שני טייסים מבצעיים במילואים, הממלאים בחייהם האזרחיים תפקידים בכירים במשרדי הממשלה, הגישו אתמול (א') לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד המדינה, בהיקף 32 מיליון שקל, בגין ניכויים פסולים שהמדינה מבצעת במשכורות משרתי המילואים.
התובעים, עוזר בכיר למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ויועץ מנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל, באמצעות עו"ד חן בכר, טוענים כי המדינה, המעסיק הגדול ביותר במשק, מפרה את חוקים שהיא עצמה חוקקה - חוק שירות המילואים וחוק הביטוח הלאומי - הקובעים כי משרת מילואים המבצע את שירות המילואים בימי המנוחה, בחגים או בימי חופש, יקבל הן שכר עבודה רגיל והן תגמול מילואים.
בתביעה נטען כי המדינה, באמצעות משרד האוצר ונציבות שירות המדינה, מנכה משכר עובדי המדינה סכומים שאסור לנכותם - שווי שכר עבודה ונלווים של ימי מנוחה וחופשה במהלך שירות המילואים.
לטענת התובעים, טייסים מבצעים בחיל האוויר, הם משרתים בממוצע (כל אחד מהם) כ-50 ימי מילואים בשנה. כחלק מכוננויות סדירות ופעילות מבצעית, הם נדרשים לבצע חלק לא קטן משירות המילואים שלהם, במסגרת ימי המנוחה או בימי החופשה שלהם (שבתות וחגים).
"המבקשים מתייצבים לדגל כל אימת שהם מתבקשים לעשות כן, וזאת עושים המבקשים, בדומה ליתר משרתי המילואים המסורים, מתוך תחושת שליחות ורצון לתרום את חלקם לביטחון המדינה, במסגרת שגרת חייהם האזרחית, ותוך שאיפה להימנע עד כמה שניתן מפגיעה במעסיק, במקרה שלנו אותה מדינת ישראל עצמה", כותבים טייסי המילואים בתביעה, ומוסיפים: "ומה משיבה המדינה בתמורה לאותם עובדים מסורים? מפרה את החוקים שהיא עצמה חוקקה, שנועדו להקל ולתקן במעט את העוול רב-השנים שנעשה עם אוכלוסיית משרתי המילואים".
בתביעה נטען כי בניגוד להוראות חוק שירות המילואים ולתיקון שהוחל בחוק הביטוח הלאומי מאז שנת 2008, ממשיכה המדינה לנכות, שלא כדין, משכרם של התובעים, ושל יתר עובדי המדינה המשרתים במילואים, את שווי ימי המנוחה או החופשה שלהם, כשהם משרתים במילואים.
המשמעות של הניכוי היא שבמקום שעובדי המדינה יקבלו במסגרת שירות המילואים בימי המנוחה הן משכורת מהמדינה והן תגמולי מילואים, כפי שקובע החוק, מקבלים עובדי המדינה רק את תגמולי המילואים, כשהמדינה "שומרת לעצמה" את התשלומים אותם היא חייבת להעביר לאותם עובדים על פי חוק.
מהבקשה לאישור התביעה הייצוגית עולה כי הכנסת עצמה, באמצעות מרכז המחקר והמידע המחלקה לפיקוח תקציבי, פרסמה בפברואר 2011 מחקר על "ניתוח תגמול מילואים לעובדים בשירות המדינה", ממנו עולה כי המדינה כמעסיק מנכה שלא כדין סכומים המגיעים לעובדי המדינה המשרתים במילואים בימי מנוחה ובחופשים.
מסקנות אותו מחקר היו כי "חלק מהתגמול שהביטוח הלאומי מעביר 'נבלע' על-ידי המעביד" המדינה, וכי "במקרים בהם חלק משמעותי של שירות המילואים נעשה בימי מנוחה, המדינה, כמעביד, נהנית מחלק מתגמולי המילואים על חשבון העובדים".
"על אף המסקנות החד-משמעיות שעולות מן המחקר שביצעה המדינה בעצמה, מסרבים הגורמים המחליטים והמבצעים בעניין זה, משרד האוצר ונציבות שירות המדינה, לתקן את דרכם ולשנות את שיטת הניכוי הפסול בשכר העובדים בשרות המדינה המבצעים שירות מילואים", נכתב בתביעה.
עוד עולה מהתביעה כי נציגים שונים במשרד האוצר ובנציבות שירות המדינה, הודו בכתב ובעל-פה בפני שני התובעים כי קיימת "בעייתיות" ביישום חוק המילואים החדש, אך למרות זאת, ככל הנראה, ממניעים של "שמירה על קופת המדינה" על גבם של משרתי המילואים, מעדיפים להותיר את המצב המעוות והלא חוקי על כנו.
את הנזק הממוצע של כל אחד מחברי הקבוצה הייצוגית מעריכים התובעים ב-5,000 שקל מאז התיקון לחוק בשנת 2008. להערכתם, הקבוצה הנפגעת מונה כ-6,400 עובדים, ועל כן יש לחייב את המדינה בהשבת סך של 32 מיליון שקל לקבוצה וכן לחייבה לחדול מהניכוי האסור.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
