למרות הירידה ל-14 קבוצות: תקציבי ליגת העל התנפחו ל-423 מ' ש'

מדובר על עלייה של יותר מ-20 מיליון ש' בהשוואה ל"ליגת ה-16" בעונה שעברה; מכבי ת"א נרגעה? לא ממש: יצאה לעונה עם תקציב מקסימום של 94 מיליון ש'

האם האליפות המפתיעה בה זכתה קרית שמונה, קבוצת דלת תקציב (באופן יחסי לקבוצות ה"גדולות" המסורתיות), הצליחה לשנות משהו בתפישה של הבעלים בליגת העל בנוגע להיקף ההשקעה הנדרש בכדורגל הישראלי? לגמרי לא.

מנתונים שהגיעו לידי "גלובספורט", עולה כי קבוצות ליגת העל פתחו את עונת 2012/13 עם תקציבים כוללים בסך של כ-423 מיליון שקל. מדובר על עלייה של כ-6% לעומת תקציבי פתיחת העונה של 2011/12, שהסתכמו בכ-400 מיליון שקל, ושיקפו עלייה של 15% לעומת סך התקציבים של 2010/11. אלא שהעונה הגידול הוא משמעותי אף יותר, בהתחשב בכך שהוא מתרחש בליגה בת 14 קבוצות בלבד, לעומת "ליגת ה-16" בשתי העונות שלפני כן. תקציב ממוצע לקבוצה עומד על 30 מיליון שקל.

יש לציין כי המונח "תקציב" כולל בתוכו את כל ההוצאות הרלוונטיות של המועדונים - משכר שחקנים ומאמנים, דרך הבונוסים השונים שלהם (פרמיות, מענקים עבור תארים וכו'), דמי רכישת שחקנים, תפעול שוטף, תשלומים שונים לספקים, דמי שכירות של האצטדיונים, ועד השקעה במחלקות הנוער, במתקנים וכו'. בתקציב נכללות ההוצאות המקסימליות של הקבוצות: כך למשל, ברור כבר עכשיו שתקציבה של מכבי חיפה, שעומד על 58 מיליון שקל, צפוי להיות בפועל נמוך יותר, כיוון שסיכוייה של הקבוצה של יעקב שחר לזכות העונה באליפות פחתו משמעותית בעקבות פתיחת העונה הגרועה שלה. לפיכך, השחקנים הירוקים לא יקבלו בתום העונה בונוסים בגין הזכייה באליפות, כספים שמגולמים בתקציב. עם זאת, יש לזכור כי הנתונים אינם כוללים את הפעילות של הקבוצות בחלון ההעברות החורפי.

הבועה התל-אביבית

מי שימשיך לשפוך גם העונה הון עתק על הכדורגל הישראלי הוא מיטש גולדהאר. הבעלים הקנדי של מכבי ת"א מעמיד, זו העונה השלישית ברציפות, את התקציב הגבוה ביותר בליגת העל - הפעם 94 מיליון שקל (עלייה של כ-7% לעומת העונה הקודמת). המשמעות היא שגולדהאר יאלץ להזרים כסף גדול מכיסו לקבוצה גם בעונה הנוכחית, שנאמד בעשרות מיליוני שקלים. וזאת לאחר שכבר הפסיד על ההרפתקה שלו בכדורגל הישראלי, כפי שפורסם ב"גלובספורט", מעל 145 מיליון שקל בשלוש השנים הקודמות.

מעבר לכביש, בהפועל ת"א, אחרי קיץ של אי-ודאות והעברת הבעלות בקבוצה לידיו של חיים רמון, דיברו במהלך הפגרה על עונה בה הקבוצה תתקיים אך ורק על ההכנסות הטבעיות שלה (כרטיסים, מנויים, קמפיין אירופי, מענקי התאחדות וטוטו, ספונסרים ומפרסמים). בפועל, ניתן לראות כי מחזיקת הגביע הצליחה למצוא מקורות מימון שיבטיחו לה תקציב בגובה 51 מיליון שקל, הרבה מעבר להכנסות שיצליח המועדון לייצר העונה.

גם בית"ר ירושלים הצליחה, בתום קיץ מסויט שכלל עבודת גיוס כספים מאסיבית מצד היו"ר איציק קורנפיין, ראש העיר ניר ברקת ואוהדי הקבוצה, להעמיד תקציב מכובד - החמישי בגובהו בליגה - בסך 25 מיליון שקל.

הקבוצה שרשמה העונה את הגידול המשמעותי ביותר בתקציב היא קרית שמונה: תקציבה מסתכם בכ-41 מיליון שקל, קפיצה של 141% לעומת אשתקד. עם זאת, בק"ש חלק גדול מהתקציב מגולם במענקים שמנים שהבטיח לשחקנים הבעלים, איזי שרצקי, עבור הישגים באירופה (בעונה הקודמת לא השתתפה קרית שמונה במפעל אירופי).

גם אלונה ברקת לא עוצרת וממשיכה לשפוך הון על כדורגל: תקציב של 25 מיליון שקל צפוי לייצר לה הפסדים גם העונה בב"ש, וזאת לאחר שבשנתיים האחרונות, כפי שפורסם כאן, נאלצה להשקיע מכיסה כ-14 מיליון שקל על הקבוצה.

קבוצות הארנונה

מעניין להזכיר את מודל "הקבוצה העירונית", זאת שנתמכת בסכומים גבוהים יחסית על-ידי העירייה המקומית שלה: שלוש הקבוצות שזוכות לתמיכות כאלו, סכנין, רמה"ש ועכו (השתיים האחרונות באופן מובהק יותר) - נמצאות בתחתית התקציבים של ליגת העל. כלומר, מתברר שבכדי להיות קבוצה עם תקציב מכובד בליגת העל - הכדורגל הישראלי עדיין זקוק לבעלי ההון פרטיים או תורמים כאלו ואחרים שיזרימו כסף מהכיס, והוא אינו יכול להסתמך על משלמי הארנונה.

מ.ס אשדוד מוכיחה עונה שנייה ברציפות שאפשר לפתוח עונה ולהצליח עם תקציב יחסית סביר. נכון לעכשיו היא הקבוצה המוצלחת ביותר במדד ה-Value For Money: מדורגת במקום הראשון בליגה למרות שמבחינה תקציבית היא מדורגת במקום ה-11 בלבד, עם 16 מיליון שקל, כאשר מתוך זה חלק נכבד מהסכום מושקע בכלל באקדמיית הנוער של המועדון.

ליגת העל: תקציבי הקבוצות לעונת 2012/13
במיליוני שקלים

מכבי ת"א 94
מכבי חיפה 58
הפועל ת"א 51
עירוני קרית שמונה 41
הפועל באר שבע 25
בית"ר ירושלים 25
מכבי נתניה 23
בני יהודה 18
הפועל חיפה 18
הפועל ר"ג 16
מ.ס. אשדוד 16
בני סכנין 15
עירוני רמה"ש 12
הפועל עכו 11