להעז, לנסות, להסתכן ולהצליח

גל הפיטורים ששוטף אותנו בחודשים האחרונים יכול להיות גם גל של הזדמנויות

הבן שלי שאל אותי: "תגיד אבא, המובטלים ביוון זה בגלל שהם לא רוצים לעבוד או בגלל שאין להם מקומות עבודה?"

"המממ" עניתי לו. יש אופציה שלישית - יזמות. להמציא עבור עצמך את מקום העבודה ואולי גם עבור אחרים. בעולם הגלובלי של בקרוב 2013 - יזמות היא יותר מתמיד המפתח האמיתי לשינוי ולצמיחה. הגיע הזמן שנחליף את הסיסמאות השחוקות של ימין ושמאל; סוציאליזם וקפיטליזם; טייקונים, ועדי עובדים וריכוזיות - בחשיבה יצירתית וחיובית של יצירת ערך. השאלה הבסיסית היא, כיצד לייצר עוד ערך ולא רק כיצד לחלק את מה שיש.

יזמות ויצירתיות הן ערכים אינדיבידואליים. ניתן לחנך ליזמות עוד לפני גיל הגן. תרבות יכולה להיות יזמית יותר או יזמית פחות. אנחנו בישראל רוצים להאמין שאנחנו חברה יזמית ויצירתית. אם אין מקום עבודה ניתן לייצר מקום עבודה. יזמות היא לא רק עניין של תחומי היי-טק ונדל"ן. על מנת להיות יצירתי ולייצר ערך, לא צריך להיות עשיר או בעל משאבים. מספיק להיות יצירתי ובעל כוח רצון להצליח. מעניין גם, שיזמות היא תכונה די טיפוסית לבני מהגרים. לפעמים, חוסר הברירה הוא הדחף הטוב ביותר להצלחה.

גל הפיטורים ששוטף אותנו בחודשים האחרונים יכול להיות גם גל של הזדמנויות. מפוטרי ההיי-טק במיוחד יכולים לנצל את ההזדמנות להגשים חלום ישן. להקים סטארט-אפ, קפה שכונתי או גן ילדים איכותי. ישראל שופעת כיום בחממות, אינקובטורים, מרכזי יזמות, מרכזי טיפוח-יזמות, HUBS, קרנות, יועצים, מנטורים ובחוגי תמיכה ליזמים. רובנו יכולים לבחור בין לבין - להעז, לנסות, להסתכן ולהצליח, או להיכשל. מנגד אפשר לחכות שיקרה משהו, ולהתלונן ולהסביר שהמערכת דפוקה.

אין שום השקעה ממשלתית טובה יותר מאשר חינוך ליזמות ועידוד יצירתיות. האמירה השחוקה של לתת לאנשים "חכות במקום דגים" נכונה היום יותר מתמיד. חובתנו לשאול את כל הפוליטיקאים החדשים והישנים, המוכרים את מרכולתם בימים אלה - כיצד תייצרו יותר ערך? כיצד תגדילו את העוגה? או בלשון הכלכלנים - כיצד תדחפו למעלה את עקומת התמורה? פוליטיקאי משופשף יודע להשתמש במילה "התייעלות". "נייעל את המערכת ונשקיע יותר בחינוך, בביטחון וברווחה" - זה סלוגן בחירות שחוק, אבל זה לא מספיק. חפשו את הפוליטיקאי שמבין כי צריך לייצר ערך, לעודד יזמות, להעריך ולקדם יצירתיות ולהשקיע בחינוך.

כיצד רוקפלר נעשה מיליונר?

הסיפור על כיצד רוקפלר נעשה למיליונר הוא אגדה שגויה ומטעה. הסיפור מתאר איך בגיל 17 הוא היה קם מוקדם בבוקר. הולך שעה ארוכה לקצה הדרומי של העיר, קונה תפוחים בסנט כל אחד, מנקה את התפוחים. הולך לקצה הצפוני של העיר, ומוכר את התפוחים בשני סנט כל אחד. כך התמיד לעשות שנה שלמה עד - שבגיל 18 סבתו הורישה לו מיליון דולר, והא נעשה מיליונר. אך העובדות הן אחרות: רוב המיליונרים החיים כיום עשו את הונם בעצמם. התירוץ השכיח של "אם אין לך קשרים וכסף, אין לך סיכוי להצליח" הוא שגוי. האמת השכיחה יותר היא: אם אתה לא יוזם, לא יוצר ולא מתאמץ - אין לך סיכוי לשיפור כלכלי. ונכון, גם קצת מזל לא מזיק.

המפתח האישי לעתיד

יזמות היא לא רק עניין למיליונרים. יזמות ויצירתיות הן המנוע האמיתי של הכלכלה והן גם המפתחות של כמעט כל אחד מאיתנו לעתיד משמעותי יותר. יצירתיות היא הדרך היחידה לשרוד את השנים הבאות. הבנאי הפך למתכנת שהופך למעצב. מגדל החיטה הפך להיות תעשיין-חקלאי, והגידול הוחלף במערכות ביוטכנולוגיות והנדסיות אחרות. בעולם שבו טכנולוגיה, מחשבים ורובוטים מחליפים את העבודה האנושית המסורתית - לא תישאר בקרוב הרבה עבודה פיזית לבני-האדם.

וכך, חקלאי, טייס, נהג, פקיד בנק ומדליק פנסים, יהיו מקצועות של העבר. לא ירחק היום שגם מורה, עיתונאי, בנאי, רופא ומגיש חדשות, יהפכו להיות מקצועות של העבר. אלה הן חדשות מצוינות, כי זוהי הקידמה. ומי שלא יהיה מסוגל לייצר ערך, פשוט לא יצטרך לעבוד. כי הוא יוכל אולי - להיות פוליטיקאי.

הכותב הוא יזם חברתי,יו"ר Space IL ומייסד אלדין