אם יש בצורת חשמלית - מדוע השוק הסולארי תקוע?

ביוני 2011 נחנך בקיבוץ קטורה בערבה השדה הסולארי הראשון בישראל. חמש שנים המתינו היזמים, חברת ערבה פאוור, עד שקיבלו את ההיתרים להקמת המתקן. "זה בסדר", אמר אז מנכ"ל ערבה פאוור ג'ון כהן בראיון ל"גלובס", "זה המחיר שמשלמים על פרויקט ראשון מסוגו. זה המחיר שמשלמים חלוצים. בפרויקט השני והשלישי תקופת המתנה של שנתיים לא תתקבל על הדעת". כהן היה נאיבי.

כמעט שנה וחודשיים חלפו מאז נחנך השדה הראשון בקטורה מבלי שהוקם אפילו מתקן סולארי קרקעי אחד. "לא ציפינו שנישאר לבד כל כך הרבה זמן", אומר היום כהן, "אבל אחרי שש שנים בתוך הדרעק הזה, אני כבר לא מופתע משום דבר".

הפקידים: הממשלה טעתה

ב-2009 החליטה הממשלה כי עד שנת 2014 יופקו בישראל 1,550 מגוואט ממקורות אנרגיה מתחדשת. עשרות יזמים נמרצים נהרו לענף הסולארי וביקשו להגשים את החזון שהתוותה. עד היום חוברו לחשמל מתקנים בהיקף 205 מגוואט בלבד, כולם מתקני גג למעט אחד, המתקן בקטורה שמספק 4.9 מגוואט. היעד שקבעה הממשלה כבר אינו ניתן להשגה, כך הודו לראשונה בכירים במשרד האנרגיה וברשות החשמל בדיון שנערך לפני שבועיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

אל תדאגו. אף פקיד לא יימצא אחראי למחדל הזה ואף עובד ציבור לא ישלם במשרתו על אי ביצוע החלטת הממשלה. להיפך, לדעת הפקידים, הממשלה היא האשמה כיון שקבעה יעדים בלתי ניתנים להשגה. "ההחלטה של ממשלת ישראל היתה קצת נמהרת", הסביר בכנסת ראש מנהל החשמל במשרד האנרגיה, ד"ר יהודה ניב, "משום שהיא לא אפשרה זמן לתכנון ולהיערכות".

הכתובת היתה מרוחה על הקיר כבר לפני שנתיים. "לנדאו מזהיר מבצורת חשמלית, אבל השוק הסולארי תקוע", נכתב ב"גלובס" ב-21 בדצמבר 2010. כבר אז היו מונחות ברשות החשמל בקשות להקמת מתקנים סולאריים בינוניים בהיקף 1,000 מגוואט. בינתיים הבצורת הגיעה והבקשות עדיין מונחות על השולחן ברשות החשמל. אפילו ביוון פושטת הרגל מצליחים להקים מתקנים סולאריים בקצב מהיר יותר. "היינו יכולים להיות היום עם 200 מגוואט של מתקני קרקע, אבל שנה וחצי בוזבזה, ובמקרה הטוב יהיו כאן 50 מגוואט בעוד שנה", אומר מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, איתן פרנס.

"מלחמות אגו ויוקרה בין הרשויות עיכבו את הפרויקטים בחצי שנה, להערכתי. עוד חצי שנה הלכה לאיבוד בגלל עתירות משפטיות. תוסיף על זה 'זמן לימוד' שהלך לפתרון קשיים בלתי צפויים שצצו, וברקע יש לא מעט תיאוריות קונספירציה שאומרות שהממשלה מעכבת בכוונה את הפרויקטים כדי לחסוך את העלויות של התעריפים המתמרצים".

- מה רע בזה שרגולטור שם את טובת הצרכן בראש?

"טובת הצרכן אומרת שצריך לאפשר לו לייצר את החשמל לעצמו. בשביל שזה יקרה מתישהו בישראל צריך תעשייה. הרגולטור הורג תעשייה שלמה שהיתה יכולה לייצר מאות מקומות עבודה, ולסייע ליישובים חקלאיים קורסים בפריפריה. רק ציניקנים דוגלים בגישת 'בואו נשב ונחכה'. אף אחד לא יחכה, היזמים פשוט ימשיכו הלאה, למדינות אחרות או לענפים אחרים".

שר האנרגיה מסתפק בכבוד

השבוע החליטו ארבעת היזמים הגדולים בישראל של מתקנים סולאריים שהגיעו מים עד נפש. ארבעת המנכ"לים של ערבה פאוור, סאנפאוור, EDF-EN ושיכון ובינוי אנרגיה שיגרו מכתב מחאה חריף לשר לנדאו ותבעו פגישה דחופה. הסיבה המידית לפגישה היא החלטת רשות החשמל להפחית ב-40 אחוז את התעריפים שישולמו למתקנים הקרקעיים הגדולים. הרשות סבורה שהתעריף החדש משאיר ליזמים רווח הולם על ההשקעה.

