הנה התקציר החלקי של הימים האחרונים:

האם הוא יצא מדעתו, או הביע את דעתה האמיתית של מפלגתו? מועמד רפובליקני לסנאט הפיל השבוע את התקרה על הפוליטיקה האמריקנית, כאשר הכריז ש"אונס לגיטימי" אינו מסתיים בהריון רק זה מה שחסר למיט רומני, ערב ועידת המפלגה בפלורידה רק זה מה שהיו הדמוקרטים צריכים

אם אישה סובלת "אונס לגיטימי", גופה דוחה אוטומטית את זרעו של האנס. מי אמר? המועמד הרפובליקני לכהונת הסנאטור של מדינת מיזורי. מדוע אמר? כדי לטעון ש"אין להעניש את הילד" רק מפני שהוא נבט ברחמה של אישה נאנסת. "צריך להעניש את האנס". והאישה? אישה.

אין מקום להקל את הלחץ על תורי הצבעה במדינת אוהיו, מפני שזה "יעזור למכונת ההצבעה של האוכלוסייה העירונית". בעולם הדקויות של הסוציולוגיה האמריקאית, "עירוני" (urban) הוא שם נרדף לשחורים. מי אמר? יושב ראש המפלגה הרפובליקנית במחוז פרנקלין, אוהיו, שתוצאות ההצבעה בו עשויות להכריע מי יהיה הנשיא הבא של ארה"ב. מדוע אמר? מפני שככל שיקטן מספרם של המצביעים השחורים וההיספאנים כך יפחתו סיכויי ברק אובמה.

הגיע הזמן ש"ליברלים לבנים יעמדו על טבעו האמיתי של האיש שהם עזרו לבחור לנשיא ב-2008". מי כתב? בעל טור פוליטי ב"וול סטריט ג'ורנל". מדוע כתב? בעקבות הכרזה אומללה של סגן הנשיא ביידן, אשר פורשה כניסיון דמגוגי לפנות אל מצביעים שחורים.

הימין האמריקני רחב מכדי שיינתנו לו תוויות חד-משמעיות. יש בו הרבה מאוד אנשים רציונליים בהחלט, סובלניים ומעשיים. אפשר להסכים איתם, או לחלוק עליהם, אבל הלגיטימיות של דעותיהם אינה מוטלת בספק. יש בו, לעומת זאת, מרכיבים רעיוניים שקצת קשה למצוא להם מקום בקשת פוליטית מודרנית. נודפת מהם נוסטלגיה לזמן פרה-מודרני.

מי מסיח את הדעת?

הפוליטיקה האמריקנית עמדה השבוע בסימן מעידתו של המועמד הרפובליקני במיזורי. זה רע מאוד בשביל מיט רומני. בשבוע הבא מתקיימת ועידת המפלגה הרפובליקנית, שבה תאושר רשמית מועמדותו לנשיאות. הוא לא היה זקוק להקדמה הסנסציונית הזו.

רומני מייסד את טענתו לנשיאות על מומחיותו בענייני עסקים. הוא מבטיח לחדש צמיחה מהירה, ולהוריד את האבטלה הגבוהה (8.3%). הוא חוזר ומדבר זה חודשים על הצורך להעמיד את הכלכלה במרכז הדיון. הוא לא יניח לברק אובמה להסיח את הדעת. לנשיא יש סיבות טובות להסיח, מפני שבעלותו לשלטון הוא הבטיח ירידה ממשית באבטלה בתוך שנה וחצי.

מי מסיח אפוא את הדעת? האגף הריאקציוני במפלגה הרפובליקנית, זה המסוגל לדבר בהתלהבות אמיתית רק נגד הפלות מלאכותיות, בגנות "סדר היום ההומוסקסואלי", נגד השתעבדות המדע לתיאוריות של התחממות האקלים, נגד לימוד תורת האבולוציה של דרווין בבתי הספר וכן הלאה.

זה עבד לא רע בעבר בגיוס תרומות ובהבאת מצביעים אל הקלפי. ב-2004, ג'ורג' בוש הבן עשה שימוש וירטואוזי בעניינים האלה, כדי להיבחר לתקופת כהונה שנייה. אבל לא הפעם. הפעם גם שמרנים מובהקים מודים שאין זה הזמן לעסוק בנושאים הרגשיים האלה. זה הזמן לכלכלה.

קנאי, שונא נשים, שרלטן

המועמד לסנאט במיזורי, ציר קונגרס בן 65, טוד אייקין (Akin), מצטייר עכשיו כקנאי דתי, כשונא נשים וכשרלטן. התגובות על הכרזתו היו תערובת של תדהמה, של אי-אמון ושל זעם. השתמע ממנה, שהריון בעקבות אונס הוא אשמתה של הנאנסת, מפני שעל גופה היה לסכל את תהליך הביוץ. והואיל וזו אשמתה, אפשר להטיל ספק במהימנות גרסתה על "אונס". אונס אמיתי, או "לגיטימי", אינו מסתיים בהריון.

