ייצוגית: רשות השידור גובה 116 שקל על מכתב דרישה לתשלום

זאת במקום 17.40 שקל עפ"י חוק ■ בבסיס התביעה עומדת טענה שעלולה לגרום לקריסת מערך הגבייה של רשות השידור, לפיה אסור לרשות להשית על החייבים בתשלום אגרה את שכר-הטרחה של עורכי הדין הפועלים מטעמה

לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד רשות השידור. התובעת, יהודית טסלר, המיוצגת בידי עורכי הדין ניצן גדות ודורון רדעי, טוענת כי הרשות גובה 116 שקל עבור כל מכתב דרישה לתשלום מחייבים בתשלום אגרת הטלוויזיה - בעוד שעל-פי חוק מותר לה לגבות רק 17.40 שקל עבור כל מכתב כזה.

קיראו עוד ב"גלובס"


טסלר קיבלה לביתה מכתב ובו דרישה לתשלום 395 שקל, בו נאמר כי סכום זה כולל "שכר-טרחה בסך 116 שקל". לאחר ששילמה טסלר את חובה לרשות, היא קיבלה שתי קבלות - אחת על התשלום עצמו, והשנייה על תשלום שכר-טרחה למשרד עורכי הדין פרנקל את קורן, המייצג את הרשות בהליכי הגבייה.

התובעים טוענים כי על-פי תקנות רשות המסים החדשות מ-2011, רשות השידור רשאית לגבות עבור משלוח מכתב דרישה 15 שקל לפני מע"מ, כלומר: 17.40 שקל לכל היותר.

התובעים מעמידים את הסכום התביעה הייצוגית על 5 מיליון שקל, מתוך הנחה שהם מייצגים 50 אלף חייבים אשר שילמו לרשות השידור 100 שקל עודפים, בתקופה שמאז התקנת תקנות המסים (גבייה) (הוצאות מירביות).

עם זאת, התובעים מדגישים כי יעתרו בהמשך לקבלת מלוא הנתונים והפרטים שדרושים לצורך חישוב הנזק המדויק שנגרם לחייבים.

בבסיס הבקשה לייצוגית של עורכי הדין רדעי וגדות עומדת טענה מעניינת, שאם תתקבל תשמוט למעשה את הקרקע מתחת למערך הגבייה של רשות השידור. השניים טוענים למעשה כי הרשות רשאית להפעיל משרדי עורכי דין כגובים מטעמה, אולם אינה רשאית להשית את שכר-הטרחה שלהם על החייבים.

שכר-הטרחה של עורכי הדין מטעם הרשות מסתכם בדרך-כלל ב-20%-30% מסך החוב, שיעור שעלול להגיע גם לאלפי שקלים במקרים בהם תובעת הרשות חוב שמגיע לה, לטענתה, כמה שנים אחורה.

מרשות השידור נמסר בתגובה:

"רשות השידור מקדישה מאמצים ומשאבים רבים, במטרה להפעיל ולעודד אזרחים לשלם במועד הקבוע בחוק את תשלום האגרה, ובכך להימנע מתשלומי קנסות והוצאות מיותרות. במקביל למאות אלפי דרישות התשלום והתזכורות ששולחת רשות השידור לבתי האזרחים, נשלחות גם התראות המודיעות לאזרח כי חובו עומד לפני העברתו לטיפול עורך דין.

"לצערנו, אזרחים רבים מתעלמים מפניות הרשות ומסדירים את חובם רק לאחר שהטיפול בחוב מועבר לעורך הדין, דבר המלווה בשכר-טרחה. שכר-טרחת עורך הדין עבור הטיפול בחוב מעוגן בהסכם ההתקשרות עם עורכי הדין, והוא בהתאם לתעריפים שנקבעו על-ידי לשכת עורכי הדין.

"גבייה עבור שליחת מכתב בגובה של 17 שקל מתייחסת לתעריפים שנקבעו לגבי גבייה מנהלית ולא משפטית, רשות השידור, הפועלת באמצעות גבייה מינהלית רשאית לגבות סכומים מסויימים מאזרחים אליהם היא שולחת את דרישות תשלום החוב, אך בפועל נמנעת מלעשות זאת.

"מהרגע שהטיפול בחוב עובר לגבייה משפטית המתבצעת על-ידי עורכי דין, הם רשאים לגבות את שכר-הטרחה בהתאם לגובה החוב של האזרח ולפעולות שננקטו נגד החייב לצורך הסדרת החוב.

"אנו ממליצים לאזרחים המחזיקים במקלט לשלם את אגרת הטלוויזיה במועד ולהימנע מהוצאות מיותרות".

■ עוד בנושא:

כך טופל ברשות השידור אזרח שדווקא שילם אגרה

יש לכם טלוויזיה בעסק? ייתכן שאתם זכאים לפטור מאגרה

כך יצרה רשות השידור חוב לאזרח שאין לו טלוויזיה

אני ומלתעות הגבייה של רשות השידור