"אפשר למתן את הישגי הטרור ע"י הכנה נכונה של התקשורת"

ד"ר שלמה שפירא קיבל מיליון אירו מהאיחוד האירופי כדי לפתח אסטרטגיה תקשורתית למצבי חירום ■ המדריך תורגם לבולגרית וסייע בעת הפיגוע בבורגס

פיגוע ההתאבדות בבורגס שבבולגריה העמיד את שירותי החירום, המשטרה והרשויות בבולגריה בפני הצורך להתמודד מול מצב חירום בלתי מוכר. הפיגוע בשדה התעופה היה פיגוע הטרור המשמעותי הראשון מזה עשרות שנים.

עד לפני כשנתיים לא היו בבולגריה תוכניות חירום יעילות לטיפול תקשורתי באירועי טרור. פרויקט מחקר שיזמו וביצעו חוקרים באוניברסיטת בר-אילן שינה זאת, והעמיד לרשויות שירותי החירום והרשויות בבולגריה אסטרטגיה ותוכניות חירום מפורטות לפעילות תקשורתית במצבים של פיגועי טרור.

קיראו עוד ב"גלובס"


את פרויקט SAFE-COMMS יזם ופיתח ד"ר שלמה שפירא, סגן ראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן וחוקר בכיר במכון במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים. "בנינו את האסטרטגיה התקשורתית למצבי חירום ומצבים של התקפות טרור עבור האיחוד האירופי - עבור רשויות החירום בכל הקהילייה האירופית ב-27 מדינות", מספר שפירא בראיון ל"גלובס".

- מה הרעיון שהנחה אותך בהקמת הפרויקט?

"לטרוריסט יש יתרון שלעולם יהיה לו: הוא קובע את הזמן ואת המקום. הפיגוע תמיד יגיע בהפתעה. הטרור יוצר פאניקה, חרדה, תחושה של חוסר ביטחון, והטרוריסט מצפה שהתחושות האלה ישפיעו באופן עקיף על הפוליטיקה, שישנו אותה. חשבתי איך אפשר לנסות למזער את האפקט הזה", מסביר שפירא.

"אני מאמין שאפשר למתן את ההשפעה השלילית ואת ההישגים של הטרוריסט על-ידי הכנה נכונה של הפעילות התקשורתית בדקות, שעות ובימים שאחרי הפיגוע. זה בעצם הרעיון של הפרויקט".

SAFE-COMMS זכה למימון האיחוד האירופי, שאיפשר הקמת צוותי חוקרים ומומחים מכל רחבי אירופה, שבדקו את יעילות הפעילות התקשורתית והדוברותית של רשויות ושירותי חירום לאחר עשרות התקפות טרור באירופה ובמזרח התיכון.

הממצאים שהתקבלו הביאו לפיתוח תוכנית חירום דוברותית ומדריך מפורט למצבי טרור, שהופץ בשפות רבות למאות כוחות משטרה, כבאים, רפואת חירום, בתי-חולים ורשויות באירופה.

רצה הגורל, ומדריך החירום תורגם באחרונה לבולגרית ונמסר לשגריר בולגריה בחודש אפריל האחרון. המדריך, שהופץ מיד לאחר מכן ברחבי בולגריה, הפך חיוני ביותר לפני מספר שבועות.

שומרים על מסר אחד

טבילת האש של הפרויקט הייתה לפני שנה, בפיגועי הטרור בנורבגיה. שעות ספורות לאחר פיצוץ מכונית התופת במרכז אוסלו ורציחתם של עשרות בני-נוער באי קטן ליד העיר, הכניסה המדינה את התוכנית לפעולה.

לקחי ההתנהלות באותו פיגוע הביאו לכך שהמדריך אומץ על-ידי כוחות חירום ורשויות רבות באירופה ומחוצה לה. כך, לפני מספר חודשים החליטה משטרת הודו לתרגם את המדריך להינדו והפיצה אותו בין התחנות במדינה.

"ב-2009, לאחר שנבחרנו במכרז מתוך הרבה הצעות להוביל את הפרויקט הזה, העניק לנו האיחוד מענק מחקר של יותר ממיליון אירו", מספר שפירא. "הפרויקט נמשך כשנתיים, כאשר היו לנו 6 צוותים מקומיים של חוקרים ב-6 מדינות שסובלות מטרור. היה לנו צוות באירלנד הצפונית, צוות בספרד שחקר את ההתנהלות מול הטרור הבאסקי, צוות יווני, צוות גרמני וצוות בולגרי.

