הפסיד בהימור: ביהמ"ש דחה ייצוגית של רון קופמן נגד הפיס

עיתונאי הספורט טען כי כרטיסי הגרלה של חיש-גד נמכרים גם לאחר שאין סיכויי זכייה ■ ביהמ"ש: הטענה נדונה כבר בתביעה ייצוגית קודמת שהסתיימה בפשרה

‎‎ה"קוף" הפסיד בהימור: בית המשפט המחוזי מרכז דחה הבוקר (א') את בקשתו של העיתונאי ופרשן הספורט רון קופמן לאישור תביעה ייצוגית נגד מפעל הפיס, בסך 3.1 מיליארד שקל, שעניינה בהגרלות "חיש-גד" ו"חיש-גד 2 אלקטרוני" אותן עורך ומנהל מפעל הפיס.

בכך קיבלה השופטת מיכל נד"ב את טענת ההגנה של מפעל הפיס, לפיה בית המשפט כבר הכריע בייצוגית זהה שהגיש לקוח אחר של מפעל הפיס בשנת 2001 באותו עניין, ועל כן קופמן אינו יכול לתבוע את החברה באותה עילה. קופמן אף חויב לשלם למפעל הפיס הוצאות ושכר-טרחת עורך דין בסך 45 אלף שקל.

‏קופמן, באמצעות עו"ד רם גורודסקי, טען כי מפעל הפיס מטעה את ציבור המשתתפים בהגרלות החיש-גד, בכך שהוא מעמיד למכירה כרטיסי גירוד, גם לאחר שכבר לא קיים למי שרוכש אותם סיכוי כלשהו לזכות בפרס.

לטענתו, ההטעיה באה ליד ביטוי בכך שמפעל הפיס אינו מפרסם ברבים את מספר הפרסים שהוא משלם בהגרלות חיש-גד וחיש-גד האלקטרוני, וכרטיסי ההגרלה שהופקו באותה סדרה עומדים למכירה, גם לאחר שקטן או נשלל לחלוטין הסיכוי לזכות בפרס כלשהו.

‏בתגובה טען מפעל הפיס, באמצעות עו"ד אהרון מיכאלי משרד גולדפרב-זליגמן, כי כבר בשנת 2001 הוגשה תביעה של לקוח בנושא זהה, והיא הסתיימה בהסדר פשרה, שאושר בבית המשפט בשנת 2004.

נטען כי פסק הדין בתביעה הקודמת חל ביחס לכל הפרסים וההגרלות שיתקיימו בעתיד, וכי בהסדר הפשרה הוסכם כי הוא ממצה ומסיים את כל הטענות והמחלוקות בין מפעל הפיס לבין המשתתפים בהגרלות "חיש-גד" בעבר ובעתיד ואת עילות התביעה שעניינן טענה כי מפעל הפיס אינו מפרסם חלוקת פרסים.

‏‎‎תמונת ראי

‏השופטת נד"ב קיבלה את הטענה וקבעה כי הדמיון בין הטענות בתביעה הישנה לתביעתו של קופמן מקים השתק עילה. "התביעה הנוכחית היא באותו עניין, ואפשר לומר כי עניינה בתמונת ראי של התביעה הקודמת, שעל כן העילה הנוכחית נדונה ונדחתה על-ידי בית המשפט... האינטרס המוגן בשתי התביעות זהה, זכות המשתתף, בהגרלות נושא הדיון, שלא להיות מוטעה או לדעת אילו פרסים שולמו. גם התשתית העובדתית זהה, שכן מדובר בהגרלות שנדונו בעניין הקודם ובפרסים שאין מפרסמים את תשלומם... על כן לא ניתן להעלותן בשנית".

עוד נקבע כי "משאישר בית המשפט את הסדר הפשרה (בתביעה הישנה - א' ל"ו), הוא סבר כי יש בו כדי לתקן את ההטעיה, נושא בקשת האישור, שאם לא כן לא היה מאשר את ההסדר".