הקטסטרופה של המשבר באירופה: התאבדויות

השפעתו משבר החוב באירופה לא פוסחת על מצבו של הנפשי של הציבור, והדבר ניכר בהתגברותם של דכאונות ובעלייה חדה בשעורי ההתאבדויות. אתר CNBC הצביע היום (ג') על הפרדוקס הגדול, לפיו דווקא עכשיו בוחרות הממשלות לקצץ בתקציבם של שירותי הבריאות.

חוזה ואן רמורטל, יועץ לארגון הארופאי לבריאות הנפש, סבור שמשבר החוב מחלחל לכל תחומי החיים ולא רק לכלכלה. לדבריו, השפעת המצב הכלכלי על בריאות הנפש "יוצרת תהום עמוקה בחברה".

מתוצאותיו של סקר שנערך לאחרונה בקרב רופאי משפחה בבריטניה, עולה כי 76% מהרופאים מעידים כי בריאות מטופליהם נפגעה בעקבות המשבר, ו-77% השיבו כי חלה עליה בכמות המטופלים הזקוקים לטיפול נפשי בהפרעות חרדה.

עוד מראים נתוני הסקר, כי חלה עליה בתופעות כמו אלכוהוליזם, חרדה ובקשות להפלות בשל מניעים כלכליים.

עם זאת, דווקא עכשיו מוצאות לנכון ממשלות באירופה, לבצע קיצוץ חד בתקציבי בריאות הנפש, קיצוץ בשיעור של כ-50%.

"המשבר הכלכלי לא ימשך לנצח", אומר ואן רמורטל. "אבל לקיצוץ הזה, תהיה ללא צל של ספק, השפעה ארוכת טווח". אל תחזיתו הפסימית של רמורטל מצטרפים נתוני מחקר אחר, המראים כי נכון להיום רק 32%-50% מהאירופאים הסובלים מחרדה או דיכאון, אכן פונים לסיוע מקצועי, כך שלמעשה, סביר להניח שמספרם של פגועי הנפש כתוצאה מהמשבר, גבוה הרבה יותר.

ג'ון דאלי, חבר בוועדת הבריאות האירופאית, טוען כי הקיצוץ בתקציבי בריאות הנפש מצעיד את אירופה המנומנמת "לכיוונה של קטסטרופה". לדבריו "אירופה מתקרבת למשבר הומניטארי, בה בשעה שהציבור מוזנח בגלל הצנע", הוא הזהיר.