תרמית החדשות הגדולה

כוח ההרתעה של חברת החדשות של ערוץ 2 הולך ונפגע

מבצע "עמוד ענן", כמו אירועים לאומיים מתגלגלים אחרים בעבר, הפך את ערוצי הטלוויזיה המרכזיים לערוצי חדשות לכל דבר.

זה כבר נראה לנו טבעי שברגע שיש התרחשות לאומית, ביטחונית או אחרת, חברות החדשות תופסות את הפיקוד, ודיווחי כתביהן מעצבים בעבורנו את המציאות ואת הזיכרון שנשמור ממנה.

אלא שכשצופים באופרציות המרשימות ובכיסוי האינסופי, קל לשכוח עד כמה ארעי השידור העיתונאי הטלוויזיוני בישראל ועד כמה בר-חלוף הוא. קולות האזעקה שברקע עשויים להיות גם קולות שירת הברבור של החדשות.

3 גופי חדשות מרכזיים דוברי עברית פועלים בישראל. חדשות 2, חדשות 10 וחטיבת החדשות של ערוץ 1 ברשות השידור.

בימים האחרונים הרקיעה הצפייה במהדורות של חדשות 2 לנתונים עצומים של יותר מ-33% צפייה. העם הצטופף מול יונית לוי, דני קושמרו ועמיתיהם, כי רק להם הוא מאמין בשעות קשות.

קיראו עוד ב"גלובס"


אלא שהרייטינג הזה אינו משקף באמת את כוחה של חברת חדשות 2. החברה-הבת של הזכייניות קשת ורשת, היא גוף חלש, וחמור מזה - מוחלש. לא על-ידי המדינה או הפוליטיקאים, כפי שאנחנו אוהבים להאמין, אלא דווקא על-ידי בעלי המניות שלה, חברות-האם.

החוק מפקיד את חברת החדשות של ערוץ 2 בידי הזכייניות שמפעילות את הערוץ. קשת ורשת, שני גופים מתחרים בעלי איבה שעולה ויורדת תכופות אל מתחת לפני השטח, אמורות להחזיק יחד את הנכס הזה. עוד אחת מהאנומליות הבסיסיות בשיטת הזיכיונות, לפיה שני גופים אוחזים בערוץ אחד.

שלמותה ומהותה של חדשות 2 כולה תלויה במאזן האימה בין שני הגופים האלה. למעשה, החוק שמעביר את הטלוויזיה המסחרית לרישיונות, כרגע בשנת 2015, אמור לפרק את חברת החדשות.

במילים אחרות, ברגע שתעזוב אחת הזכייניות את ערוץ 2, או שתיהן יחד, חברת החדשות כפי שאנחנו מכירים אותה תחדל להתקיים. היא עשויה להתפצל בין שני גופים, להידלדל או להישאר תחת השם "חדשות 2" לתקופה מסוימת, אך מצומצמת ומרוקנת הרבה יותר.

תקציב הולך וקטן

להנחת היסוד כי עם פיצולו של ערוץ 2 חברת החדשות לא תשמור על כוחה, יש סימוכין היום בשטח. למרות שקשת ורשת אוהבות את החברה ושמחות מהישגיה, בעיקר לטובת יתר לוח השידורים שלהן, הן מקפידות לשמור אותה מוגבלת.

התקציב של החדשות, שמוכתב על-ידי הזכייניות, הולך וקטן משנה לשנה, ונאסר עליה להרוויח כסף בעצמה ולסחור ביכולות ההפקה והתיעוד הייחודיות שיש לאנשיה. כל מה שהיא עושה, חייב להישאר בערוץ 2.

למעשה לחברה אין אף נכס משל עצמה - המתקנים, זכויות היוצרים, אפילו אתר האינטרנט שלה - הכול שייך לזכייניות. ההתחשבנות ביניהן בבוא היום, תקבע את גורל מעצמת המידע הזו.

בעוד אתרים כמו ynet ו-וואלה מקימים מערכי שידור עם כתבים ואולפנים, רשת וקשת נאלצות לחלוק בחדשות 2 בדומיין שלהן.

ולכן, מתוך האינטרנט החלו כבר הזכייניות להיערך ליום שאחרי חדשות 2. בעיקר בקשת, שם מחמשים את אתר mako בשמות כמו יעקב אילון, שיחד עם אילנה דיין ויואב לימור, שידר בימים האחרונים בערוץ 2, ואיש לא ידע להבחין איפה הוא באמת עובד.

אחרי שנים בערוץ 10, אילון נבנה מחדש על הפלטפורמה של חדשות 2, ואין להתפלא אם-אט אט תצמצם הזכיינית את משדרי חברת החדשות לכדי החובה הרגולטורית היחידה שיש לה לגביה - המהדורה המרכזית. ההנחה כי הקיצוץ המסיבי המתוכנן לחברה בשנת 2013 אינו רק תלוי בשנה הקשה הצפויה בפרסום, אלא מדובר בסיקול ממוקד וכירורגי.

חברת החדשות של ערוץ 2 נחשבה במשך שנים לנס רגולטורי. חלקה קטנה שבה חוק הרשות השנייה האבסורדי עבד - נציגי ציבור בדירקטוריון שאיזנו את בעלי המניות ואפישרו מנויים ראויים והשתבחות מקצועית.

אלא שהרגולציה המשתנה וכוחות התוכן החדשים שעולים הופכים את האדמה על פיה, וגם אם נראה כי העבודה נעשית על הצד הטוב ביותר, הרי שכוח ההרתעה של חברת החדשות החזקה בישראל הולך ונפגע.

לכתבה הקודמתצבע אדום לתקשורת