בתחשיבי הרשות עלות הקרקע למתקנים עומדת על 4,000 דולר לדונם. במנהל מקרקעי ישראל החליטו במאי לדרוש מהיזמים 100 אלף שקל לכל דונם, שהם כמעט 2 מיליון שקלים לכל מגוואט. חודשים קודם לכן הסכום עמד על 75 אלף שקל, ולפני כן דובר על 20 אלף שקל. השינויים הבלתי פוסקים האלה מכניסים את המודלים הכלכליים של היזמים לסחרור. כמו כדור פינג-פונג הם נחבטים בין המנהל לרשות. המשחק הזה נמשך כבר שנתיים ללא הפרעה.

"בעקבות שינוי מדיניות המנהל ביחס לערכי הקרקע אנו עומדים בפני פגיעה קשה בכדאיות הכלכלית של הפרויקטים", כותבים ארבעת המנכ"לים ללנדאו, "ובמצב שבו נוצר משבר של אמון מול גופי המימון ושותפינו מחו"ל שהשקיעו בחברות ובפרויקטים". פרויקטים להקמת שדות סולאריים בהיקפים של מאות מגוואט עלולים לרדת לטמיון אם לא יוקם מנגנון תיאום דרישות רשות החשמל לדרישות מנהל מקרקעי ישראל, מזהירים המנכ"לים.

לנדאו נפגש היום עם המנכ"לים. שר האנרגיה מלא כוונות טובות, קשוב ליזמים ומנסה לעזור. הבעיה ששר האנרגיה הוא דמות ייצוגית בענף שעליו הוא אחראי, ממש כמו נשיא המדינה. רשות החשמל כבר החליטה על הפחתת התעריפים והסכימה לדחות את פרסום ההחלטה בשבוע רק מפאת כבודו של השר.

"הממשלה צריכה להחליט אם היא מתכוונת לעמוד ביעדים שלה", אומר כהן, "אם כן, צריך שיתמודדו חזיתית עם החסמים הגדולים שדוחים את המפגש בין היזם והתשואה שלו. שפעם אחת יעשו סדר בבלגן סביב הקרקע, מגבלות ההון, עלויות ההון ומשך ההסדרה".

המדינה הורידה את המחיר לקוט"ש סולארי ל-65 אג' בלבד

התעריף החדש שתשלם המדינה ליזמי מתקנים סולאריים גדולים יעמוד על 65 אגורות לקוט"ש - כך נודע ל"גלובס". מדובר בהפחתה של כשליש מהתעריף שנקבע בהסדרה של המתקנים בסוף 2011, שעמד על 98 אגורות לקוט"ש. הורדת התעריף מנומקת בירידה בעלויות הקמת המתקנים ובמחירי הפאנלים הפוטו-וולטאים המפיקים את החשמל.

ההחלטה על התעריף החדש תפורסם לשימוע ביום שני הבא. ההחלטה התקבלה למעשה בישיבת מליאת הרשות השבוע אך הוחלט להמתין שבוע עד לפרסומה לבקשת שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו.

השר לנדאו נפגש היום עם מנהלי ארבע היזמיות הגדולות ביותר בתחום המתקנים הסולאריים הקרקעיים: סאנפאוור, ערבה פאוור, EDF-EN ושיכון ובינוי אנרגיה. היזמים טוענים כי תעריפי הרשות החדשים אינם מבטאים את העלייה הניכרת בתשלומי דמי החכירה שדורש מהם מינהל מקרקעי ישראל.

בינואר האחרון החליט מינהל מקרקעי ישראל על מדיניות חדשה שבמסגרתה בוטלו הנחות האזור על קרקעות בפריפריה (59% הנחה) ובאזורי עימות (פטור מלא). כמו כן, בוטל סיכום שלפיו ייגבו על הקרקעות דמי חכירה של 150 שקל לדונם. המינהל קבע שומה חדשה של 75 אלף שקלים לדונם לחישוב דמי החכירה, שהועלתה במאי ל-100 אלף שקל לדונם. בנוסף, הוא מחייב את היזמים להפקיד ערבות בנקאית למקרה שהשומה הפרטנית של הקרקע תגיע לסכומים גבוהים יותר.

בחודשים האחרונים למנכ"ל המינהל בנצי ליברמן ולשר השיכון והבינוי אריאל אטיאס בניסיון לשכנע אותם לשקול מחדש את המדיניות החדשה.

 התעריפים צונחים

 קצב ההתקנות