי השנה שלפני. עדיין, מדובר בנתון נמוך מעט יותר מהתקופה המקבילה אשתקד (ינואר-יוני 2011), אז עמד הנתון על 12.1%.
גם מהדורת סוף השבוע של "מעריב" עלתה באופן דרמטי - מ-11.5% בתקופה שבין יולי לדצמבר 2011, ל-14.1% במחצית הראשונה של השנה הנוכחית.
אז איך זה קורה? הרי הציבור הישראלי לא בהכרח קורא או קונה יותר, ודאי לא בשיעורים כאלה, את העיתון של נוחי דנקנר. אבל, הגב של איש העסקים מוכיח את עצמו בעיקר בסקר כזה כמו ה-TGI, שהוא סקר חשיפה. הוא אינו בוחן השפעה, הצלחה או רווחה כלכלית, אלא את רוחב החשיפה של הציבור אל המותג, ברמה כזו או אחרת.
המאמצים השיווקיים, החלוקה המוגברת של "מעריב", שילובו במבצעים שונים הקשורים בחלקים אחרים של מערך עסקיו של דנקנר, נתנו רוח גבית לעיתון ורוממו את תוצאותיו. כעת יהיה על העיתון לשכנע את המפרסמים בחשיבותו של הסקר.
סופ"ש: "ידיעות" עדיין העיתון של המדינה
סקר TGI אינו מצוי בקונצנזוס, אבל כמו ברייטינג בטלוויזיה, "זה מה יש", ועם זה גופי המדיה נאלצים להתקיים בפעילות המסחרית שלהם בבואם להביא מפרסמים - שהם מקור הפרנסה העיקרי שלהם כיום.
נזכיר כי מאז מחאת הקיץ של 2011, תקציבי הפרסום ירדו והשפיעו על כל גופי המדיה שזו להם פרנסתם הראשונית - הטלוויזיה והעיתונות המודפסת בראשם. וכמו בטלוויזיה, אין קורלציה בין מידת האהדה והחשיפה של הציבור למוצר לבין הצלחתו הכלכלית. ועד כמה שאפשר לשאוב נחת מהעובדה שהישראלים קוראים עיתונים, נחשפים ומתעניינים בהם - עדיין התעשייה הזו לא מצליחה לממש זאת עד תום.
כאמור, בסך-הכול שומרת העיתונות המודפסת על יציבות בהשוואה לסקר הקודם, שנערך במחצית השנייה של 2011.
"ישראל היום", גם על-פי סקר זה, הוא העיתון בעל החשיפה הגדולה בישראל. העיתון המחולק בעיקר בחינם רושם עלייה מ-37.3% בסוף השנה שעברה, ל-38.7% חשיפה. גם הוא למד היטב את משחק ה-TGI והעלה בחודשים האחרונים את תפוצתו, יצא בקמפיין חוצות ומינן מחדש את חלוקתו באזורים השונים, על מנת לשפר את עמדתו בסקר. אין בכך בכדי להמעיט כמובן גם בעובדה שהעיתון הולך ומשתקע במציאות הישראלית התקשורתית, ולמרות היותו שנוי במחלוקת, ההתייחסות אליו הולכת וגדלה.
יריבו המר, "ידיעות אחרונות" לא נותר מאחור, יצא בקמפיין בטלוויזיה ורושם את העלייה המשמעותית ביותר ועולה לנתון חשיפה של 37.6% בין ינואר ליוני 2012, לעומת 34.8% במחצית השנייה של 2011.
למעשה, "ידיעות אחרונות" ממשיך לצמצם את הפער מול "ישראל היום". במבט כללי של התקופה יולי 2011-יוני 2012 עומד "ידיעות" על ממוצע של 36.1%, לעומת 38.1% של "ישראל היום".
בסוף השבוע "ידיעות אחרונות" ממשיך להיות באופן מובהק העיתון של המדינה עם 43.4% חשיפה (עלייה קלה) יציבים. גם "ישראל היום" שומר על יציבות בסוף השבוע, למרות ירידה קלה ל-31.3%.
אחרי זינוק גדול של "הארץ" במחצית הקודמת, העיתון מבית שוקן רושם ירידה קלה בין ינואר ליוני השנה ומתייצב על 7% חשיפה (לעומת 7.4% במחצית השנייה של 2011). בסוף השבוע הארץ שומר גם כן על יציבות עם ירידה קלה בלבד מ-7.9% ל-7.6%. גם "ישראל פוסט" שומר על יציבות נאה וממשיך לטפס אט ל-8.4% בחציון האחרון.
חשיפה מוגברת לעיתונות הכלכלית
הנושא הכלכלי לא יורד מסדר היום הציבורי, וניתן לראות זאת בבירור בהמשך החשיפה המוגברת בעיתונות הכלכלית ששומרת על יציבות מרשימה.
