מנכ"ל בטר פלייס: "מחיר הדלק עוזר לרכב החשמלי"

אחרי 4 שנים של הכנות, גיוס מאות מיליוני דולרים, הקמת תשתית טעינה והחלפה יקרה ומסע הכשרת לבבות גלובלי, שיצר מטען ענק של ציפיות - הן בישראל והן מחוצה לה - נכנסה בטר פלייס בחודש שעבר לשלב ההוכחות והצגת הקבלות. בתחילת אוגוסט היא השיקה רשמית את קמפיין המכירות הרשמי והפומבי שלה, שקדמו לו חודשים ארוכים של ניסויים שיווקיים, מכירות "שקטות" לציי רכב וניסויי כביש פנימי בשיתוף עובדי החברה. בתום החודש הראשון הראו נתוני מסירות הרכב כי באוגוסט מסרה החברה כ-80 כלי רכב וכ-380 כלי רכב בינואר-אוגוסט השנה, כולל כלי הרכב הצמודים שנמסרו לעובדי החברה.

אלוף במיל' משה קפלן, לשעבר סגן הרמטכ"ל וכיום מנכ"ל האופרציה הישראלית של בטר פלייס, אינו מוטרד מהפתיחה הצנועה ואומר שזו רק ההתחלה.

"העלינו עד כה על הכבישים כ-500 מכוניות חשמליות וזה תואם את הצפי שלנו. הכמות הזו מותאמת ליכולת המערכת שלנו לקלוט מכוניות. קצב המכירות מצוין ואני בטוח ביכולתנו לעמוד בתוכנית להעלות על הכביש 4,000 מכוניות ב-12 חודשי הפעילות המלאים הראשונים".

- ואיך משפיעה הקפיצה האחרונה במחירי הדלק על המכירות ועל הביקוש לרכב החשמלי?

"כל החברות במשק נערכות כיום לתוכנית העבודה של 2013 ומחפשות דרכים לחסוך בהוצאות. במקרה של עלות הדלק, שמהווה מרכיב משמעותי בהוצאות השוטפות של החברות, יש להן רק 3 דרכים לחסוך: להעביר את כל הצי למכוניות קטנות; להגדיל את מכסות הדלק לעובדים או להעביר את הצי למכוניות חשמליות ולקבע מחיר שימוש ידוע מראש ובכך לחסוך אלפי שקלים לחוזה של 3 שנים. אנו רואים כיום פניות של חברות אלינו שנעשות עוד בזמן תוכניות העבודה. חלקן רוצות לסגור הסכמים עוד לפני 31 באוקטובר. מדובר בכמה מציי הרכב הגדולים. אלה לא גישושים: הציים האלה בדקו את המכוניות החשמליות והתנסו. לפחות 3 חברות ביקשו אספקה מהירה של 100 מכוניות השנה. מצב המשק רק מאיץ את התהליך".

לדברי קפלן, פרויקט הצבת תחנות ההחלפה נמצא בשלב מתקדם ועד כה הושקעו בפרישת התשתית יותר ממיליארד שקל. "יש לנו 21 תחנות פתוחות, שמאפשרות נסיעה חופשית מהצפון עד הדרום", הוא אומר, "את כל זה עשינו מהיסוד ב-4.5 שנים, כולל פיתוח הטכנולוגיה. לדעתי זה הישג חסר תקדים. אנו פותחים תחנות בקצב של 3 בשבוע. עמודי הטעינה שלנו נמצאים ביותר מ-400 חניונים עם יותר מ-2,000 נקודות טעינה".

חברות הליסינג לא מתלהבות

בענף הרכב מדווחים כי חברות הליסינג הישראליות, שנחשבות לצינור השיווק המרכזי של בטר פלייס לציים, אינן מקבלות הזמנות למכוניות החשמליות בהתלהבות יתרה, בעיקר בשל הסיכון של מחירי שוק היד השנייה לרכב החשמלי. עם זאת, קפלן אינו מעיד על עוונה להקים פעילות ליסינג עצמאית. לדבריו, "לחברות הליסינג יש כיום אילוצים שאינם קשורים לבטר פלייס (כמו הקושי לגייס כיום הון, ד"ב). עד כה חתמו איתנו 5 חברות על הסכמים ואנחנו רואים בהן שותפות לדרך. אנחנו רואים ביקושים שעולים מהשטח ומגיעים לחברות הליסינג, וזה משרת גם אותן. נגיע ליעדי המכירות עם החברות הקיימות".

- הרגולטור הכריז השבוע על רפורמה שתפריד בין מחיר הסוללה למחיר הרכב ותשווה את שווי השימוש של רכב היברידי נטען ושל מכוניות חשמליות מתחרות לזה של בטר פלייס. האם אתם רואים בכך איום?