"הרעיון היה לבדוק בכמה עשרות פיגועים שקרו בפועל, מה התבצע מבחינה תקשורתית מיד לאחר הפיגוע. לבחון ולנתח את הפעולות של האנשים שיצרו את המידע - דוברי המשטרה, הכבאים, רשויות החירום, משרדי ממשלה וכו'. מתוך זה התחלנו לבנות אסטרטגיה שהיא גם יעילה וגם מתאימה לצרכים של התקשורת בשטח".

"האסטרטגיה שבנינו בנויה לפי הצרכים של התקשורת, כאשר יש בתוכה חלוקה פנימיתי לתקשורת מודפסת, טלוויזיה ורדיו, תקשורת ארצית, תקשורת מקומית, תקשורת צהובה, טאבלואידים, אינטרנט ורשתות חברתיות. השימוש בהם תלוי בקהל היעד של הפעילות התקשורתית. כמובן שקהל היעד הוא הציבור הכללי, אבל יש גם מסרים שצריך לבנות באופן מאוד ספציפי, למשל לתקשורת הבינלאומית שמאוד מתעניינת בפיגועים כאלה".

- יש עיקרון מרכזי בתוכנית?

"כן. אנחנו קוראים לזה ONE VOICE. קשה מאוד להנמיך את רמת החרדה והבלבול של הציבור כאשר כל רשות חירום או גוף ממשלתי מעבירים מסר אחר. צריך שיהיה קול אחד, כאשר למעשה מעבירים מסר מאוד ברור ואמין שמתקבל על-ידי התקשורת והציבור".

- האם אתם מסייעים למדינות שמבקשות לפעול על-פי מודל העבודה שלכם?

"זה תלוי. לדוגמה, בפיגוע הטרור בנורבגיה בשנה שעברה הרשויות באוסלו יצרו איתנו קשר כבר אחרי הפיצוץ הראשון, עוד לפני שידעו שהיה טבח באי. לאחר שפנו אלינו, כיוונו אותם אל החומר שקיים בכמה וכמה שפות באתר של הפרויקט.

"אנחנו מייעצים לגבי כל מה שהם צריכים. הקשר עם הרשויות יכול להיות מאוד אינטנסיבי, והוא בא לידי ביטוי בהרבה טלפונים, הודעות SMS, אימליים וכו'. יש שעות שזה מאוד אינטנסיבי, ויש שעות שלא שמענו מהם (נורבגיה, ר"ב) כלום".

שפירא מספר כי מיד לאחר שנודע להם על כך שרשות כלשהי משתמשת במודל שפיתחו, צוותיו מתחילים להקליט את השידורים של הטלוויזיות כדי לראות עד כמה הפרויקט אפקטיבי.

התפשטות הטרור בעולם שוברת את הקונספציה לפיה יש מדינות יעד מסוימות המשמשות כר נוח ואפקטיבי לפעילות טרור. "באופן מקרי לחלוטין סיימנו לתרגם את תיקי החירום לבולגרית לפני חודשיים", מספר שפירא, "הענקנו את הגירסה המתורגמת לשגריר בולגריה בטקס שהתקיים באוניברסיטה. אז הוא אמר שבולגריה מאוד שמחה לקבל את החומר, אלא ש'בבולגריה אין פיגועי טרור', והנה, למרות כל הלחץ העצום וחוסר הניסיון הגדול שהיה בבולגריה, המדריך שלנו איפשר להם לעשות עבודה טובה מאוד".

- איזה ציון היית נותן לאופן ההתנהלות בישראל במצבים מסוג זה?

"8.5 מתוך 10. בישראל, מה שקורה הרבה פעמים בפועל, זה שהראשון שמגיע למקום הופך להיות הדובר. יש רשימה ארוכה של גורמים שמגיעים לשטח, והראשון שעומד מול המצלמה הוא הדובר. אין החלטה מיהו האחראי בדברור פיגועי טרור. ברוב המקרים, אגב, זה עובד. יחד עם זאת, יש מקרים שמרוב דוברים היה בלבול שלם".

ששת השלבים