למה בחר משרד האוצר להעלות את המס דווקא על הבירה?

1. אחת התעלומות הגדולות שיצרה החבילה הפיסקאלית החדשה נוגעת להחלטה התמוהה לכאורה לבחור דווקא בבירה במסגרת העלאת המס על האלכוהול.

על פניו, לא ברור מדוע נבחרה דווקא הבירה, ולא משקאות חריפים זולים יותר - כגון וודקה וערק - החשופים לזיופים במידה רבה יותר.

יתרה מכך, ריכוז האלכוהול בבירה נמוך יחסית למשקאות חריפים נפוצים, נדרשת שתייה של כמות גדולה בהרבה כדי להשתכר, ועל כן הנזקים שהיא עלולה לגרום מצומצמים יחסית.

2. רשות המסים ערכה ב-2010 רפורמה מקיפה במיסוי על אלכוהול, שביסודה מעבר ממיסוי אחוזי (המס נגזר ממחיר המוצר) למיסוי קצוב (המס שקלי) בהתאם לכמות האלכוהול במשקה. זאת, כמקובל בכל מדינות ה-OECD.

לפי הרשות, מס קצוב משקף נאמנה יותר את היקף הפגיעה לחברה, בהתאם להיגיון שלפיו ככל שרמת האלכוהול גבוהה יותר - כך המס המוטל חייב להיות גבוה יותר, הואיל ומס קצוב תלוי אלכוהול - ולא תלוי מחיר.

3. עד שלשום (ד'), המס המוטל על הבירה עמד על כ-2.2 שקלים לליטר (לא לבקבוק). אלא שהמס המוטל על משקאות משכרים בעלי ריכוז אלכוהול זהה (5.4%) - כגון סמירנוף ובקארדי - הוא 4.2 שקלים לליטר, כ-92% יותר.

יוצא מכך שהרפורמה ההיא השאירה עניין פתוח: שונות בלתי מוסברת בין בירה למשקאות דומים מבחינת ריכוז האלכוהול.

"בסופו של דבר, אלכוהול הוא אלכוהול הוא אלכוהול", אומרים ברשות המסים. לכן, הרשות השוותה כעת את המס ותיקנה את העיוות שנוצר לפני שנתיים.

4. לרשות המסים אין תשובה טובה לשאלה: מדוע השארתם בזמנו את הבירה בחוץ? ואולם עתה הם מסבירים כי אם נוצר צורך במהלך פיסקאלי (ובמלים פשוטות - צריך כסף), עדיף כבר להוציא אותו לפועל במקום שבו קיים עיוות מס. יתרה מכך, ברשות רוצים לפגוע בתדמית החיובית לכאורה של הבירה לעומת משקאות אחרים.

עוד מסבירים ברשות כי בניגוד לרושם שנוצר, המהלך הנוכחי מייקר כל בקבוק בירה (שליש ליטר) ב-66 אגורות בלבד. עם זאת, בהתאם לרושם בציבור, רמת מיסוי האלכוהול בישראל היא אכן מהגבוהות בעולם, וברשות מביעים סיפוק ניכר מכך.

לגבי המשקאות החריפים בעלי פוטנציאל הנזק הרב יותר, הרפורמה של 2010 כבר מטפלת בהם, משום שבסיומה, ב-2014, שיעור המס הקצוב יעמוד על 84 שקל לליטר כוהל. אי לכך, המשקאות החריפים ביותר, יהפכו ממילא ליקרים מאוד.