"אנחנו לא רואים במתחרים איום. כל יבואן שרוצה להביא ארצה רכב חשמלי מקבל מאיתנו תמיכה במידע על מערכת הטעינה שלנו וביכולת הטכנית להשתמש בה. לגבי שווי השימוש לרכב חשמלי, יש למדינה מה לעשות. אנחנו יודעים כיום להציע הטבות כלכליות לחברות ולמעסיקים, אבל כדי שמלוא ההטבה יעבור לעובדים, המדינה צריכה להפחית את שווי השימוש על רכב חשמלי. לא הגיוני שעובד שמשתמש בפלואנס חשמלית נקייה ישלם את אותו שווי שימוש על פלואנס בנזין או פלואנס דיזל. אני מקווה שהמדינה תמצא דרך להקל את שווי השימוש על מקבלי רכב חשמלי. אני חושב שזה ריאלי ומוצדק".

כשנשאל קפלן על דעתו לגבי כוונת האוצר להכניס לשווי השימוש של מקבלי רכב צמוד גם את שווי הטבת הדלק החופשי - מה שעשוי לתת לבטר פלייס דחיפה שיווקית מסיבית - הוא מפתיע: "לא ביקרתי כבר שנה בתחנת דלק, אבל כאזרח אני לא סבור שראוי להפיל נטל מס כל כך גדול על עובדים, שגם כך משלמים מסים מהגבוהים במשק".

- ע"פ הנתונים של "חברה לישראל", המשקיעה הגדולה של בטר פלייס, הפסיד המיזם כחצי מיליארד שקל מתחילת השנה. זה לא מדאיג את המשקיעים?

"אסור להגדיר את ההוצאות שלנו בתור הפסד. זו השקעה לטווח ארוך, שדומה להשקעה שהייתה בזמנו בכביש 6. אנחנו משקיעים בתשתית שתיצור הכנסות בהמשך. המשקיעים שלנו הם לא ספקולנטים אלא שחקנים לטווח ארוך. אני מרגיש בטוח מאוד במערכת היחסים איתם וגם עם החברה לישראל".

"אם החמאס לא ישתלט על הרצועה, צה"ל יצטרך לצאת לעופרת יצוקה 2"

בספטמבר 2007, חודש בטרם סיים האלוף (במיל') משה קפלן את תפקידו כסגן הרמטכ"ל ופרש לחיים אזרחיים, תקף חיל האוויר הישראלי את הכור הגרעיני שבנתה סוריה בחשאי, בסיוע צפון קוריאה - כך לפחות ע"פ פרסומים זרים. ביחס לתקיפה, שהמגזין האמריקני "ניו יורקר" פרסם בראשית השבוע תחקיר מקיף על אודות המהלכים שקדמו לה בישראל, מבהיר קפלן: "זה עניין רגיש, אבל בכל מקרה לא היינו קרובים באותה תקופה למצב של מלחמה עם סוריה, ועובדה: עברו חמש שנים מאז, לפי אותם פרסומים זרים, ולא הייתה לנו שום מלחמה עם סוריה".

קפלן עוקב אחר השיח הציבורי המתלהם בשאלת תקיפת מתקני הגרעין באיראן ואומר: "אני שותף לדעה שצריך לעשות את הכול כדי שאיראן לא תהיה גרעינית. איראן עם נשק גרעיני מאיימת לא רק עלינו, ולכן אנחנו צריכים לקיים שיתוף פעולה הדוק עם הקהילייה הבינלאומית ועם ידידותינו, כמו ארה"ב, וזאת כדי ללכת ביחד צעד צעד לקראת בלימת התוכנית של האיראנים".

- השיח התקשורתי הער בשאלה אם לתקוף באיראן פוגע בביטחון המדינה?

"יש כאן עודף דיבורים בחודשים האחרונים והמצב פוגע עמוקות בביטחון המדינה. כל זה - עוד הרבה לפני שהאיראנים התגרענו".

השינויים במזרח התיכון מהשנתיים האחרונות, ובמרכזם תפיסת השלטון בידי מוחמד מורסי, התעצמות ארגוני הטרור בסיני והכאוס בסוריה, מחייבים לדעת קפלן היערכות מחודשת. "זה כבר מזמן לא 'אביב ערבי'", הוא אומר.

בנוגע להתמודדות עם הטרור שמופנה כלפי ישראל מכיוון סיני, קפלן סבור שיש להיאבק לצד מצרים ולהדק איתה את שיתוף הפעולה, לא במנותק מההתמודדות הישראלית עם הטרור בעזה. "עזה רחוקה מלהיות לבנון הדרומית שלנו", הוא אומר, "יש שם לא מעט בעיות פנימיות, גם ביחס לשיתוף הפעולה עם מצרים וביחס לטרור הלא חמאסי שמתפתח ברצועה. אם חמאס לא יפגין שליטה על המצב, צה"ל יצטרך לפעול שוב".

- עד לכדי יציאה למבצע כמו עופרת יצוקה 2?

"כן. כמו שצה"ל הפיק לקחיו ממלחמת לבנון השנייה, צה"ל הפיק לקחים גם מפעילותו בעופרת יצוקה בסוף 2008 והמבצע הבא ייראה אחרת".