ומה יותר טוב לקיץ? מתכונים ביתיים למרגריטה קפואה

סדנת מרגריטות קפואות: ערבב זאת במו ידיך, בלי לצאת מהמזגן. הוראות הפעלה למתחילים

16/08/2012, 16:19
מרגריטה / צלם: תמר מצפי

החום הנוראי הזה דורש צינון מיידי, וגם לקלחת הרותחת שמסביב, מבית ומחוץ, דרוש צינון רוחות, ויפה שעה אחת קודם. אחת הדרכים להתמודד עם הקיץ הקטלני הזה היא מרגריטה קפואה, או אפילו מרגריטה לא קפואה - משקה קיץ קלאסי, ידוע ומוכר. לא במקרה מושק בימים אלה קמפיין של מרגריטות מוכנות מיובאות (ראו מסגרת), שנמכרות בברים ממכונות ברד. אבל בשביל זה צריך בכל זאת לצאת מהבית, ומה יעשה מי שלא רוצה לצאת מהמזגן, ומשתוקק שהמרגריטה תבוא אליו הביתה? - נראה שהוא יצטרך להכין אותה בעצמו.

האמת, לא כל-כך קשה להכין מרגריטה מוצלחת בבית, גם אם אתה לא מקצוען ואפילו לא ברמן חובב שעשה קורסים של מיקסולוגיה ביתית. מעבר לאלכוהול עצמו (טקילה וקוואנטרו, ובלית ברירה גם טריפל סק יעבור), כל מה שצריך זה ליים (ובשעת הדחק גם לימון יצלח), הרבה קרח, ובלנדר שיכול לטחון קרח אם מבקשים ממנו יפה.

המרגריטה המקסיקנית היא כידוע אחד הקוקטיילים הכי מפורסמים ואהובים בעולם, בעיקר בארצות הברית, שם הוא נבחר ב-2010 למשקה שמזמינים אותו הכי הרבה בברים.

יש לא מעט גרסאות לגבי מקורו של המשקה, שמעורבים בהן לא מעט ברמנים מקסיקנים הטוענים כי הם אלה שהמציאו את המשקה אי-שם בשנות ה-30. או ה-40. או ה-50. ברובן מעורבת כוכבנית כזו או אחרת, שהמשקה הומצא לכבודה ונקרא על-שמה. הבכירה שבהן היא לא פחות מריטה (מרגריטה) הייוורת' האגדית, הלוא היא גילדה ההוליוודית. החום הנוראי הזה פשוט דורש משהו כמותה. כמו מרגריטה, לא כמו ריטה הייוורת'. זה רק היה מגביר את החום.

יש גם גרסה שלפיה אשת חברה אמריקאית בשם מרגריטה סאמס, שהחזיקה בית נופש באקפולקו במקסיקו, הייתה זו שהמציאה אותו כדי לשעשע את אורחיה במשקה חדש, ולכן זכתה שהקוקטייל החדש ייקרא על-שמה. יש עוד גרסאות, אבל זה לא ממש משנה.

אנחנו, בכל אופן, רצינו מתכון ביתי למרגריטה, ולצורך זה גייסנו את יועץ המדור לענייני קוקטיילים, אריאל לייזגולד, שהוא, כזכור לקוראים הנאמנים, בעל הבית של בר הקוקטיילים המצליח 223 בצפון דיזנגוף בתל אביב ושל מסעדת קלמטה ביפו. נוסף על ניהול הבר והמסעדה שלו, לייזגולד אחראי גם על כמה מתפריטי הקוקטיילים היותר יוקרתיים בעיר, בהם בר החמארה של מסעדת רפאל ויועזר בר יין המיוחס.

גייסנו לעזרתנו בקבוק טקילה משובחת מבית פטרון המהולל, בדרגת רפוסדו, בקבוק קוואנטרו, ואפילו כמה ליימים טריים ממש בתחילת עונתם, אבל יתר הציוד היה בגדר הפקה ביתית צנועה. הרעיון היה להכין את הדרינק באמצעים פשוטים ככל האפשר, כאלה שנמצאים כמעט בכל בית.

זה היה השלב לגלות שהמרגריטה רק נראית תמימה. מתברר שבכל מנת מרגריטה ממוצעת, לפחות מבית מדרשו של אמן הקוקטיילים הזה, יש לא פחות מ-130 מיליליטרים של אלכוהול בדרגת חוזק של כ-40%. זה באמת יכול להיות מאוד מרענן כששותים, אבל מפיל כשקמים מהכיסא. מצד שני, זו בדיוק הסיבה הכי טובה לעשות את זה בבית. המיטה קרובה.

מתכונים

מרגריטה קלאסית

חומרים:

80 מיליליטרים טקילה טובה. אנחנו השתמשנו כאמור בפטרון רפוסדו. ככל שתשקיעו יותר בחומרי הגלם, כך תקבלו תוצאה טובה יותר, בדיוק כמו באוכל. אין חוכמות

50 מיליליטרים קוואנטרו או כל ליקר תפוזים משובח אחר, טריפל סק

25 מיליליטרים מיץ ליים טרי סחוט על המקום (או מיץ לימון אם לא משיגים, יחי ההבדל הקטן) ועוד חצי ליים לניגוב הכוס ופרוסת ליים לקישוט

מלח (מעט)

קרח (הרבה)

הכנה: לוקחים כוס מרטיני קלאסית (או כל כוס אחרת שאתם רוצים, אנחנו לא בעניין של התפלצנות הפעם). מנגבים את שוליה בחצי הליים.

מפזרים מלח בצלחת. טובלים את שולי הכוס במלח, מנערים את השאריות ומנגבים במגבת נייר ביתית את קו המלח, כך שיישאר מלח רק על שפת הכוס ממש.

מוזגים את כל הנוזלים לשייקר מקצועי או לסתם צנצנת נקייה עם מכסה (כך עשינו אנו; השתמשנו בצנצנת של גפילטע פיש מוכן, אבוי לבושה).

מוסיפים קרח לפחות עד חצי גובה הצנצנת. אם משתמשים בשייקר - אז עד הסוף. סוגרים את המכסה. מנערים היטב ומהר כדי שכמה שפחות קרח יימס. מוזגים את המרגריטה לכוס דרך מסננת כדי שהקרח יישאר מאחור. מקשטים בפרוסת לימון שחרצתם עד מרכזה כדי שתשב יפה על שולי הכוס. שותים. מדברים ספרדית.

מרגריטה קפואה

חומרים:

80 מיליליטרים טקילה איכותית

50 מיליליטרים קוואנטרו

25 מיליליטרים מיץ ליים או לימון טרי

4 כפיות סוכר

קרח

מלח

הכנה: מוזגים את כל המרכיבים הנוזליים לבלנדר. מוסיפים קרח בכמות שתיצור גבעה שגובהה פי שניים מגובה הנוזל. מוסיפים את הסוכר. טוחנים עד שהקרח הופך לברד.

בלנדר ביתי חזק אמור להתמודד עם קרח לכתישה, אבל אצלנו הבלנדר השמיע די מהר קולות חרחור וגסיסה ולשחרר ריחות של כבל חשמלי שרוף. הוצאנו מיד את הקרח, שמנו בשקית ניילון, ודפקנו עליו בפטיש לקבלת מרקם של ברד. ממש ככה. יצא מצוין. את התוצאה מוזגים לכוס שעברה את אותו תהליך "המלחה", כולל הליים המרוח על השוליים לפני כן. מקשטים בפרוסת ליים. שותים. מקללים בספרדית. הכתבה המלאה במגזין G - לקבלת הגיליון ועיתון גלובס לחודש מתנה >>