העיתון "גלובס" שומר על נתון של 4.5% במחצית הראשונה של השנה (לעומת 4.6%). בשנה האחרונה שמר העיתון על ממוצע של 4.5% חשיפה - עלייה קלה לעומת התקופה המקבילה אשתקד (4.3%).
גם "כלכליסט" ו"דה מרקר" שומרים על יציבות. "כלכליסט", העיתון מבית "ידיעות אחרונות", מתייצב אחרי העלייה שליוותה את כניסתו למדידה ועומד על 12.3% במהלך שני החציונים האחרונים; ואילו "דה מרקר", העיתון הכלכלי מבית שוקן, עומד על 7.7%.
יש לציין, עם זאת, כי נתוני שני העיתונים הללו משוקללים גם עם היותם מוספים המחולקים עם העיתונים היומיים.
שיעורי החשיפה
רדיו: ומה עם קרן נויבך?
זירה מעניינת ביותר באחרונה ברדיו היא תוכניות הבוקר. והנה התשובה לשאלת מיליון הדולר, מה קורה עם קרן נויבך, המואזנת ומאוזנת בימים אלה ברשת.
ובכן, מדובר בסך-הכול בתוכנית די יציבה. בסקר ההאזנה הקודם שלה עמדה השעה הראשונה של "סדר יום" על חשיפה של 281 אלף וירדה ל-257 אלף מאזינים, ואילו בשעה השנייה עלתה מ-217 אלף מאזינים ל-235 אלף.
"הבוקר הזה" (המשודר מ-6 בבוקר) של אריה גולן ברשת ב' זוכה בין 7:00 ל-8:00 להאזנה מרשימה של 340 אלף מאזינים.
באותה שעה מאזינים לגלי צה"ל 314 אלף איש. תוכניתו של ניב רסקין מיד אחר-כך שומרת על יציבות ו-279 אלף מאזינים, ואילו רזי ברקאי ספגה ירידה של למעלה מ-60 אלף צופים בשעה הראשונה ל-204 אלף מאזינים במקום 267 אלף.
תוכנית הבוקר המואזנת ברדיו האזורי היא של טל ברמן ואביעד קיסוס ברדיו 99FM, אשר זוכה לחשיפה של 149 אלף מאזינים. אחריה התוכנית של שי ודרור ברדיו ללא הפסקה 103FM, שזינקה מ-89 אלף מאזינים ל-140 אלף בחצי שנה.
סלוצקי ודומינגז ברדיו תל-אביב ירדו משמעותית ל-104 אלף מאזינים. באזור גוש דן, תוכנית הספורט של רדיו ללא הפסקה עומדת על 87 אלף מאזינים (עלייה), לעומת 38 אלף בלבד של רדיו תל-אביב עם אופירה אסייג ואיל ברקוביץ'. ואולם, משקלול של כל תחנות הרדיו בהן משודרות שתי התוכניות ברחבי הארץ, עולה כי התוכנית של רדיו תל-אביב בהגשת אופירה אסייג היא המואזנת ביותר ברצועה זו עם 121 אלף מאזינים.
תחנות קול ישראל חוות יחד את העלייה הגדולה ביותר ל-39.1% מ-37.5%, תחנות הרדיו האזוריות עולות קלות, ואילו תחנות גלי צה"ל חובות ירידה מזערית מ-42.8% ל-42.2%. רשת ג' היא הרשת שהתקדמה יותר מכל ל-11.2% מ-10.5%, וגם גלגלצ עולה מעט ל-27.7%.
באופן כללי, מבין תחנות הרדיו האזוריות ניתן לראות כמה שממשיכות בעלייה, בהן רדיו ללא הפסקה, שהיא תחנת הרדיו האזורית המואזנת בישראל (גם מעבר לאזור הזיכיון שלה). בגילאי 18 ומעלה היא זוכה לחשיפה של 9.2% במחצית השנה האחרונה - ב-8% יותר במחצית השנייה הקודמת.
עלייה מרשימה ביותר רושם רדיו חיפה ב-29%. התחנה ניצבת על 3.6% חשיפה ברמה הארצית.
גם תחנות קבוצת רדיוס יוצאות נשכרות מסקר ה-TGI. רדיוס, המשדרת לאזור השרון, עולה ב-16%, והיא התחנה האזורית השנייה בישראל עם 6.5% חשיפה.
תחנת לב המדינה עולה ב-8%, וגם רדיו אמצע הדרך רושם עלייה טובה בשיעורי החשיפה - ב-21%.
התחנות שיורדות הן רדיו תל-אביב, שיורדת משמעותית ב-19% בחשיפה ורושמת ירידה של 35% בקרב הקהל הנחשק של בני 18-44; רדיו דרום, שיורדת 15%; ורדיו קול חי, שיורדת ב-14%. רדיו 99 שומר על יציבות ושיעור האזנה ארצי של 5.4%.
שיעורי החשיפה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
