הר החובות של חברת חשמל

מבקר המדינה חשף היום רק שניים מתחלואיה הרבים של חברת החשמל. בתום עבודת ביקורת שארכה כמעט 3 שנים זוכה הציבור לקבל ניתוח מפורט על האופן שבו הזרימה הנהלת החברה מיליארדים לרווחת עובדיה תוך פגיעה קשה ברווחיותה התפעולית. גיוסי ההון היקרים בחו"ל הם דוגמה נוספת להתנהלות כושלת שמזרזת את הידרדרות מצבה הפיננסי של החברה.

התופעות הקלוקלות שחשף המבקר הופסקו כבר ברובן, אם כי המיליארדים, שהועברו שלא כדין לעובדים ולקופת הפנסיה שלהם, לא הושבו וספק אם יושבו אי-פעם לקופת החברה. אבל העיסוק בתנאי השכר החריגים של עובדי חברת החשמל הוא טיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה.

חברת החשמל איננה עוד חברה ממשלתית לא יעילה. היא הענק החולה של משק האנרגיה ואולי של המדינה כולה. עם הר חובות המתקרב ל-70 מיליארד שקל, היא בעלת החוב הגדול במדינה אחרי המדינה עצמה. תעריף החשמל אינו מכסה את הוצאותיה. יצרני החשמל הפרטיים, שייכנסו לפעילות החל משנה הבאה, יאיצו את תהליך קריסתה.

לא העובדים אשמים, אלא הממשלה

המדינה לא נתנה עד היום בדל של רמז כי תשלם את חובותיה של חברת החשמל כשזו תגיע למצב המחייב הסדר חוב או גרוע מכך. למודי ניסיון מפרשיות קודמות יש לנו את כל הסיבות להניח שמי שיישא בחלק מהעלות או בכולה יהיה הציבור, באמצעות הגופים המוסדיים: דוח המבקר מגלה לנו כי 7% מנכסי חמש קרנות הפנסיה הגדולות מושקעים באגרות החוב של החברה.

את פצצת הזמן הזו לא יצרו עובדי החברה או הנהלתה - אשמה בו הממשלה. ממשלות ישראל לדורותיהן שמנהלות כבר 23 שנה מו"מ עקר לרפורמה בחברה. ראש הממשלה הנוכחי נמנע מלמנות שר בכיר שיסגור עם העובדים עסקה. הפחד מהזעם הציבורי שיתעורר לנוכח המיליארדים שיקבלו אלפי עובדים כפיצויי פרישה, הרתיע אותו, מן הסתם.

כמו קודמיו הוא העדיף לשלוח לחדרי המו"מ פקידים מדרג בינוני ומטה, שאינם מסוגלים להגיע להסכמות בינם לבין עצמם, לא כל שכן עם הוועד החזק של החברה. עד מתי תימשך הונאת הפונזי הזו? עד מתי תמשיך כל ממשלה להעביר את הר החובות של חברת החשמל לבאה אחריה?

את התשובות לשאלות האלה לא יוכלו לספק גם עשרה דוחות של מבקר המדינה.