שועי המפלגה הרפובליקנית מרטו את שערותיהם. הם הפגיעו באייקין להסתלק ממועמדותו. הם ידעו מה יקרה אם הוא יישאר שם. קודם כול, הוא יובס בבחירות הכלליות; ושנית, דמוקרטים בכל רחבי ארה"ב יחזרו עד זרא על דבריו. הם יטענו שהוא מייצג את תפיסת עולמה של מפלגתו.

אייקין התנצל. הוא לא התכוון. הוא נכשל בלשונו. הוא מעד. אבל לפחות עד הבוקר, יום חמישי, הוא סירב לפרוש. תבוסתו הכמעט-מובטחת מאיימת על תקוותם של הרפובליקנים לזכות ברוב בסנאט. הם שולטים בבית הנבחרים, והסימנים הם שיוסיפו לשלוט. עד השבוע נשקפו להם סיכויים טובים גם בסנאט.

השבוע, בלי קשר לאייקין, ועדת המצע של הרפובליקנים השלימה את סעיף ההפלות המלאכותיות, שיוגש לאישורה האוטומטי של ועידת המפלגה. אמנם אין שם עיסוק ב"אונס לגיטימי", אבל מובעת התנגדות מוחלטת להפלות, יהיו הנסיבות אשר יהיו. יתר על כן, פרשת אייקן הזכירה כי פול רייאן, המועמד לסגן נשיא, עשה יד אחת עם אייקין ביוזמה רדיקלית נגד הפלות. אף שרומני מתנגד להפלות, אבל מוכן להרשות אותן במקרים של אונס ושל סכנה לחיי האישה. רייאן אינו מוכן. רוב הרפובליקנים בקונגרס אינם מוכנים.

תנו להם "פער מגדרי"

הנה כי כן, לדמוקרטים ניתנת הזדמנות יוצאת מגדר הרגיל לחזור במשנה תוקף על הזהרה רבת ימים, שהרפובליקנים מנהלים "מלחמה נגד הנשים". וזאת לדעת: הדמוקרטים נוטים לנצח בבחירות, אם יש להם יתרון גדול בין נשים. רוב הגברים מצביעים בעד הרפובליקנים. בעגה הפוליטית, התופעה הזה ידועה כ"פער מגדרי" (Gender Gap). ביל קלינטון נבחר פעמיים בזכות הפער הזה, שגדל עד 11% בבחירות של 1996; לעומת זאת, בבחירות של 2004, רק 51% מן הנשים תמכו במועמד הדמוקרטי ג'ון קרי. זה לא הספיק, מפני שג'ורג' בוש הבן גבר עליו בהפרש של 13% בין הגברים.

לאיש אין ספק שאובמה יגבר בין הנשים. השאלה היא ההפרש. השבוע הראו הסקרים תיקו סטטיסטי בין הנשיא לבין הטוען לנשיאות. ההפרש בסקרים האלה קטן מטעות הדגימה (אינדקס הסקרים של realclearpolitics.com, אשר חזרנו וציטטנו באחרונה, מראה הבוקר שיתרונו של הנשיא פחת עד אחוז וחצי. שיעורו לפני שבוע היה 3.5%). אחד הסקרים, של "וול סטריט ג'ורנל" ושל רשת הטלוויזיה אן.בי.סי, מאשר את המגמה הזו, אבל מוסיף להעמיד את יתרונו של אובמה בין הנשים על 10%.

לשון אחר, אפילו עם יתרון מסיבי בין נשים, הנשיא לוחם על חייו הפוליטיים. צמצום של היתרון הזה, אפילו במקצת, יעמיד אותו בעמדת פיגור. לעומת זאת, בחסדי ציר הקונגרס אייקין, הגדלה של היתרון הזה תדון את רומני לתבוסה כמעט ודאית.

למרבה העניין, סקר חדש של AP מראה תיקו סטטיסטי (יתרון של אחוז אחד לנשיא) - אבל גם מראה ש-58% מן הנשאלים סבורים שאובמה ינצח בבחירות. מה זה אומר? מי יודע.

לסיום הנה תחזית מזג האוויר: סופה טרופית, ששמה "אייזאק", שורקת בדרך אל דרום פלורידה. אם היא תמשיך בכיוון הזה, היא עשויה להגיע אל העיר טאמפה, שבה תתכנס ביום ב' הוועידה הרפובליקנית. האם המעבדות הסודיות של המפלגה הדמוקרטית הן שיצרו אותה?

רשימות קודמות של יואב קרני אפשר לקרוא ב-yoavkarny.com